המיתון כבר נגמר לפני שנה, אז למה אתם לא הולכים לעבוד?
הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב פרסמה שלשום כי המיתון הסתיים ביוני 2009. אבל אם כך, אז איך זה ששיעור האבטלה בארה"ב עלה מ-9.3% אז עד ל-10% בדצמבר? אם כך נראית התאוששות, אז אני בטוח שרבים יעדיפו להיות מועסקים במיתון מאשר מובטלים בצמיחה. ועכשיו להסבר:
לאחר כל משבר שהסתיים בעבר ההתאוששות בשוק העבודה הגיעה בעיכוב מסוים. למעשה ההתאוששות בשוק העבודה הפעם היא אף מהירה מאד. להשוואה, במשבר שהסתיים בנובמבר 2001 עברו 21 חודשים עד ששיעור האבטלה הגיע לשיא וחזר לרדת. עם זאת, במשברים האחרונים שיעור האבטלה לא הגיע לרמות של היום. במשבר 2001 להמחשה שיעור האבטלה הגיע רק ל- 5.5% ולאחר משבר 1991 הגיע ל-6.8%. אבל מצד שני אי אפשר להשוות את עומק ומשך המשברים האלה למשבר הנוכחי. ואם משווים אותו לשנות ה-30, אז בכלל שיעורי האבטלה היו גבוהים בהרבה.
המיתון הסטטיסטי נגמר, אך לא הפסיכולוגי, זה משבר!
נכון, עפ"י הנתונים הסטטיסטים המשבר נגמר לפני יותר משנה, אך אם תשאלו את הצרכן האמריקאי הטיפוסי המשבר עדיין כאן. מבחינת הציבור משבר איננו אוסף של נתונים סטטיסטיים אלא תפיסה פסיכולוגית ומצבית. מבחינתם אם שיעור האבטלה גבוה (9.7%) זה משבר! (גם אם הוא ירד לשם מ-10%), מבחינתם אם מחיר הבית נמוך ב-30% מהמחיר בו רכשו אותו ועדיין אין קונים, זה משבר! אם השכר לא עולה ("כי יש משבר") והמחירים בסופר כן, זה משבר! אם העברות הכסף מהממשל נעצרות, "כי יש התאוששות", זה משבר! הצרכן רואה את המשבר בעיצומו ולכן אל תצפו ממנו להיות אופטימי בסקר בטחון הצרכנים. מבחינת המשקיעים, זה משבר!
סטטיסטית סטטיסטיקה היא לא שיטה טובה (לפחות לגבי שוק ההון)
ביקשו מסטטיסטיקאי להעריך מה הסיכוי של אדם קשיש למות. הוא השתמש במדגם של 600 תצפיות מחייו של אותו אדם ומצא שבאף אחת מהן הוא לא מת. לכן קבע כי הסבירות שלו למות שואפת לאפס.
סטטיסטית, חודש ספטמבר הוא אחד החודשים הגרועים בשנה למניות, אבל הסטטיסטיקה היא כנראה לא שיטה טובה כשמדובר בהשקעות, לאחר שהמדגם מגיב אליה. וכך בכל פעם שנרצה להשתמש בה היא לא תעבוד. בינתיים, בלי לפתוח פה, מתחילת החודש זינקו מדדי המניות בעולם ת"א 100 עלה ב-7.6%. סטטיסטית יש לו המון לרדת עד סוף החודש.
האם מיזוגים ורכישות באמת מאותתים חיובי?
עליה חדה במספר המיזוגים והרכישות בעולם (M&A) תומכים בשווקי המניות בעולם. נקודה מעניינת נוספת היא שהיקף המיזוגים והרכישות בשווקים מתעוררים עקף לראשונה את זה של אירופה ומהווה כ-30% מהפעילות העולמית (לפי חברת המחקר דילוג’יק). רוב המיזוגים והרכישות נעשים במחירים גבוהים ממחירי השוק ומושכים כך את מחירי המניות למעלה. שלשום תיארתי כמה מהאיתותים החיוביים שיש לעליה בהיקף העסקאות, בניהם: איתות כי מנהלי החברות מעריכים את מחירי השוק כזולים, פוטנציאל לעליית רווח בשל סינרגיה לפעילויות, לעיתים הפחתת התחרות, שיקולים אסטרטגיים חיוביים ועוד. אלא שלעיתים הסיבות עשויות לאותת דווקא על דברים שלילים, כגון מיצוי פעילות הצמיחה האורגנית של החברה. כמו כן, מחקרים הראו שהאופטימיות המתלווה למיזוגים ורכישות במקרים רבים מוגזמת ולכן אחריה בה תיקון. מבחינת המשק, ההתייעלות הכלכלית שנובעת מהתהליך טובה אך באה לידי ביטוי רק מהטווח הבינוני, עד אז להתמזגות החברות עלולות להיות השפעות של פיטורים ועליית שיעור האבטלה.
