"שנת 2015 הסתכמה בירידת מחירים של 1%; האינפלציה צפויה לצאת מהתחום השלילי במהלך 2016" - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו" של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה:
בסקירה מציינים בלאומי כי מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2015 ירד ב-0.1%, בהמשך לירידה שהייתה גם בחודש נובמבר. לאור זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המדד בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, נותרה נמוכה מאוד.
בסך הכול, שנת 2015 הסתכמה בירידה של 1.0% (דצמבר 2015 בהשוואה לדצמבר 2014) במדד המחירים לצרכן, לאחר ירידה של 0.2% בשנת 2014 ועלייה של 1.8% ב-2013. ירידה זו נבעה, בין היתר, מגורמים חיצוניים למשק, כמו הירידה המתמשכת במחירי הנפט וסחורות אחרות בעולם. זאת, לצד מספר הפחתות מחירים, ביוזמה ממשלתית, בעלות אופי חד-פעמי כגון: הוזלה במחירי החשמל והמים, הפחתת שיעור המע"מ, ביטול אגרת הטלוויזיה ועוד.
דהיינו, ירידת המחירים ב-2015 אינה תוצאה של ירידה בביקושים המקומיים לצריכה. למעשה, הירידה באינפלציה תרמה לשיפור בכוח הקנייה של משקי הבית ולגידול בשכר הריאלי, דבר אשר תרם לעלייה בהכנסה הפנויה של משקי הבית. התפתחות זו, תרמה לחיזוק הצריכה הפרטית, אשר התרחבה בשנה האחרונה בכ-4.5%, ריאלית, המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בעת הנוכחית, בה ניכרת חולשה בפעילות סחר החוץ של ישראל.
מנגד, הסעיף שבלט בעלייתו היה סעיף הדיור, המתבסס בעיקר על מחירי שכר דירה בחוזים מתחדשים, ומהווה כרבע מסל הצריכה של משקי הבית. שנת 2015 (דצמבר 2015 בהשוואה לדצמבר 2014) הסתכמה בעלייה של כ-2% במחירי השכירות (כפי שבאים לידי ביטוי בסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם), לאחר עלייה של כ-3% בשנת 2014. סעיף הדיור צפוי להמשיך לעלות ולתמוך בעליית המדד גם בשנת 2016.
זאת, לאור ההתמתנות הצפויה בקצב הגידול של היצע הדירות להשכרה, על רקע יציאתם של משקיעים משוק הדיור בחודשים האחרונים והיעדר פרויקטים ממשלתיים של דירות להשכרה בהיקף רצוי. יש לציין כי בנטרול סעיף הדיור, מדד המחירים לצרכן היה יורד בשיעור משמעותי יותר של 1.9%.
לסיכום, שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת במעט מהתחום השלילי במהלך 2016.
נראה שהעלייה הצפויה בסעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) תוסיף להיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, מנגד, צפויות מספר הפחתות בקרוב במחירי הדלק, המים והתחבורה הציבורית אשר צפויות לתרום לירידה במדד.
אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית. בעקבות סביבת האינפלציה הנמוכה והצמיחה המתונה במשק, אנו מעריכים כי ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי בעת הקרובה, ותחל לעלות לכל המוקדם במהלך המחצית השנייה של 2016.
יצוא הסחורות הסתכם בשנת 2015 בירידה חדה; עם זאת, היצוא צפוי להתאושש במתינות החל משנת 2016: במונחים דולריים, יצוא הסחורות של ישראל הסתכם ברביע הרביעי של 2015 בכ-11.5 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). בחינת הנתונים ברביעים האחרונים מעידה על התאוששות מתונה בשני הרביעים האחרונים של 2015, אם כי עדיין מדובר בהיקף יצוא נמוך בהשוואה לעבר.
בסך הכל, בשנת 2015 הסתכם יצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) בירידה של כ-4%, במונחים דולריים נומינאליים. זוהי הירידה החדה ביותר מאז שנת 2009, בה החלה לבוא לידי ביטוי השפעת המשבר הפיננסי העולמי. הירידה ב-2015 באה בהמשך למגמת הירידה משנת 2012, כפי שניתן לראות בתרשים משמאל. בנוסף, נציין כי מדובר בנתון נמוך מאוד ביחס לממוצע הרב שנתי (1990-2014), שעומד על צמיחה של כ-7.5%.
ענפי הכלכלה שהובילו את הירידה ביצוא הסחורות במהלך 2015 הם: כימיקלים, מוצרי מזון ומשקאות, יצור מכונות ומוצרי מתכת וגומי ופלסטיק.
