"תוכנית הערבויות החדשה ליצואנים שיזמו שר האוצר והחשבת הכללית יחד עם אשרא צפויה להגביר את התחרות בין הבנקים בתחום הערבויות ליצואנים ולהביא לירידה משמעותית בעמלות. זאת, בנוסף למטרה הישירה של התוכנית לסייע להגדלת הייצוא. התוכנית בהחלט משתלבת במדיניות המוצהרת של שר האוצר להגברת התחרות במערכת הבנקאית", כך אמר צחי מלאך, מנכ"ל אשרא, בכנס השנתי של אשרא למימון וביטוח אשראי לייצוא ולמתן ערבויות ליצוא, שנערך בתל אביב בהשתתפות מאות יצואנים.
מלאך הסביר כי "עד היום, התחרות בין הבנקים על תנאי הערבות היתה מוגבלת יותר, מאחר שהיצואן נדרש להעמיד בטחונות, ורוב הבטחונות שלו משועבדים לבנק שבו מתנהל החשבון העיקרי שלו. המשמעות היא שכאשר הוא נדרש לקבל ערבות בנקאית, הוא יילך לבנק שבו מתנהל החשבון העיקרי שלו, ולא יבדוק אפילו אפשרות לערבות בבנק אחר. כעת, עם ערבות המדינה, הוא יוכל ללכת לכל בנק, לקבל שם הצעה לערבות בנקאית, כאשר ערבות המדינה משמשת תחליף לבטחונות שהוא נדרש להעמיד. התוצאה תהיה תחרות בין הבנקים על הזכות להעמיד את הערבות הבנקאית והוזלה משמעתית של העלויות ליצואנים".
מלאך ציין כי "מטרת תוכנית הערבויות היא להקהל על יצואנים קטנים ובינוניים, הנדרשים להעמיד בטחונות לטובת הבנק המממן, כתחליף לביטחונות שנדרש היצואן להעמיד. היקף הערבות שתעמיד אשרא יעמוד על כ-75% מהיקף הביטחונות הנדרש, כאשר היצואן יידרש לשאת בכ-25% בלבד מהסכום. התוכנית מיועדת ליצואנים קטנים ובינוניים, המייצאים בהיקף של עד 50 מליון דולר בשנה. היקף ערבויות המדינה צפוי להסתכם בכ-100 מיליון דולר.
מלאך התייחס גם להחמרת המצב בניגריה והשפעתו על הסיכון ליצואנים הישראלים הפועלים במדינה: "ניגריה מדורגת בדירוג הסיכון 5 מתוך 7 על ידי אשרא (דירוג סיכון בינוני-גבוה), אולם כבר בנובמבר 2015 הכנסנו אותה לרשימת המעקב של אשרא. אשרא סבורה שעדיין קיימות הזדמנויות רבות ליצואנים הישראלים בניגריה, אולם, המצב הנוכחי דורש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לפעילות של יצואנים במדינה ולשקול את צעדיהם בקפידה.
דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי, התייחס למשבר המתמשך בכלכלה העולמית והשלכותיו על היצואנים הישראלים: "הסחר העולמי הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הגברת היצוא הישראלי, אפילו יותר מתנודות בשער החליפין. אנחנו רואים ירידה בסחר הבינלאומי בשלוש השנים האחרונות ולצערי התחזיות ל-2016 לא הרבה יותר טובות. העננה על המשק העולמי, שהחלה ב-2008, נמשכת ומביאה לירידה בסחר העולמי. בשנתיים האחרונות גם ההתפתחויות בסין משפיעות לרעה על הסחר העולמי, וגם כל המשברים הגיאו-פוליטיים, כולל באזור שלנו, באוקראינה ועוד, פוגעים בו. השנה האחרונה היתה לא טובה ליצוא, לצערי".
ברודט התייחס גם להשפעת מחירי הנפט על היצואנים: "מחירי האנרגיה טובים לחלק מהיצואנים אבל בעייתיים לחלק אחר מהיצואנים, שמייצאים למדינות שנפגעות ממשבר מחירי האנרגיה. יש קונצנזוס על כך שלא נראה בתקופה הקרובה מחירים של 100 דולר לחבית, אבל גם לא של 20-30 דולר, אלא מחירים של 40-50 דולר לחבית נפט".
ברודט התייחס גם לבעייתיות בכך שהייצוא הישראלי מושפע דרמטית ממספר חברות גדולות: "הריכוזיות של הייצוא היא גבוהה. יש 3 חברות שהתנודתיות בהן יוצרת קושי גדול בישראל – כי"ל, טבע ואינטל. בשנה האחרונה, בכי"ל היתה שביתה גדולה ומאות מיליוני דולרים של יצוא לא בוצעו. הסטטיסטיקה של היצוא התעוותה".