"לא צפוי שינוי במידת ההרחבה המוניטרית של בנק ישראל לפני הרביע השני של 2016" - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
בלאומי מזכירים כי הועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-28 בדצמבר להותיר את הריבית לחודש ינואר 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%. כחלק מהגורמים להחלטה, ציין בנק ישראל את העובדה שסביבת האינפלציה לטווח הקצר, אשר חלק ממדדיה מצביעים על אינפלציה שלילית, מושפעת מגורמים חד-פעמיים (הפחתת מחירי החשמל והמים על רקע ירידת מחירי האנרגיה).
בניטרול השפעת גורמים אלה, לגביהם אין ביכולתה של המדיניות המוניטרית להשפיע באופן ישיר, עלו המחירים בקצב הקרוב לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%).
בנוסף, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לטווח הבינוני והארוך מצביעות על קצב עליית מחירים הקרוב למרכז תחום יעד יציבות המחירים. על רקע זה, בנק ישראל צופה חזרה של האינפלציה לתחום היעד בטווח הזמן המוגדר בחוק, ללא צורך בשינוי המדיניות.
באשר לפעילות הריאלית, ציין בנק ישראל כי מנתונים נוספים באשר לפעילות הכלכלית ברביע הרביעי עולה כי המשק צפוי לצמוח בקצב דומה לממוצע בשנתיים האחרונות, כ-2.5%. על פי בנק ישראל, מדובר בצמיחה מתונה, אך סבירה, זאת לאור מצב הכלכלה הגלובאלית, שמתבטא בסביבת צמיחה איטית המשפיעה לשלילה על הסחר העולמי ומקטינה את הביקוש ליצוא הישראלי.
בנוסף, מאז הישיבה הקודמת שער החליפין של השקל נותר יציב מול הדולר, ומחירי הדיור המשיכו לעלות. כמו כן, חלה עלייה בריבית בארה"ב, זאת לאחר שבע שנים של ריבית אפסית. לסיכום, למרות שבנק ישראל ציין כי הסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים, בחרה הוועדה המוניטארית שלא לשנות את הריבית, אולם הדגישה כי להערכתה "המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב".
בלאומי מציינים כי הוועדה אמנם אינה מפרשת מהו "זמן רב", אך ניתן להתבסס, גם אם באופן חלקי ומוגבל, על תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לפיה, עלייה ראשונה בריבית (ל-0.25%) תחול רק במהלך הרביע הרביעי של 2016. במידה והערכה זו תתממש, תהיה זו התקופה הממושכת ביותר של יציבות בריבית בנק ישראל (לכל הפחות מאז סוף שנות ה-80). במקביל, על-פי הערכות הבנק הפדרלי של ארה"ב, הריבית שם צפויה לעמוד בסוף 2016 על 1.4%, דבר אשר צפוי לפתוח פער ריבית שלילי משמעותי בין ישראל לארה"ב.
"בהקשר זה, יש להדגיש כי על-פי נסיון העבר, אף שהינו מוגבל לאירוע אחד בשנים 2006-2007, פתיחה של פער ריביות משמעותי בין ישראל לארה"ב, שבה הריבית בישראל נמוכה מאשר בארה"ב, יכולה להוביל לעלייה בטווח הקצר במידת התנודתיות של שער החליפין של השקל", הוסיפו כלכלני לאומי. "זאת, עקב היווצרות מצב המעודד תנועות הון קצרות טווח מ/אל המשק".
כמו כן, ציינו הכלכלנים כי לאור סטיית התקן ההיסטורית הנמוכה של שער החליפין של השקל מול הדולר, בשילוב של עליית הריבית בארה"ב במידה משמעותית ביחס לריבית בישראל, השקל יכול לשמש במידה רבה מאשר בעבר כמטבע carry עבור גופי השקעות בינלאומיים.
"לאור האמור, מצב של ריבית אפסית לפרק זמן ממושך מצד בנק ישראל, במקביל לעליית הריבית בארה"ב, יכול לתרום לעלייה חדה יחסית במידת התנודתיות של השקל ומשם להשפיע גם על חלקים נוספים של השווקים הפיננסיים, תוך הגברת סיכונים. תרחיש מעין זה יכול להוביל לכך שההעלאה הראשונה בריבית בנק ישראל תחול עוד לפני הרביע הרביעי של 2016.
"בנק ישראל הפחית במעט את תחזית הצמיחה לשנת 2016. ב-2017 צפויה האצה מסוימת בקצב הצמיחה: חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את התחזית המאקרו כלכלית המעודכנת לשנים 2015-17, אשר הוצגה לוועדה המוניטארית לקראת ההחלטה על הריבית לחודש ינואר 2016. במסגרת העדכון, עומדת התחזית לצמיחת המשק בשנת 2016 על 2.8%, חצי נקודת אחוז פחות מהתחזית הקודמת שפורסמה על ידי בנק ישראל בחודש ספטמבר 2015.
