ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים. בדיון הקודם החלה הוועדה לעסוק במקורות מהן ייאסף המידע על הציבור, ובעקבות זאת נוצר חשש כי רוב המקורות יובילו לאיסוף מידע שלילי. היו"ר כבל פתח את הדיון היום ואמר: "כפי שזכור לכם, יצאתי מהדיון הקודם די בסערת רגשות כי אני התכוונתי לחוק מסוים וקיבלתי משהו אחר". הוא אף הוסיף כי שוחח בעניין עם שר האוצר והבין כי מדובר בעוד חוק כלכלי. בעקבות זאת אמר היו"ר כי צריך לבדוק מה האזרח מרוויח מהחוק וציין כי זה "לא הרבה". לכן הוא הוסיף כי "הדבר מחייב אותנו למצוא דרך לסייע גם למודרים וגם למעמד הביניים החלש".
הוא אף התייחס לצורך באיסוף המידע החיובי ואמר כי צריך לוודא שאכן יעשה בו שימוש. "שלא נעשה מעצמנו חוכא ואיטלולא וניתן רשימה של מקורות מידע חיובי רק כדי לתת הרגשה טובה ללקוח, ובסוף לא יעשה בהם שימוש ורק יבדקו אם הוא מסוגל להחזיר הלוואות או לא". היועצת למנכ"ל משרד האוצר, נירית איבי, אמרה כי "כאשר יש מוסר תשלומים נכון וחיובי האלוגריתם של הלשכות לא מתעלם ממנו".
ח"כ עיסאווי פריג’ ביקש להתייחס למה שנקרא "אלימות כלכלית" או מקרים בהם אדם שנקלע לקשיים רושם את החשבונות והחברות שבקשיים על שם בת הזוג שלו או ילדיו שמתחת לגיל 18, ובעקבות החוק הם עלולים להיפגע. יואל בן אור מהמועצה הלאומית לכלכלה השיב כי מדובר בבעיה קשה גם כיום, מאחר שגם כיום יש איסום של מידע שלילי, והוסיף כי בהצעת החוק יש שיפורים בנושא. היו"ר כבל הבהיר כי הוועדה לא תסיים את הכנת הצעת החוק ללא מענה לשאלה הזו.
נציגת משרד המשפטים, עו"ד רוני נויבואר, התייחסה לרשימת הגופים מהם ייאסף המידע לפי ההצעה, ואמרה כי המדינה מבקשת להוציא מהרשימה את תאגידי המים. היא הוסיפה כי באשר למידע מחברת החשמל, הכוונה היא כי הוא יחל להיאסף לאחר שהמאגר יפעל במשך כשנתיים. לדבריה, בשנתיים שבהם יפעל המאגר ללא הנתונים מחברת החשמל ניתן יהיה לבחון אם הנתונים משרתים את האינטרס הציבורי, ובמקרה שיתברר שלא יוכלו שר המשפטים, הנגידה או שר האוצר לבקש להפסיק לאסוף מידע מחברת החשמל.
ההצעה החדשה עוררה סערה, וח"כ רועי פולקמן הסביר כי בשנתיים הראשונות לפעולות המאגר יאספו נתונים מרשויות המדינה (הכונס הרשמי, ההוצאה לפועל ובתי המשפט) ומהבנקים וחברות כרטיסי האשראי, כדי לאפיין את הקבוצה שלא נכנסת למאגר ורוצים לסייע לה. הוא אף הציע לאסוף מידע גם מחברות הסלולר. "אם נראה שהמידע מחברות הסלולר ומחברת החשמל יכול לשפר את המצב של אותה קבוצה נוסיף את זה", אמר. יו"ר פורום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, העיר על כך בציניות ואמר: "בוא נכניס גם את הציונים שלנו מבית הספר. בסוף נהייה רוסיה".
