בנק ישראל פרסם היום את סקירת ההתפתחויות בחודשים האחרונים, תמונת המצב הפיסקלית לשנת 2016, והמגמות הצפויות להמשך העשור. להלן עיקרי הסקירה:
צמיחת התוצר ורכיביו הציגו תנודתיות ניכרת במהלך 2015: לאחר קיפאון בגידול התוצר ברבעון השני, ברבעון השלישי הצמיחה התאוששה, ואינדיקטורים שונים מעידים כי ברבעון הרביעי חלה בה האצה מסוימת. שוק העבודה הפגין חוסן במהלך 2015, ולצד האבטלה הנמוכה גדל מספר המשרות הפנויות והשכר עלה בקצב מהיר.
הגירעון בתקציב הממשלה ירד בשנת 2015 ל-2.15 אחוזי תוצר (24.5 מיליארדי ש"ח), מ-2.8 אחוזי תוצר ב-2014. יחס החוב לתוצר בסוף 2015 ירד ל-64.9 אחוזים, מ-66.7 אחוזים בסוף 2014, ירידה המחזקת את מעמדה של ישראל בשוקי ההון ומפחיתה את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי.
ההכנסות ממסים, לאחר תיקון בגין הפרשה רישומית מוגדלת בסך 1.5 מיליארד ש"ח לקרן מס רכוש, היו גבוהות ב-6 מיליארדי ש"ח מהתחזית בתחילת השנה. זאת בעיקר בשל העלייה המהירה מהצפוי של השכר במשק, וכן עקב הגידול החד בפעילות בשוק הנדל"ן.
את הירידה ביחס החוב הציבורי לתוצר מסבירה בעיקר עליית מחירי התוצר לצד ירידה של מדד המחירים לצרכן, שאליו צמודה כמחצית מהחוב הציבורי. לירידת יחס החוב תרמו גם פירעון חובות של הציבור לממשלה ותקבולים ממכירת קרקעות.
הממשלה העלתה את תקרת הגירעון של תקציב 2016 מ-2 אחוזי תוצר ל-2.9 אחוזי תוצר כתוצאה מצעדים מבניים – העלאה של תקרת ההוצאות והפחתת מסים. רמת גירעון זו אינה עקבית עם הפחתה של יחס החוב לתוצר. על בסיס התחזיות הכלכליות הנוכחיות, ובהנחה שהוצאות הממשלה יהיו בהתאם לתקרה, צפוי שהממשלה תעמוד ביעד זה.
משרדי האוצר והביטחון הסכימו על מתווה רב-שנתי חדש לתקציב הביטחון. מימושו יתרום לייצוב תהליך הבנייה והניהול של תקציב המדינה ולייעול התנהלותה של מערכת הביטחון. חשוב שהממשלה תאשר למערכת הביטחון תכנית פעולה רב-שנתית התואמת את התקציב שסוכם עליו.
בחינת תוואי התקציב מצביעה על כך שהממשלה תתייצב שוב בפני אתגר מורכב בעת אישור התקציב ל-2017; ההוצאות הצפויות של הממשלה – על סמך התכניות שאישרה – גבוהות בכ-14 מיליארדי ש"ח מתקרת ההוצאות לאותה שנה, בהנחה שהגדלת תקציב הביטחון על פי המתווה תמומן ב-2016 על ידי הפחתה פרמננטית בתקציבים האזרחיים.
בשנה האחרונה הרחיבה הממשלה את השימוש במהלכים רישומיים המחלישים את הקשר בין פעילותה – בפרט בתחום הדיור – לבין האופן שבו היא מוצגת בתקציב. כאשר מציגים את ההוצאות בתחום הדיור באופן שתואם את הסטנדרטים החשבונאיים המקובלים, הגירעון הצפוי ב-2016 גדל ל-3.3 אחוזי תוצר.
ישראל לא עמדה ב-2014 ביעד הממשלתי בתחום האנרגיות המתחדשות: במקום להפיק מהן 5% מצריכת החשמל היא ייצרה ממקורות מתחדשים רק 1.5%מהחשמל. יש לעשות בשנים הקרובות מאמץ מוגבר על מנת לעמוד ביעדי הממשלה ובנורמות הבין-לאומיות.
הצריכה הפרטית מושפעת מהיקף נכסיהם של משקי הבית ומנזילותם: הנכסים הפיננסיים משפיעים עליה יותר מאשר נכסי הנדל"ן.