"העדכון הקל כלפי מטה נובע מהפחתת התחזית לצמיחת היצוא, על רקע ההשפעות המתמשכות של ההאטה בצמיחת הסחר העולמי והיבוא במדינות המפותחות וכן מעדכון כלפי מטה בצמיחת הצריכה הפרטית וההשקעות. למרות הפחתת התחזיות, הרכב הצמיחה נותר דומה. מדובר בצמיחה שמבוססת בעיקר על: צריכה פרטית חזקה יחסית, למעט צריכת מוצרים בני-קיימא; עלייה בהשקעות, בעיקר על רקע ההשקעות הצפויות במפעל אינטל (עם מרכיב יבוא משמעותי מאוד) ועלייה מסוימת בהיקף הבנייה למגורים; כמו כן, צפויה עלייה ביצוא, בין היתר, כתיקון ’טכני’ לירידה בשנת 2015.
"תחזית הצמיחה לשנת 2017, אשר ניתנה לראשונה, עומדת על 3.1%. משמע, להערכת חטיבת המחקר, סביבת הצמיחה בשנתיים הבאות תעמוד על כ-3%, קצב המשקף צמיחה של כ-1% לנפש, בדומה לנעשה בעולם, בעיקר באירופה, אולם נמוך מקצב הצמיחה לנפש בארה"ב.
"באשר לאינפלציה במשק: תחזית האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עודכנה כלפי מטה ב-0.8 נקודת אחוז ל-0.6%, וכעת קרובה לתחזיתנו. הציפיות הן שהאינפלציה תעלה בהדרגה החל מהמחצית השנייה של 2016, בעיקר על רקע התמתנות ההשפעה של הירידה במחירי האנרגיה והפחתות מחירים בעלות אופי חד-פעמי, כגון: הפחתת שיעור המע"מ וביטול אגרת הטלוויזיה.
"באשר לריבית במשק: תחזית הריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנת 2016 הופחתה והריבית תשמר ברמתה הנוכחית עד לרביע הרביעי של 2016, אשר במהלכו צפויה הריבית לעלות ל-0.25%. הריבית צפויה להמשיך ולעלות בהדרגה גם במהלך 2017, ולהגיע ל-1% במהלך הרביע הרביעי. הערכות אלה של חטיבת המחקר של בנק ישראל, המתבססות על נתונים הידועים כיום, עשויות להשתנות בהמשך, כפי שכבר קרה בעבר. בנוסף, יש לציין כי תחזיות הריבית של בנק ישראל אינן בהכרח מעידות על ההחלטות העתידיות של הועדה המוניטארית (אינן forward guidance).
"בנובמבר נמשכה הירידה בקצב קליטת מועסקים בגילאי העבודה העיקריים (25-64), תוך ירידה בשיעור ההשתתפות: בחודש נובמבר, חלה עלייה קלה בשיעור האבטלה במשק ל-5.4% לעומת 5.3% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה לרמה של 64.5% לעומת 64.0% בחודש הקודם.
"העלייה הקלה בשיעור האבטלה חלה למרות עלייה במספר המועסקים, וזאת לאחר חודשיים רצופים של ירידות, ומשקפת הצטרפות מחפשי עבודה רבים לשוק העבודה. אולם, יש לציין כי כל המועסקים שנוספו לשוק העבודה בחודש נובמבר, היו בקבוצת הגילאים 15-24, ונקלטו במשרות חלקיות. מנגד, חלה ירידה במספר המועסקים בגילאי העבודה העיקריים, ובמספר המשרות המלאות.
"לאור זאת, ההשפעה של הגידול במספר המועסקים על הביקושים המקומיים עשויה להיות מתונה, שכן רמת ההכנסה של פלח המועסקים בגילאי 15-24 ושל עובדים במשרה חלקית, הינה נמוכה יותר ביחס למועסקים בגילאי העבודה העיקריים (25-64).
"נציין כי הירידה במספר המועסקים בגילאי העבודה העיקריים הובילה לירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, אשר עמד על 79.9% - הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש יולי 2015. בחינת הנתונים לטווחי זמן ארוכים יותר, מעידה על ירידה מתמשכת בקצב קליטת המועסקים בקבוצה זו מאז שיעור השיא של חודש מאי אשתקד.
"ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2015 לעומת נובמבר 2014) עלה מספר המועסקים ב-54 אלף בלבד, נתון נמוך מהממוצע הרב-שנתי. נתון זה משקף קצב קליטת מועסקים שנתי לא גבוה של 1.9%, הנמוך בכ-2.4 נקודות אחוז ביחס לקצב שנרשם במאי 2014 ומתיישב עם ההאטה בקצב צמיחת המשק.
"לסיכום, נתוני סקר כוח האדם לחודש נובמבר מצביעים אמנם על חולשה יחסית בנתוני התעסוקה בקרב גילאי העבודה העיקריים, אולם עדיין יש להמתין ולבחון האם אכן מדובר בשינוי מגמה של ממש. בנוסף, הנתונים החיוביים לגבי הפדיון ברשתות השיווק בחודש נובמבר, לצד מגמת ירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים וסביבה של ריבית נמוכה, צפויים להוסיף ולתמוך בצריכה הפרטית (בעיקר השוטפת) ולחזק את מעמדה כמנוע צמיחה יציב של המשק, בתקופה בה ישנה חולשה בפעילות ההשקעות וסחר החוץ של ישראל.
"עם זאת, יש לציין כי הימשכות לאורך זמן של האירועים הביטחוניים האחרונים, עלולה לפגוע בביקושים המקומיים בחודשים הבאים, ובפרט בצריכה הפרטית. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה במשק ירד ב-2015 ל-5.4% (בממוצע) לעומת 5.9% ב-2014", סיכמו בלאומי.