ניקוס אנסטסיאדס, נשיא קפריסין, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ואלכסיס ציפראס, ראש ממשלת יוון, נפגשו בניקוסיה היום (חמישי), והסכימו על חיזוק שיתוף הפעולה בין שלושת המדינות במטרה לקדם שותפות טרילטראלית בתחומים שונים בהם יש להם עניין משותף ולפעול יחד לקידום השלום, היציבות, הביטחון והשגשוג באזור הים התיכון ומעבר לו. כך עולה מהצהרה מפגישת הפסגה המשולשת קפריסין-ישראל-יוון.
ממשרד ראש הממשלה נמסר כי מפגש זה משקף את היחסים ההולכים ומתהדקים בין המדינות. לנסיעה התלוו שר האנרגיה יובל שטייניץ, מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד ומנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור.
להלן ההצהרה המשותפת ששחררו מנהיגי המדינות: "לאור האתגרים וההזדמנויות הניצבים בפנינו, ועקב המצב הנזיל והבלתי יציב באזור, שלוש מדינותינו, החולקות ערכים דמוקרטיים משותפים, עקרונות ואינטרסים, הסכימו על החשיבות שבשיתוף פעולה הדוק יותר ותיאום קווי מדיניות.
"השותפות בינינו איננה בלעדית באופייה או בטבעה, ואנו נהיה מוכנים לקבל בברכה כל גורם בעל יעדים דומים שיצטרף אלינו במאמצינו לקדם תיאום ושיתוף פעולה, כמו גם שלום ויציבות באזור.
"אנו מסכימים לפעול יחד באופן הדוק במטרה לחזק את שיתוף הפעולה בינינו בפרויקטים משותפים, יחד עם גורמים ציבוריים ופרטיים. בפרט, אנו בוחנים דרכים פרקטיות לשיתוף פעולה ולביצוע פרויקטים משותפים בתחומים של אנרגיה, תיירות, מחקר וטכנולוגיה, סביבה, ניהול מים, מאבק בטרור והגירה.
"יתר על כן, אנו בוחנים שיתוף פעולה פוטנציאלי במגוון רחב של תחומים נוספים, לרבות חקלאות, ייעור, מיזמי כיבוי אש משותפים, הגנת הסביבה הכוללת זיהום מי ים, פעולות חירום משותפות במקרים של אסונות טבע, חילופי מידע במצבי חירום, תרגילי איתור והצלה משותפים, בריאות, ניהול מגיפות, פרויקטים מדעיים משותפים, פיתוח טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, חינוך, תקשורת והסכמי נדידה טרילטראליים, ותובלה ימית מסחרית.
"גילויים של מאגרי גז חשובים במזרח הים התיכון עשוי לשמש כזרז לשלום, יציבות ושיתוף פעולה באזור. לשם כך, שלוש המדינות רואות בסקטור האנרגיה, ובייחוד גז טבעי ואנרגיה מתחדשת, בסיס איתן לשיתוף פעולה באגן מזרח הים התיכון.
"אנו מייחסים למיזמי אנרגיה טרילטראליים כגון ה-EuroAsia Interconnector חשיבות אסטרטגית כיוון שהם יוצרים מערכת יחסים רווחית בין שוקי האנרגיה של ישראל וקפריסין ובין אלה של יבשת אירופה. יתרה מכך, אנו מביעים את תמיכתנו האיתנה בייצוא גז ממזרח הים התיכון ליבשת אירופה.
"בהקשר זה, אנו שבים ומדגישים את מוכנותנו להמשיך ולבחון פרויקטים כגון ה-EastMed Pipeline. הסכמנו לפעול יחד לקידום פרויקטים משותפים שיקדמו אספקה בטיחותית של אנרגיה. אנו מזמינים מדינות שכנות לבחון שיתופי פעולה אפשריים שניתן ליישמם באמצעות עבודה קולקטיבית על בסיס אזורי.