מה יקרה לאג"ח הממשלתיות - העיניים נשואות היום לפד
בסטיטמנט שפרסם ב-10 באוגוסט מתח הבנק המרכזי בארה"ב (הפד) קפיץ, כשאותת כי הכלכלה לא יציבה ושבמקביל חזר לרכוש אג"ח ממשלתיות כדי לשמור על מאזן הפד ברמתו. איתותים אלו תורגמו ע"י המשקיעים למסקנה כי זה יוריד את תחזיות הצמיחה ויכריז על תוכנית חדשה לרכישת אג"ח. מה שהיווה אז את יריית הפתיחה לנפילות בשווקי המניות (מדד ה-S&P500 איבד בשבועיים שלאחר הפרסום 7.1%) ולזינוק בשוק האג"ח (אג"ח ל-10 שנים טיפסה בשבועיים שלאחר הפרסום בכ-2.2%). אלא שהקפיץ עדיין מתוח ועשוי להשתחרר בהודעה היום. אם הפד יתייחס רק נושא אחד מהשניים, כלומר להפחתת תחזיות הצמיחה, ההשפעה תהייה מתונה יותר. אם יעדיף להמתין עם ההחלטה יגרום לעליית המתח והתנודתיות. לברננקי יש בעיה, סימנים רבים מאותתים לו על האטה: משוק העבודה, שוק הנדל"ן ועוד והוא יתקשה להוריד תחזיות צמיחה בלי לתת סוכרייה למשקיעים ולכן מאד כדאי ששניהם יבואו ביחד. כמו כן, מעניין איך הוא יוכל להסתכל למשקיעים בעיניים ולהגיד שהמצב מתדרדר יום אחרי שהלשכה למחקר כלכלי מודיעה על סיום המיתון. ואיך יקבלו המשקיעים את כל הנתונים המבלבלים, כשהם בין כה וכה סוחרים היום על כדורים. וזה עוד בלי לדבר על אירלנד:
היא הייתה מדינה טובה – אירלנד RIP 2010
עצוב לראות את פרפוריה האחרונים של אירלנד, לשמוע את תחנוניה לרחמים לשלוח לה סיוע חסד אחרון. אך למעשה, הבנקים שקשורים לרגליה ומושכים אותה למעמקים לא מותירים לה הרבה סיכוי. אני מבקש משיירת מלאכי שמים שמלווים את אירלנד עכשיו שישמרו עליה ושישמרו עליה טוב, כי היא ראויה למשמר שכזה (שלא כמו היוונים הרמאים). אירלנד, אני מחזיק אצבעות שתצליחי להעביר קיצוצים אמיצים ותצליחי לצאת מהמחלה הקשה הזאת.
אם נחזור בזמן לאחור נופתע לראות באיזו מהירות התדרדרה אירלנד: ב-12 למרס השנה היא עוד הייתה בריאה, סיכון האג"ח שלה (עפ"י המגולם ב-CDS) עמד על 115 נק’ זהה לגמרי לסיכון של ישראל. אלא שמאז קרו כמה דברים, גבר החשש למערכת הבנקאית של אירלנד, חברות הדירוג החלו להוריד את דירוג האשראי שלה והימלטות המשקיעים החלה לדרדר כדור שלג. בסוף השבוע התגברו שמועות כי אירלנד פנתה לקרן המטבע לסיוע, אף שאלה הוכחשו. פרמיית הסיכון שלה זינקה מאז ל-450 נק’, אך הבוקר היא יורדת מעט על רקע ניסיונותיה לאותת למשקיעים כי היא מסוגלת לגייס הון בהנפקה של 1.5 מיליארד יורו. סבירות גבוהה לדעתי שההנפקה תצליח ותחזיר את האופטימיות. שמתי לב בניסיונות דומים בעבר (של מדינות אחרות) שאף אחת לא הלכה להנפקה קריטית כזאת מבלי לוודא קודם שהיא עוברת אותה בשלום ושיש מי שיקנה ממנה. אני לא הייתי משתתף בה.