ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, ציינה את היום לעידוד הצלת עודפי המזון ולבקשת חברות וחברי הכנסת שולי מועלם רפאלי, אורלי לוי אבקסיס, אורי מקלב וחיליק בר קיימה דיון בהשלכות הדוח הלאומי להצלת המזון בישראל. ח"כ בר אמר בפתח הדיון כי הצלת מזון היא קודם כל פעולה כלכלית, מאחר שלוקחים מזון שהערך שלו הוא שלילי והופכים אותו לבעל ערך כלכלי לאוכלוסיות מוחלשות. לדבריו, עלות של צמצום אי השוויון עומדת על כ-3 מיליארד שקל בשנה, כאשר את אותה תוצאה ניתן להשיג בהשקעה של 840 מיליון שקל בלבד בהצלת מזון.
הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט, חן הרצוג, הציג את הדוח ואמר כי השקעה של כ-400 מיליון שקל יכולה להציל מזון פי 3 ואפילו פי 4 – בערך של עד 1.5 מיליארד שקל. מעיקרי הדוח, שנערך על ידי ארגון לקט ישראל בשיתוף המחלקה הכלכלית של BDO זיו האפט ויוצג בוועדה, ההערכה היא כי 35% אחוז מהמזון בישראל הולך לאיבוד מדי שנה. מדובר ב-2.5 טון ששווים כ-18 מיליארד שקל, והאובדן למשק בית מסתכם בכ-616 שקלים בחודש. לפי הדוח כמחצית מהאובדן הוא מזון בר הצלה שיכול לשמש למאכל אדם ולחסוך כ-8 מיליארד שקל בשנה. כמו כן מהדוח עולה כי אבדק המזון למשק בית מסתכם בכ-616 שקלים בחודש.
ח"כ תמר זנדברג אמרה כי היא מתרגשת מאחר שהדוח לראשונה "מדבר תכלס ומראה כמה אפשר לחסוך ואיזה מענה ניתן לתת לאנשים רעבים". לדבריה, יש שעת רצון שמאפשרת לכנס את כל הכוחות ולהגיע לפעילות משותפת להצלת מזון, לטובת הסביבה, החברה והכלכלה.
יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, דב טשרניחובסקי, אמר כי המועצה הכינה תוכנית לאומית לביטחון תזונתי לסיוע ל-110 אלף בתי אב, שעלותה 500 מיליון שקל, אך הדבר לא הגיע לממשלה, לא תוקצב ואפילו פעילות המועצה לא תוקצבה ואנשיה עובדים בהתנדבות. הוא הוסיף כי המצב בישראל קשה גם בשל עליית מחירי המזון שאין לה אח ורע במדינות ה-OECD. לדבריו, כל שקל שהממשלה תעביר לעמותות המזון הן יוכלו למנף אותו ולהשקיע פי 5.
מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, אמר כי רוב הבזבוז הוא לא במגרש של החקלאים, שלרוב מעדיפים למכור אפילו בהפסד. לדבריו, החקלאים מעבירים מיוזמתם ובאופן קבוע תוצרת לעמותות הסיוע, ולא יכולים לשאת בהוצאות של העברת המזון מהשטחים לעמותות. הוא הוסיף כי צריך ליזום גוף, כמו תחנת כיבוי אש למשל, שהחקלאים יוכלו לקרוא לו והוא יבצע את האיסוף. מנהלת מחלקת השיווק של לקט ישראל, ענת פרידמן, אמרה כי החקלאים הם תורמי המזון הגדולים ביותר במדינה. "חקלאים נותנים והם לא יכולים לראות את האבדן יותר מכולנו, אבל 15 אלף טון זה עדיין לא מספיק וצריך להגדיל את ההיקף", אמרה. ח"כ חיים ילין אמר כי אפשר לגייס עמותות כמו השומר החדש או תנועות הנוער שיענו לקריאת החקלאים ויאספו את התוצרת. לדבריו, הדבר יסייע גם לחקלאים וכולם ירוויחו מזה.
היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מבקשת ממנכ"ל מועצת הצמחים לרכז את כל הגופים שעוסקים באיסוף מזון טרי, יחד עם השומר החדש ותנועות הנוער ולהכין תוכנית לאיסור התוצרת העודפת מהחקלאים. הוא הוסיף וביקש המנכ"ל צבי אלון להעביר לוועדה בעוד 3 חודשים דוח על התקדמות הפרויקט ובעוד חצי שנה דיווח סופי כדי לראות שהדברים יוצאים לפועל. "לא צריך חוק, אם רותמים את כולם אפשר לעשות התקדמות אדירה בעניין הזה", אמר ח"כ כבל.