"בעקבות אימוץ הסכם פריז בנושא שינוי האקלים, אנו חוזרים ומאשרים את מחויבותנו לבחון ערוצי שיתוף פעולה בתחום של אנרגיה מתחדשת, וזאת באמצעות תכניות משותפות של טכנולוגיה ירוקה, בייחוד בתחומים של אנרגיה סולרית, יעילות באנרגיה, תחליפי דלק לתחבורה ורשתות חכמות.
"יתרה מכך, שלוש המדינות מכירות בחשיבות התיירות ובפוטנציאל האדיר לשיתוף פעולה רחב-היקף להגברת התיירות לאזור ע"י הצעת חבילות משותפות הכוללות שיט ותיירות דתית, רפואית ותיירות ייעודית אחרת. אנו מסכימים לבחון דרכים לחלוק ידע ומידע במטרה לסייע לעסקי תיירות קטנים, לקדם יוזמות משותפות ועוד. שלושת השרים הנוגעים בדבר מסכימים להיפגש ולבחון ערוצים שונים.
"אנו מחויבים לפעול יחד לחיזוק היחסים הבילטראליים בין האיחוד האירופי וישראל בתחומים בהם יש להם עניין משותף.
"אנו מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה בין אירופה לאזור הים התיכון למען מדינות האזור. לרגל יום השנה ה-21 להצהרת ברצלונה, אנו מברכים על התפקיד שאיחוד מדינות הים התיכון עשוי למלא בהקשר זה, כפי שבא לידי ביטוי בהצהרה המשותפת של האיחוד האירופי בנושא מדיניות השכנות האירופית מה-18 בנובמבר 2015.
"אנו מכירים בסכנות הגדולות של הטרור, הן ברמה אזורית והן ברמה העולמית, והסכמנו להמשיך ולאחד כוחות עם הקהילה הבינלאומית על מנת להתמודד עם אתגר זה. אנו מגנים בתוקף ובאופן חד משמעי כל פעילות טרור וקוראים לכל המדינות להיאבק בנגע זה בין היתר באמצעות שיתוף פעולה ביטחוני הדוק. לאור האמור לעיל, הסכמנו לחזק את שיתוף הפעולה בינינו בתחום זה באמצעות דיאלוג טרילטראלי בין הרשויות הרלוונטיות בשלוש המדינות. יש להעמיק את המאמצים לבלום את זרם הלוחמים הזרים, להגביל את הסיוע הכספי והצבאי לארגוני טרור ולטפל בתעמולה קיצונית. יש לגנות ולעצור הסתה לאלימות.
"לרגל היום הבינלאומי לזיכרון השואה ב-27 בינואר, המנהיגים חלקו כבוד לקורבנות השואה וגינו בתוקף כל ביטויים באשר הם של אי-סובלנות דתית, שנאת זרים, אנטישמיות, הסתה והטרדה או אלימות כלפי אנשים וקהילות על בסיס מוצא אתני או אמונה דתית.
"אנו מדגישים את נכונותנו לשלב ידיים לצורך הגנה על עתיקות ולשימור ופיתוח אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, במטרה להגן על הזיכרון ההיסטורי של עמינו ועל המורשת המשותפת של האנושות. הדגשנו את נכונותנו לשתף פעולה בהגנה על המורשת התרבותית התת-ימית ולקדם שיתוף פעולה מסוג זה עם מדינות שכנות באזור מזרח הים התיכון.
"הזעזועים הממשיכים לפקוד את אזורנו הובילו לגלי הגירה חסרי תקדים המהווים אתגר שניתן להתמודד אתו רק באמצעות צעדים רב-צדדיים שיטפלו בתנאים שמובילים לאותם גלי הגירה, וזאת ע"י תכנון ואסטרטגיות הוליסטיות ומקיפות. יש לטפל בדרכים להפסיק את מעשי האיבה, למגר את העוני ולשפר את איכות החיים באמצעות פיתוח. אנו מחויבים גם למאבק בסחר בבני אדם וחוזרים ומדגישים את נכונותנו לתרום למאמץ לטפל בהיבטים ההומניטריים של משבר המהגרים הנמצא בעיצומו, תוך שיתוף פעולה הדוק עם כל המדינות והגורמים הנוגעים בדבר.
