כלכלני בנק לאומי מציינים כי הגירעון בפועל בשנת 2015 של ישראל הסתכם ב-2.15% תוצר (על פי אומדני משרד האוצר) – נמוך מן היעד המתוכנן של 2.9% תוצר. אולם, העמידה ביעד הגירעון בשנת 2016, של 2.9% תוצר, תהיה קשה יותר, שכן היא תלויה במידה רבה ביכולת לשמור על המשך גידול, גם אם בקצב מעט איטי יותר, בהכנסות המדינה – תחום אשר הוכיח עצמו על פי ניסיון העבר כתנודתי, כקשה מאוד לחיזוי וככזה התלוי לעיתים גם באירועים חד-פעמיים שאינם צפויים מראש.
החוב של ממשלת ישראל ביחס לתוצר נמוך בהשוואה בינלאומית; תוואי הפחתת הגירעון בשנים הבאות צפוי להיות איטי. הירידה בגירעון הממשלתי בשנת 2015, משתקפת גם בירידה של היחס חוב/תוצר לעומת 2014. על-פי אומדנים ראשוניים של משרד האוצר, היחס חוב/תוצר לשנת 2015 עומד על 64.9%, נתון המשקף ירידה של 1.8 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2014. ירידה זו, נבעה בעיקר מהגירעון הממשלתי הנמוך (כפי שהוסבר בפסקה הקודמת), ומשיעור צמיחה גבוה יחסית (4.8% -- על פי אמדן הלמ"ס שיתכן ויתעדכן בהמשך) של התוצר הנומינאלי, שהוא התוצר הרלוונטי לחישוב יחס זה. אולם, אין בצמיחת התוצר הנומינאלי בכדי ללמד על שיפור של ממש בפעילות הכלכלית, שכן התוצר הריאלי, שהוא המדד המתאים להערכת מצב הפעילות הכלכלית במשק, צמח בשנת 2015 בכ-2.3% בלבד, על-פי אומדני הלמ"ס.
נציין כי החוב של ממשלת ישראל נמצא במגמת ירידה מתמשכת בעשור האחרון. החוב ירד מרמות של למעלה מ-90% תוצר בשנת 2005 לרמה של בין 65%-67% בשנים האחרונות. התפתחות זו, מהווה גורם חיובי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל.
החוב הנמוך של ממשלת ישראל בולט אף בהשוואה בינלאומית. כך, מאז שנת 2008, עם פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, ועד שנת 2015 חלה ירידה של כ-8 נקודות אחוז בחוב הממשלתי של ישראל ביחס לתוצר. על-פי משרד האוצר, ירידה זו הינה בין הבולטות ביותר בעולם. זאת, בניגוד למצב במרבית מדינות המערב אשר נפגעו מהמשבר ויחס החוב/תוצר שלהן עלה באופן משמעותי. היחס חוב/תוצר של ישראל נמוך מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: ארה"ב, קנדה, בריטניה ומדינות גוש האירו (ראה/י תרשים). החוב הממשלתי של ישראל נמוך אף מזה של הונגריה וסלובניה, מדינות אשר נמצאות בקבוצת מדינות הייחוס של ישראל, על-פי הגדרת משרד האוצר.
עם זאת, היחס חוב/תוצר של ישראל עודנו גבוה מזה של מספר מדינות ייחוס כגון: הרפובליקה הצ’כית, פולין וסלובקיה, אם כי הוא קרוב למדי ליחס של 60% תוצר שנקבע כאחד הקריטריונים להצטרפות לגוש האירו. על רקע זה, הממשלה תיבחן בשנים הבאות ביכולותיה ליישם הלכה למעשה תוואי של המשך הפחתת החוב והגירעון, ולבצע התאמות נדרשות. להערכתנו, תוואי הפחתת הגירעון בשנים הבאות צפוי להיות איטי והדרגתי על רקע היציבות הפיסקאלית היחסית.