ח"כ פריג’ הציע להוציא גם את חברת החשמל מהרשימה ואמר כי אם הממשלה תחליט שהיא רוצה להוסיף את המידע הזה היא תמיד תוכל לעשות זאת. ח"כ יעקב פרי הצטרף לדברים ואמר כי אם במשך שנתיים לא רוצים לאסוף מידע מחברת החשמל, ואפשר לתקן זאת מאוחר יותר, אז אין צורך להכניס זאת בהצעה כבר עכשיו. עו"ד נויבואר אמרה כי גם הפשרה לעכב את איסוף המידע מחברת החשמל לשנתיים היא מאוד קשה. ח"כ פולקמן הביע חשש כי אם זה לא יהיה בחוק זה לא יקרה. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי צריך לחייב גם את כל גופי האשראי החוץ בנקאיים להעביר מידע למאגר, והוסיף כי מידע מחברות הסלולר דווקא יכול להוסיף נתונים חיוביים. הרב עידית לב מרבנים למען זכויות אדם אמרה מנגד כי הארגון מצליח להפחית 90% מחובות הסלולר שמגיעים לטיפולו. "אם תכניסו את חברות הסלולר אז תכניסו למאגר מידע על חובות ש-90% מהן לא רלוונטי", אמרה.
עו"ד גלית גלובוס מחברת החשמל אמרה כי 41% מהאזרחים בכלל לא משלמים בזמן את חשבון החשמל, ולכן המסה הקריטית של המידע מהחברה תהייה דווקא שלילית. ח"כ פריג’ אף ציין כי הוא היה אחד מהם, עד שעבר לשלם בהוראת קבע. גלובוס הוסיפה כי לצעירים ולאוכלוסיות חלשות אין בכלל חשבון חשמל על שמם, לכן לא ניתן יהיה לקבל מידע עליהם. נציגת רשות החשמל, מירב יוסף, אמרה כי שיפור המאגר של חברת החשמל ידרוש השקעה של הרבה מאוד כסף, שהצרכנים יצטרכו לשלם.
ח"כ פולקמן הגיב ואמר כי הכוונה היא כי מידע שלילי ייחשב רק לגבי מי שאיחר למעלה מ-60 יום בתשלום החשמל ומדובר, לדבריו, בפחות מ-4% מהאוכלוסייה. באשר לעלות אמר פולקמן כי הצרכנים כבר משלמים על גרעון של 70 מיליארד שקל שיש לחברה, אז טיוב המאגר הוא זניח לעומת זאת. ח"כ פריג’ ביקש להעמיד להצבעה את ההצעה להוציא מהמאגר את תאגידי המים, בהתאם להצעת הממשלה, אך גם את חברת החשמל בניגוד לעמדת הממשלה. ח"כ פולקמן התנגד בתוקף וביקש הפסקה בדיון. היועצת של מנכ"ל האוצר, נירית איבי, אף טענה כי היו סיכומים בעניין זה עם היו"ר כבל. היו"ר כבל אמר כי לא היה לו שום סיכום על שום סעיף. הוא הוסיף כי התחייב לסיים בהקדם את הכנת ההצעה, ואמר כי הוא מקווה שהוועדה תסיים את הכנתה עד סוף פברואר. עם זאת הוא מתח ביקורת על הקואליציה ואמר כי "האופוזיציה הגנה על הממשלה לא מפעם מפני הקואליציה בדיונים על החוק וחברי הכנסת שנכחו בדיונים היו בעיקר מהאופוזיציה". הוא הבהיר כי הוועדה תקיים דיון נוסף בכל הנוגע לנתונים החיוביים, כבר ביום חמישי הקרוב, שבו תתקיים גם הצבעה.
בתום הדיון התייחס היו"ר כבל גם לראיון שפורסם בסוף השבוע בעיתון גלובס עם המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג, בו אמרה כי היא משוכנעת שעד סוף הקדנציה שלה יקום מאגר נתוני אשראי, אך לא בטוחה שהוא יוזיל את העלות. היו"ר כבל אמר כי הוא מקווה שדבריה לא הוצאו מהקשרם, והוסיף כי "מרגע שזה נכתב לא מדובר בשמועה או שיח מסדרונות ולכן נדרשת תגובתה".