"אנו מביעים את תמיכתנו המלאה והבלתי מסויגת בהמשך תהליך המו"מ תחת חסותו של ה-UN Good Office Mission להשגת פתרון צודק, מקיף ובר-קיימא של הבעיה הקפריסאית, על בסיס החוק הבינלאומי וההחלטות הרלוונטיות של מועצת הביטחון של האו"ם. פתרון כזה, שיביא לאיחוד מחדש של האי על בסיס כיבוד עקרונות דמוקרטיים, זכויות אדם וחירויות בסיסיות של כל הקפריסאים, ייטיב לא רק עם העם הקפריסאי כולו, אלא גם יתרום משמעותית להשגת שלום ויציבות באזור, באמצעות מדיניות חוץ עצמאית של קפריסין.
"הממשלות מביעות את תקוותן שחידוש המו"מ של ה-MEPP יסתיים בפתרון צודק ובר-קיימא. אנו משוכנעים בצורך האסטרטגי בשיתוף הפעולה הטרילטראלי בינינו ונמשיך לעבוד יחד באופן הדוק על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו לרווחת מדינותינו ועמינו ולמען האזור כולו.
"בהקשר זה, אנו תומכים בהקמתה של ועדת ההיגוי הטרילטראלית, שקיימה את פגישתה הרשמית הראשונה מוקדם יותר היום ושהוטלה עליה המשימה לקבוע סדרי עדיפויות ולפקח ולתאם את יישום הפרויקטים המשותפים שלנו", סיכמו המנהיגים. הם הסכימו שהפסגה המשולשת הבאה תתקיים בישראל במחצית השנייה של 2016.
בהמשך אמר נתניהו: "דנו במספר הזדמנויות לשיתוף פעולה בדרכים מאוד פרקטיות. ראשית כל, גז. כפי שאמרת, התברכנו בגז טבעי מהים. החלטנו לבחון את זה בצורה מאוד שאפתנית, לכונן ועידה טרילטראלית בין יוון, קפריסין וישראל, לתכנן אפשרות של קו צינור שיוביל את משאבי הגז המשותפים שלנו וייצא אותם לאירופה דרך יוון, קו צינור מישראל, קפריסין ודרך יוון ומשם לאירופה. זוהי תכנית שאפתנית שנלווית לתכניותינו האחרות בכל הקשור לניצול משאבי האנרגיה הללו.
"הדבר השני שאנו עושים הוא הנחת כבל תת-ימי מקשר שיחבר בין רשתות החשמל של ישראל, קפריסין ומאוחר יותר יוון להקמת רשת חשמל משותפת. מדובר מבחינתנו בשינוי אדיר, גם מבחינתכם. אני חושב שזה מחזק במידה רבה מאוד גם את שוק הגז ביוון, את מצב האנרגיה. אלה הם שני דברים פרקטיים שאנו מקדמים. אגב, הם קשורים זה בזה, כיוון שאפשר גם לייצא גז באמצעות חשמל, מה שמחזק את מערכת החשמל.
"דנו בהתפתחויות בתחום המים, הדרכים בהן נוכל להגביר את יעילות ניהול המים שלנו, בחקלאות, בתיירות, בטכנולוגיה, במיזמי הי-טק, לרבות בתחום הסייבר, וכמובן שאלת שירותי החירום שאנו בישראל כבר נהנינו מהם תודות לתמיכתן של קפריסין ויוון בכיבוי שריפות.
"נוכל כעת לעשות הרבה יותר עם יכולותינו הנוכחיות ויכולותינו העתידיות – כיבוי אש, איתור והצלה וכו’, והבעיה הקבועה של ביטחון ומלחמה בטרור. אלה הם חלק מהתחומים בהם אנו משתפים פעולה. אני חושב שנוכל להבטיח ששיתוף הפעולה הטרילטראלי בינינו יניב פירות של קדמה לא רק לאזרחי שלוש הדמוקרטיות שלנו, אלא אולי גם לאזור הרחב יותר, וזאת באמצעות הגברת היציבות, הביטחון והשגשוג, ובעזרת השם, גם השלום עבורנו ועבורכם", סיכם ראש הממשלה.