מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק שקיפות בהצהרת הון לנבחרי ציבור בכירים, התשע"ו–2015 של חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת.
מוצע לקבוע בחוק חובת שקיפות בהצהרות הון כך שיחולו על ראש הממשלה, שר, סגן שר וראש המפלגה וכן על בני משפחותיהם. הצהרות ההון יפורסמו תוך שישים יום מתחילת כהונתם, הן יכללו את ההון, הנכסים, הזכויות, התחייבויות החובות, ומקורות הכנסתם, ויפורסמו ברבים. העובר על הוראות החוק יושת עליו קנס עד 20,000 שקלים חדשים.
בדברי ההסבר נכתב: "על פי הדין במדינת ישראל מחובתו של נבחר ציבור לנהל את ענייניו כך שלא ייווצר ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין ענייניו האישיים; ראוי כי אם בכל זאת לא הצליח נבחר הציבור להימנע מקיומם של אי אלו ניגודי עניינים – עליהם להיות גלויים לציבור מתוקף זכותו לחופש מידע, ולא אך למבקר המדינה ולרשות השופטת כקבוע בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א – 1951 והכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים.
"במצב הקיים, ניגודי עניינים הדבקים בנבחרי ציבור בכירים אינם גלויים לציבור. חוק זה ישנה את המצב הקיים ויחשוף ניגודי עניינים קיימים של נבחרי ציבור ומקורביהם, יעודד שקיפות, גילוי נאות ויחזק את אמון הציבור במדינת ישראל בנבחריו וכפועל יוצא מכך בהחלטותיהם".
ח"כ אילטוב: "בהצבעה על מתווה הגז היו כמה שרים שאמרו שהם לא מצביעים כי הם בניגוד עניינים, אז אולי בהצעה הזו שעוסקת בשרים וסגני שרים הם גם לא יצביעו וככה יהיה לנו רוב. והציבור צריך לראות מה באמת עומד מאחורי האינטרסים של אותם האנשים הבכירים. הסוגיה הזו צריכה להיות ברורה והציבור צריך לדעת בעד מי הוא מצביע. זה ששר האוצר, הרווחה והשיכון לא יכלו להשתתף בסוגיה כמו מתווה הגז זה בעיה שצריך להסדיר".
שרת המשפטים איילת שקד השיבה: "נכון להיום, שרים וחברי כנסת נדרשים להגיש הצהרות הון, לחברי הממשלה הצהרות ההון נבדקות על ידי מבקר המדינה. כשיש ניגוד עניינים על נבחר הציבור להודיע זאת ליועמ"ש. לכן החששות שמובאות בהצעת החוק מקבלות מענה בהסדרים הקיימים. אין להתעלם מכך שמדובר בחשיפת מידע אישי שרובו אינו רלבנטי ופוגעת בצנעת הפרט".
50 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-51 התנגדו.
הצעה נוספת שנדחתה בקריאה טרומית היא הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי בחירה), התשע"ה–2015 של חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי הכנסת.
מוצע לחייב את קופות החולים לאפשר למטופלים לבחור קבלת שירות בבית חולים מבין שלושה בתי חולים כלליים לפחות, שמתקיימים בהם התנאים הבאים: (א) לפחות שני בתי חולים כלליים יהיו באזור הגיאוגרפי שבו מתגורר המבוטח; (ב) לפחות שני בתי חולים כלליים יהיו בבעלות שונה אחד מהשני (ג) אפשרויות הבחירה יכללו לפחות אחד מבתי חולים אלה: רמב"ם, סורוקה, רבין, מרכז רפואי תל אביב, שיבא והדסה עין כרם.
כמו כן, קובעת הצעת החוק כי קופת חולים תהיה מחויבת לאפשר למבוטחיה בחירה בבית חולים כללי אחד בו זמני ההמתנה נמוכים או שווים לממוצע שייקבע על ידי משרד הבריאות. במידה וקופת החולים לא תאפשר הסדרי בחירה כמפורט בחוק המוצע, יוכל המבוטח לבחור בבית חולים כללי שאינו כלול בהסדרי הבחירה. עוד מוצע לקבוע כי הסדרי הבחירה לא יחולו על חולים במחלות קשות, כפי שאלו ייקבעו על ידי השר.
בדברי ההסבר נכתב: "כיום הסדרי הבחירה בין נותני שירות בקופת החולים משתנים בין קופות החולים ובמרבית המקרים קופות החולים לא מאפשרות למבוטחים לבחור בין בתי החולים השונים לצורך קבלת שירות. פעמים רבות, מבוטחי קופה מוצאים עצמם מושפעים מהסכמים שנחתמו בין קופות החולים לבתי החולים ללא כל יכולת בחירה.
"במקרים רבים הסתבר כי בתקופות מסוימות (בעיקר בתקופת ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים ולקראת חידוש ההסכמים ביניהם), נפגע השירות שניתן למטופלים, כחלק מטקטיקות של משא ומתן בין קופות החולים ובתי החולים. טקטיקות אלו מקטינות את יכולת המטופלים לבחור נותני שירות, מאריך את זמני, פוגעות ביכולת המטופלים לממש את זכויותיהם לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וגורמות להסטה של מבוטחים למערכת הפרטית, תוך הגדלת הוצאתם הפרטית לבריאות והחלשה של המערכת הציבורית".
ח"כ גרמן: "למרות שיש בתי חולים ליד מגורי החולים, אם קופת החולים לא הגיע להסדר עם בית החולים, האזרחים מוצאים את עצמם צריכים לנסוע לבתי חולים רחוקים מביתם. המצב היום הוא אבסורדי שבו המבוטחים לא יכולים לבחור לעצמם את המקום שהם מתאשפזים".
50 חברי כנסת תמכו ו-53 התנגדו להצעה.