ועידת ישראל לחקלאות פתחה הבוקר את יומה השני. במסגרת הדיונים, ראש החטיבה להתיישבות, גאל גרינוולד סיפק הצצה למגוון פרויקטים של החטיבה בכל רחבי הארץ בדגש על תמיכה בחקלאים ובהתיישבות החקלאית.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן פנה אל גרינוולד בנוגע להעברות של כ- 370 מיליון ₪ לתקציב החטיבה, ושאל אותו מדוע אינם מעבירים כסף לתשתיות בישוב הוותיק. לשאלתו ענה גרינוולד כי קיבל מכתב מאורי אריאל לפיו בכוונתו להעביר 100 מיליון שקל להתיישבות הוותיקה לפי החלטת הממשלה שהתקבלה ב- 2011 והוקפאה בשנתיים האחרונות. הכסף ילך למושבים ולקיבוצים במשך 8 שנים עם כ-100 מיליון שקל לתשתיות.
עוד הוסיף גרינוולד ואמר: "אנו מתייחסים לעודפים מחויבים משנים קודמות על פי החלטות הממשלה וללא קשר לתקציב הליבה של החטיבה שמתחלק שווה בשווה בין שלושת המרחבים צפון, דרום ומרכז".
בתוך כך, פאנל בנושא חיזוק היצואנים והיצוא בישראל ומתן פתרונות לענף הפלפל, הופיע סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, אשר דיבר על המתווה שלו בזמן משבר הפלפל בערבה לחיזוק ענף הפלפל ותושבי הערבה ולמציאת פתרונות תעסוקה חלופיים. "בזמן המשבר של הפלפל התחלנו לבחון את המצב ולהבין מגורמי המקצוע במשרד החקלאות, התאחדות חקלאי ישראל ונציגי הערבה", ציין.
לדברי אדירי, "מדובר היה במשבר שלא מאפשר לחקלאים להתמודד איתו לבד ולכן המתווה מאפשר לחקלאים לעבור לגידולים אחרים. הרעיון כאן הוא לתת את הכלים בתור הממשלה לתת את האפשרות לעבור לגידול אחר. איפה שהחקלאות פועלת ביעילות כלכלית, המחויבות שלנו כממשלה היא לספק את הכלים באמצעות השקעות, הלוואות במסגרת המתווה. החשיבות של החקלאות בארץ למזון מהענף החקלאי וכתפיסת קרקע שתושבי ישראל נהנים לקבל תוצרת חקלאית ישראלית".
אדירי דיבר על המו"מ שמתקיים עם התאחדות חקלאי ישראל על תכנית אסטרטגית לקידום החקלאות בישראל ועל היתרון לגודל: "אנחנו במו"מ עם התאחדות חקלאי ישראל על כלל נושאי החקלאות. יש נושאים כמו עזרה למשקים קטנים לשרוד שיש יתרון לגודל. רמי לוי ניצח את המכולות.
"יש לדאוג לאספקת מוצרי חקלאות הנצרכים בישראל על ידי חקלאים ישראלים אבל בתוך זה יש הרבה מה לעשות. מי שמנסה להיאבק על 300 לולים קטנים הוא מנהל מלחמה שלא ניתן לנהל אותה בכלכלה מודרנית. אנו כממשלה רוצים לקדם חקלאות. מאוד קשה לישראל לייצר יתרון תחרותי. ראיית המדינה היא בענף הפלפלים היא שהפלפלים מהווים יתרון יחסי וככה המדינה מסתכלת על זה. ראיית החקלאות בישראל כענף כלכלי".
יו"ר קבוצת משוב ויו"ר ועידת ישראל לחקלאות, חיים אלוש, אמר בפאנל כי "מתקיים כאן סיעור מוחות לאומי עם גורמים שונים מכל סוגי המתרס – גורמי הממשלה, נציגי ארגוני החקלאים, חקלאים וגורמים אקדמאים. יש לחזק את המשקים הקטנים. יש יתרון לגודל ולמשק קטן וצריך לדעת לחזק את המשק הקטן.
"אני מאמין שאם החקלאים יעסקו יותר בשיווק יהיה מקום למשק הקטן ובכך מספר החקלאים יהיה בגרף של עליה. צריך לעשות את מה שהספרדים עשו בענף הפלפל שלא ויתרו והחזירו את ענף הפלפל שלהם על המפה. אנחנו צריכים לדעת להתמודד עם אירופה. עלינו להילחם שתהיה לנו חקלאות מקומית ומוצלחת".
יו"ר מכון וולקני, פרופ’ יורם קפולניק: "החקלאות הישראלית היא חקלאות של נישות. המו"פ החקלאי הוא הרבה יותר איטי. חקלאות נישות נתמכת על שיווק, היא זריזה. המו"פ החקלאי אינו יכול להדביק את הפער הזה. בטווח הקצר יש לקחת מהמדף. יש לטפל בזנים של פלפל ששווקו. היתרון של המערכת השיווקית הגדולה כמו אגרקסקו היא שהיה לה קל להגיע למקומות שונים".
מנכ"ל זרעים גדרה, ג’וש פלד: "יש לנו מפעל מפואר שהוא מפעל גידול הפלפל שיכול לחזק את תושבי הערבה ולהחזיק אותם".