יש לציין כי ענפים אלה חשופים באופן משמעותי לשינויים במחירי הסחורות בעולם, ועל כן נפגעו רבות מהירידה המתמשכת במחירי הסחורות בשנת 2015. כמו כן, הירידה ביצוא נבעה ממגמות בינלאומיות נוספות, ביניהן: תיסוף חד של כ-10% בשערו של השקל מול האירו ב-2015, על רקע היחלשותו של האירו מול הדולר; האטה בהתאוששות הכלכלית בשותפות הסחר של ישראל, ובעיקר באירופה; האטה בקצב הצמיחה וחוסר הוודאות הכלכלית בסין; משברים בשווקים מתפתחים כמו רוסיה המשפיעים לרעה על הביקושים ליצוא הישראלי ועוד. בנוסף, נציין כי שביתת העובדים במפעלי כי"ל (כימיקלים לישראל), המהווה את עיקר פעילות היצוא בענף הכימיקלים, תרמה אף היא לירידה המשמעותית ביצוא הענפי.
מנגד, ענפי היצוא שבלטו לחיוב ב-2015 וקיזזו במעט את הירידה ביצוא הסחורות, הם ענפי הטכנולוגיה העילית, מחשבים וציוד רפואי ותרופות. ייתכן כי הגידול ביצוא של ענפים אלה נבע, בין היתר, מהגידול בביקושים למוצרי טכנולוגיה בארה"ב במהלך 2015, כפי שעולה ממדד ה-Tech Pulse.
העלייה החדה במדד זה בעת האחרונה, עשויה להשתקף בבהרחבת הפעילות גם בחודשים הבאים. בסך הכול, יצוא ענפי הטכנולוגיה העילית (המהווה כ-50% מסך היצוא התעשייתי ללא יהלומים) הסתכם ב-2015 בגידול של כ-14%, בניגוד לירידות שנרשמו בשלוש קבוצות הטכנולוגיה האחרות.
ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו מחד מהמשך מגמת ההתאוששות בכלכלה העולמית, אשר צפויה לתמוך בעליית נפח הסחר העולמי, ומאידך, מההשפעה על פני זמן של תיסוף ממושך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות. במבט קדימה, היצוא צפוי להיות מושפע לטובה בשנת 2016 מהמשך הצמיחה בארה"ב, תוך שההרכב הטכנולוגי וההרכב הגיאוגרפי העדיפים של יעדי היצוא של ישראל, המתבטא בעלייה ביצוא ל"גוש הדולרי" (ארה"ב ומדינות אסיה) על חשבון היצוא למדינות אירופה, יסייעו גם כן.
מנגד, המשך ההתאוששות האיטית של הצמיחה בעולם, כפי שבאה לידי ביטוי בעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה העולמית של ה-IMF מה-19 בינואר, עלולה להכביד על קצב התאוששות היצוא הישראלי, אך תחרותיות גבוהה של חלק מענפי היצוא הישראליים עשויה לפעול לשמירה ואף להגדלה של נתח השוק הישראלי. נציין כי הרחבת כושר הייצור של אינטל בישראל, צפויה להתחיל לבוא לידי ביטוי בנתוני היצוא של ישראל רק במהלך שנת 2017.
שנת 2015 הסתכמה בירידה ביבוא הסחורות; ב-2016 צפויה עלייה בפעילות היבוא: יבוא הסחורות הסתכם בכ-12.4 מיליארד דולר ברביע הרביעי של 2015 (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), בדומה לנתון של הרביע השלישי. פעילות היבוא ברביע הרביעי הושפעה מעליות ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה, וגם מיבוא של מוצרי צריכה.
בכל שנת 2015 הסתכם יבוא הסחורות בכ-47.5 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). מדובר בירידה של כ-4.7% ביחס לשנת 2014. בהקשר זה, נציין כי יבוא חומרי האנרגיה ב-2015 הסתכם בירידה חדה ביותר של כ-42%, על רקע הירידה המתמשכת במחירי הנפט בעולם.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי יבוא הסחורות צפוי להתרחב בשנים הבאות, על רקע הגידול הצפוי ברכיבי ההשקעות והצריכה בישראל, שהינם עתירי יבוא. בפרט, צפוי גידול ביבוא של מכונות וציוד, לשם יישום פרויקטים העושים שימוש בגז טבעי והרחבת פעילות אינטל בישראל.
לאור הפער הקיים בין היקף היבוא והיקף היצוא, נמדד ברביע הרביעי אשתקד גירעון גדול יחסית בסך של כ-780 מיליוני דולרים בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק), בהמשך למגמת התרחבות הגירעון בשני הרביעים הקודמים.
הגירעון ברביע הרביעי הוא הגבוה ביותר מאז הרביע השלישי של 2013, ופועל להאטה בקצב הצמיחה ברביע זה. להערכתנו, הגירעון המסחרי עשוי לעלות ב-2016 לעומת 2015 בעקבות שיעור צמיחה גבוה יותר ביבוא לעומת היצוא. למרות זאת, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי להישמר.