ועדת הכלכלה של הכנסת ציינה את יום אתגרי המחר בתעסוקה – חשיבה מחדש על הכשרה והשכלה בעולם העבודה המשתנה, ודנה בהצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין, שמילאה את מקומו של היו"ר, אמרה כי "עולם התעסוקה עובר שינוי דרמטי, האתגרים מחייבים היערכות כבר כיום וצריך להתאים את מערכת ההשכלה הגבוה והחינוך לכך". יוזמת ציון היום המיוחד בכנסת, ח"כ עליזה לביא, אמרה: "אנחנו טובים בדיבורים, אבל לא עושים שום דבר. מדינת ישראל נרדמה בשמירה ולא מתכוננת למה שהולך להיות כאן עוד מעט – תוך 5 שנים הרבה מאוד מקצועות ייעלמו ואנחנו ממשיכים לכוון אותם לאותם מקצועות שייעלמו. דורי בן זאב שאל ’מה אתה רוצה להיות כשתהייה גדול’, ואנחנו צריכים לספק תשובות".
מנכ"ל מרכז טאוב, פרופ’ אבי וייס, אמר כי "לפי הדוח של המרכז שיצא אתמול – תוך עשור עד שני עשורים 40% מהמקצועות בישראל ייעלמו. "זה מחיר ההתקדמות, יהיו הרבה פחות סוכני ביטוח, טלרים בבנקים ואפילו פחות שופטי כדורגל. הבעיה הגדולה היא איזה הכשרה אנחנו נותנים לצעירים היום וחשוב לכוון אותם לכיוונים הנכונים".
ח"כ יעקב פרי התייחס להצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, ואמר כי "ההצעה תקים את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, אך לצערי היא לא נותנת מענה לצורך הבסיסי של עסקים קטנים להגדלת אשראי, קבלת תמיכה או עשייה אמתית שתחייב את הממשלה לשתף אותם במכרזים וברכש. לכן הוועדה צריכה לנסות למצוא כלים מעשיים שייתנו העדפה לעסקים הקטנים".
ח"כ איתן ברושי הוסיף: המונח עסקים קטנים זה מושג יחסית חדש, רוב ההישגים שלנו בתחומים השונים כגון תעשייה וחקלאות נשענים בעיקר על העבר ופחות על ההווה, בעבר היה לנו יותר חזון ופחות ממון. על ארגוני העסקים הקטנים והעצמאים להתאחד ולפעול כמקשה אחת על מנת לייצג את כלל העצמאים ולהגיע להישגים בתחום". ח"כ אוסאמה סעדי התייחס להצעת החוק ואמר כי "בערבית אומרים שאם יש יותר מדי טבחים המאכל נשרף". לדבריו, לא צריך הצהרת חוק, אלא ביצוע החלטות ומתן תקציבים לתמריצים לעסקים קטנים.
ח"כ יצחק וקנין הצטרף לכך ואמר: "אם לא נשים כסף, כמו בתחבורה ובתשתיות, לא יקרה כלום". הוא הוסיף כי מה שיכול למנוע סגירת עסקים זו קידום הצעת החוק לתשלום שוטף פלוס 30. "הממשלה לא צריכה להשקיע תקציבים, מספיק שתשלם בזמן ותוכל למנוע סגירת שליש מהעסקים הקטנים", אמר. ח"כ נחמיאס ורבין הוסיפה: היום העסקים הם הכספומט ונותני האשראי של המדינה. נשיא לה"ב, רועי כהן, אמר גם הוא כי עסקים קטנים נותנים היום הלוואה למדינה מידי חודש בחודשו, והזהיר כי בהצעת החוק שוטף פלוס 30 יש פרצות שיאפשרו להמשיך בדחיית התשלומים.
סמנכ"לית כלכלה באיגוד לשכות המסחר, ישראלה מני, אמרה כי עוד בכנסת הקודמת קיימה הוועדה דיון דומה בהצעת החוק, והיא מרגישה כמו בה דה-ז’ה-וו. לדבריה, הצעת המגזר העסקי הציע הצעה בעניין, אך היא קוצצה מאחר שחייבה את המדינה להשקיע כסף בכך. ח"כ עאידה תומא סלימן הציעה ללמוד ממה שנעשה בארה"ב, שהחליטה לתת העדפה במכרזים לעסקים קטנים ולעסקים בבעלות נשים.
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, ביקש להבין מה תכלית הצעת החוק ומה תהייה ההשפעה על בעלי העסקים הקטנים לאחר שתאושר. מנהל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קיוויתי, אמר כי מדובר בחוק תשתיתי שמקים את הסוכנות. לדבריו, הסוכנות תוכל לתת כלים וידע גם בתוך הממשלה וגם לעסקים הקטנים והבינוניים. קיוויתי ציין, למשל, שהסוכנות עוברת על מכרזים ממשלתיים ומצליחה להשפיע על 70-80% מהם לטובת העסקים הקטנים והבינוניים.
לעומת זאת, מנהלת ההסברה של התאחדות המלאכה והתעשייה, ליאת גור, אמרה כי הסוכנות בעצמה עשתה סקר ממנו עלה כי ב-2013 ניגשו 25% מהעסקים הקטנים למכרזים ממשלתיים וב-2015 חלה ירידה ורק 17% מהם ניגשו למכרזים. היו"ר כבל אמר בתגובה כי יש הזדמנות לשפר את החוק הזה ולתת באמצעותו כלים מעשיים לסוכנות, על מנת שתדע לייצג את העסקים הקטנים, אחרת הצעת החוק לא תביא לשינוי משמעותי.