בדיון על הריבית לחודש ינואר 2016, חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל, החליטו פה אחד להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. כך עולה מפרוטוקול הדיון שפרסם היום בנק ישראל.
בדיוניהם על הפעילות הכלכלית במשק הסכימו חברי הוועדה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב מתון. חברי הוועדה התייחסו לכך שהיצוא מוסיף להיות חלש: אמנם הייצוא התחזק ברביע השלישי אולם זאת לאחר שני רביעים של התכווצות ונתוני הקצה לחודשים אוקטובר ונובמבר אינם מצביעים על שיפור של ממש. חברי הוועדה העריכו כי כל עוד הסחר העולמי מפגין חולשה, זו תמשיך להעיב על היצוא.
מנגד, הדגישה הוועדה כי קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית גבוה ותומך בהמשך הצמיחה המתונה. חברי הוועדה סבורים שעדיין ניכר חוסן בשוק העבודה למרות הרעה קלה בנתוני התעסוקה בגילי העבודה העיקריים בחודשים האחרונים. החוסן בא לידי ביטוי ברמה הגבוהה של התעסוקה, בעלייה בשכר וגם בשיעורן הגבוה של המשרות הפנויות. חברי הוועדה ציינו כי עד כה נראה כי לגל האלימות הנוכחי יש השפעה מתונה על הפעילות הכלכלית.
אשר לאינפלציה, חברי הוועדה ציינו כי האינפלציה השלילית ב-12 החודשים האחרונים נובעת ברובה מהירידה במחירי האנרגיה ובמחירי הסחורות והשפעתה על מחירי המזון ומצעדים אדמיניסטרטיביים, בעלי אופי חד פעמי, שביוזמת הממשלה. חברי הוועדה ציינו כי המדיניות המוניטרית אינה מכוונת לקזז את ההשפעות של גורמים אלו על רמת המחירים. הם העריכו שהאינפלציה תמשיך להיות שלילית ברביע הראשון של 2016 על רקע ירידה נוספת במחירי האנרגיה והפחתות מחירים יזומות ואולם העלייה בשכר צפויה להשפיע באופן חיובי על קצב האינפלציה ולתמוך בחזרתה לתוואי היעד.
בנוגע לסביבה העולמית, אמרו חברי הוועדה כי קצב הצמיחה של הכלכלה העולמית וסביבת האינפלציה נותרו ממותנים – בשווקים המפותחים נרשם שיפור מסוים ואילו בשווקים המתעוררים נמשכה ההאטה.
חברי הוועדה ציינו שלאחר העלאת הריבית בדצמבר על ידי ה-Fed, הציפיות בשווקים הפיננסיים העולמיים הן להמשך תהליך של היפרדות במדיניות המוניטרית: לפי תחזית השוק, ישנה הסתברות גבוהה לכך שה-Fed ימשיך להעלות בהדרגה את הריבית ב-2016 ואילו באירופה ובמשקים מובילים אחרים ההרחבה המוניטרית תעמיק.
החשיפה של המשק לשני הגושים מבחינת היקפי הסחר הינה דומה. חברי הוועדה סבורים כי בעוד העלאת הריבית והתבססות הצמיחה בארה"ב יסייעו ליצואנים לגוש זה, הרי שהמדיניות המרחיבה באירופה צפויה להכביד על היצואנים לגוש האירו. חברי הוועדה ציינו שהמדיניות המוניטרית מטבע הדברים, פועלת על המשתנים הכלכליים באופן מצרפי ואינה יכולה לפעול באופן דיפרנציאלי, על מגזרים שונים.
לגבי שוק הדיור, צוין כי הקצב השנתי של עליית המחירים נותר גבוה ובחודש האחרון התחדשה העלייה במחירי הדירות. עם זאת, נמשכה הירידה בקצב עליית מחירי השכירות. רמת הפעילות הגבוהה ביחד עם הגידול בחלקן של הדירות הנבנות ביוזמת המגזר הציבורי לעומת הפרטי, עשויה להצביע על גידול בהיצע שירותי דיור, ולהערכת חברי הוועדה עשויה גם להוביל להתמתנות של קצב עליית מחירי הדירות. הציבור מוסיף ליטול משכנתאות חדשות בקצב גבוה והסיכונים הגלומים בשוק זה ממשיכים להיות גבוהים.
לסיכום, חברי הוועדה הסכימו כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה, את ההאטה המתמשכת במשק העולמי ואת המיתון בהיקפי היצוא, וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. חברי הוועדה סברו כי לנוכח ההערכות שעלו בדיון לגבי הסחר העולמי, הסיכונים לצמיחה בישראל ולנוכח הזמן שייקח עד לחזרת האינפלציה לתחום היעד, ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן.
לאחר הדיון הצביעו ארבעת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל לינואר 2016. כל חברי הוועדה תמכו כאמור בהותרת הריבית על כנה, ברמה של 0.1%.
הגורמים העיקריים להחלטה: ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
סביבת האינפלציה הנמוכה בטווח הקצר ממשיכה להיות מושפעת מגורמים בעלי אופי חד פעמי. הציפיות האינפלציוניות לטווחים הקצרים שבו לרדת החודש, לאור התחדשות ירידת מחירי הדלק בעולם, והפחתות מחירים נוספות שיזמה הממשלה. על פי הערכת חטיבת המחקר, האינפלציה השנתית צפויה לחזור לתחום היעד רק בתחילת 2017. הציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד.
האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על כך שסביבת הצמיחה של התקופה האחרונה, כ-2.5%, נמשכת גם ברבעון הרביעי, והשפעת המצב הביטחוני מוגבלת בעיקר לתיירות. נתוני היצוא האחרונים היו חיוביים, אך אינם מפצים על הירידות בחודשים הקודמים. נתונים ראשוניים של סקר החברות מצביעים על שיפור קל לעומת הרבעון השלישי. למרות ירידה קלה בנתוני הקצה של שיעור התעסוקה, התמונה העולה מהנתונים בשוק העבודה ממשיכה להיות חיובית. תחזית חטיבת המחקר לצמיחת התוצר ב-2016 עודכנה כלפי מטה ל-2.8%, לעומת 3.3% בתחזית מספטמבר.
תמונת הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על שיפור מסוים בפעילות בשווקים המפותחים, לעומת המשך האטה במשקים המתעוררים. החל תהליך ההיפרדות במדיניות המוניטרית של הגושים הגדולים: ה-Fed החל להעלות את הריבית בתהליך שצפוי להיות הדרגתי, וה-ECB העמיק את ההרחבה המוניטרית.
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/11/15, ועד ל-25/12/15, נחלש השקל בכ-0.4% מול הדולר ומול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, וב-2.9% מול האירו. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.1%. התפתחות שער החליפין מתחילת השנה מקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ומעכבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד.
החודש התחדשה עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-6.9%. היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. ברבעון השלישי נמשכה רמה גבוהה של פעילות בענף הבניה, וזו צפויה להימשך ולתרום להגדלת ההיצע.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו, והסיכונים לצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
ההחלטה התקבלה ופורסמה לציבור ב-28 לדצמבר 2015.