בהמשך לניתוח של בנק ישראל אשר "מעלה כי ההטבות היישוביות במס ההכנסה אינן כלי מדיניות יעיל למשיכת מהגרים לפריפריה", וכי "רק כ-10% מההטבות הפוטנציאליות בשנת 2008 (שהסתכמו ב-921 מיליון ש"ח) ניתנו לשכירים שהיגרו ליישובים המוטבים, ורק מיעוט משכירים אלה היגרו בגלל הטבות המס", אמר היום ד"ר חיים גולובנציץ, מנכ"ל חברת אתגר נדל"ן, כי "דוח בנק ישראל נכון רק בחלקו. מצד אחד נכון שאין די בהטבות מס על מנת להביא אנשים לפריפריה. מצד שני חשוב לזכור שדווקא היום, שמחירי דירות באזור המרכז אינם בהישג ידו של זוג צעיר ממוצע, זוהי הזדמנות פז להביא משפרי דיור בחתך גבוה לפרויקטים הנבנים כיום בפריפריה בכלל, ובפריפריה הקרובה יחסית, מרחק של עד 45 דקות נסיעה מתל אביב. מקומות דוגמת כפר יונה, פרדסיה, אשקלון וקריית מלאכי, כולם בטווח הזה, מהווים דוגמא טובה והאפשרות לרכוש בהם דירה עדיין ריאלית להרבה זוגות צעירים ומשפרי דיור מהמרכז, לכן, לדעתי, אין לראות בהטבות המס מרכיב העומד בפני עצמו, אלא פעולה המשלימה את החבילה כולה, שכוללת את האפשרות להגיע לדירה ללא צורך במשכנתא ענקית של מיליון שקלים. אני גם סבור שמערך התחבורה ההולך ומשתפר בין הפריפריה למרכז, זה בהחלט אפשרי ולגיטימי, דוגמת מה שקורה באירופה ובארצות הברית, להתגורר בפריפריה הקרובה ולעבוד במרכז. לכן, בשונה מבנק ישראל, אני סבור שהבעיה הינה יותר תודעתית – לקדם ולשווק את הפריפריה כפתרון נכון לזוגות צעירים ומשפרי דיור".
בניגוד לגולובנציץ, אומרת שיר הספרי, ממתגת ערים בפריפריה, כי "דוח בנק ישראל נכון מאוד. כמי שממתגת ערים בפריפריה, נוכחית לדעת כי אין כמעט כלל משמעות להטבת מס כזו או אחרת. הבעיה העיקרית היא "הלחם והמרגרינה" – מקומות עבודה איכותיים. רק יוזמה ממשלתית לייצר עוד "עשרה אינטלים" דוגמת מה שנעשה בשעתו בקרית גת, הן בנגב והן בגליל, יוכל להפוך את הפריפריה לאטרקטיבית ומושכת בעיני צעירים ומשפרי דיור ממרכז הארץ. אני לא רואה בוגר אוניברסיטה, מהנדס או איש הייטק, שיגיע לפריפריה בגלל עוד כמה מאות שקלים לחודש הטבת מס. אבל אני כן רואה אותו מגיע, זאת במידה ויוכל להתפתח בתחום שלו, ובמידה, וזו נקודה חשובה לא פחות, שתהיה לו לא רק סביבת עבודה, אלא גם סביבה חברתית שתתאים לו. ובמילים אחרות, על הממשלה לעודד הגירת אוכלוסיות חזקות לפריפריה, דוגמת מורים, מהנדסים ואנשי הייטק, ולהעניק להם לא רק הטבות מפליגות, אלא גם מקום עבודה בפריפריה וגם לעודד הקמת שכונות מגורים איכותיות לאותן אוכלוסיות. זוהי הפעולה שתיצור את שובר השוויון המיוחל".
שמאי המקרקעין ארז כהן, הגיב אף הוא לנתוני בנק ישראל ואמר כי "חשוב לזכור שישראל איננה שונה ממדינות רבות, בהן קיים פער משמעותי בין רמות המחירים והביקושים בין המרכז לפריפריה. אולם ההבדל בין ישראל לבין, נניח, מדינות מערב אירופה וארצות הברית, הינו בכך שהיא מדינה מאוד קומפקטית במימדיה, ארוכה וצרה, ולכן נושא התחבורה הינו לדעתי קריטי על מנת שהטבות המס יוכלו למצות את היתרון היחסי שלהן. כל עוד זמון הנסיעה הממוצע מהמרכז לנגב או לגליל הינו כשעה וחצי-שעתיים לכל כיוון, אין שום סיכוי שאיש הייטק צעיר שיש לו עבודה בהרצליה פיתוח או רמת החייל, יסכים לעקור ליוקנעם או לבאר שבע ולהיות "על הקו" שלוש שעות מידי יום ביומו. המפתח הוא מערכת היסעים המונים משוכללת כפי שיש באירופה ואמריקה, כולל שאטלים מתחנות הרכבת. לכן אין לראות בהטבות המס דבר שלילי. נהפוך הוא. הם יבואו לידי ביטוי במשיכת אוכלוסיה לפריפריה, אם היוממות(זמן הנסיעה) יתקצרו. גם לא הייתי מציע חלילה לבטל אותן. במידה ויבוטלו, הדבר יגרום באופן טבעי לא רק לתסיסה, אלא עשוי לגרום גם לעזיבה של צעירים שעדיים מתגוררים בפריפריה".