ועדות הכנסת ציינו את היום לזכויות אנשים עם מוגבלויות: ”יכול לקרות לכל אחד”

בוועדות הכנסת ציינו היום את היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, אמר כי "אדם שלא מסוגל לקבל החלטות באופן עצמאי, בית המשפט ממנה לו אפוטרופוס. האפוטרופוס מטפל בענייניו האישיים לפי מה שנראה לו שטוב לחסוי. אנחנו מבקשים לשנות את החשיבה ולבצע מהפך שיביא לכך שהאפוטרופוס יפעל לפי רצון החסוי ולא מה שנראה לו, כדבר הטוב לחסוי. רצונו של האיש זה הדבר החשוב".

לדבריו, "הניהול הנוכחי לא הוכיח את עצמו ואין בו ביטוי לרצון האיש, אלא לרצון בית המשפט. לכן, אנו מובילים מהלך שאדם יוכל לומר מראש מה ייעשה בו וברכושו כאשר הוא לא יוכל לקבל את ההחלטות באופן אישי. ההליך ילווה בייעוץ ובירור מקסימאלי של רצונו של האדם".

סלומינסקי אמר כי הוא שוקל להוסיף להצע"הח פיקוח. "אני סבור שלא ניתן לבנות מערכת ללא פיקוח". בנוסף, הציע סלומינסקי "לקבוע בחוק אפשרות מינוי אדם שתפקידו יהיה תומך החלטות". לדבריו, "מעבר של אדם ממצב בריא, למצב שהוא מתקשה לקבל החלטות, מדורג ובד"כ לא בבת אחת. במצב הנוכחי ממנים לו אפוטרופוס. תומך החלטות שיסייע לאדם בקבלת החלטות, עשוי לייתר את מינוי האפוטרופוס".

הוועדה שמעה כמה אנשים חסויים שמונה להם אפוטרופוס על המצוקה שלהם עקב חוסר יכולתם לקבל החלטות על חייהם באופן עצמאי.

בפני הוועדה הופיעה אימא לבת הסובלת משיתוק מוחין, נכה מורכבת מאוד. "ביתי רוצה לקבל החלטות על עצמה באופן עצמאי. הגעתי עם ביתי לאשפוז וניתוח בבית חולים כמה ימים לאחר שמלאו לה 18, בבית החולים סרבו לאשפז אותה עד קבלת החלטה של בית משפט או מינוי אפוטרופוס. בקשתי שידברו איתה כיון שהיא מבינה ויכולה לקבל החלטות".

השופט בדימוס פיליפ מרכוס אמר "צריך לשקול איך לעצב את רעיון ’תומך החלטות’ בחקיקה. זה כלי חדש וראוי לשקול אותו בכובד ראש. מרכוס הציע לקבוע בחוק סדרי הדין הליך מינוי תומך החלטות בלי לקבע את הרעיון בחוק".

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), דנה היום באיסור אפליית אנשים עם מוגבלות בקבלת שירות מבתי עסק וחברות, במסגרת ציון היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלויות. ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי להיות אדם מוגבל זה לא סטטוס נרכש כמו תואר אקדמי, זה פתאום קורה וזה יכול לקרות לכל אחד.

"כל האנשים הם מוגבלים או נשאי מוגבלות והנגישות זה תפקיד החברה לאפשר לכל אדם להגיע למחוז חפצו ולקבל שירות בצורה מכובדת", אמר. הוא הוסיף כי הנגשת בתי עסק תהייה טובה לכל הצדדים, ובתי עסק צריכים להבין שאם לא יהיו נגישים אז ציבור בעלי המוגבלויות ילכו למקומות אחרים.

עו"ד איתן עמרם, יו"ר ועדת נגישות וקידום אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין, ציין כי בישראל חיים 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, כ-20% מכלל האוכלוסייה. כאשר 800 אלף מתוכם נמצאים בגיל העבודה. לדבריו, למרות זאת קולם לא נשמע והם מגלים בבתי עסק רבים התעלמות מזכויותיהם. הוא הוסיף כי אחת הבעיות המרכזיות היא המודעות.

במהלך הדיון הוזכרו סיפורם של ילדים בכיסאות גלגלים שלא הורשו להשתמש במתקנים בלונה-פארק. שירה כהן, אמא של יונתן בן ה-11, סיפרה כי החוויה הייתה מזעזעת ולבנה לא נתנו לעלות על שום מתקן.

סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, הציע להכשיר עובדים, בבתי עסק ובגופים ממשלתיים, במתן שירות לבעלי מוגבלויות. עוד הוא הציע לייצר אמנת שירות שתוצג במקום בולט בבתי העסק. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי איסור הפליה זה דבר מובן מאליו, והוסיף כי בכוונתו לבחון אם נדרש תיקון בחוק שימנע מקרים של אפליית בעלי מוגבלויות במקומות כמו הלונה-פארק. היו"ר כבל ציין כי הוועדה תצטרף ליוזמה ככל שיידרש.

עוד עלתה בוועדה הבעיה של עיוורים שלא מאפשרים להם להיכנס לבתי עסק כמו מסעדות או לעלות על מוניות עם כלבי נחיה. אורן וגנר מארגון בזכות אמר כי הוא "חושש שבשנה הבאה נשב כאן ונספר את אותם סיפורים". לדבריו, הבעיה נובעת מכך שאנשים עם מוגבלות הם לא חלק מעולם התעסוקה והכלכלה. "אם בלונה-פארק היה עובד אדם עם מוגבלות גם המקום היה נגיש יותר", הסביר.

היו"ר כבל הבהיר כי בכוונתו לעקוב אחר התקדמות הטיפול בנושאים שעלו והוסיף כי בכוונתו לקיים דיון מעקב בעוד כחצי שנה. ח"כ נורית קורן (הליכוד) הוסיפה כי הכל בסוף צריך להתחיל בחינוך, גם במערכת החינוך וגם בבית, והציעה לקיים בבתי הספק קורס בחינוך לנגישות. "לא יכול להיות שילד יגיע ללונה-פארק ולא יקבל שירות", אמרה.

נציגת הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בלהה ברג, אמרה כי בנציבות מבצעים פיקוח ואף נותנים דוחות לבתי עסק שלא עומדים בחוק ובתקנות. היא הוסיפה כי מספר פניות הציבור בנציבות עלה בשנה האחרונה ב-50%, מ-2,000 ל-3,000 פניות. עוד ציינה ברג כי בנציבות מועסקים בסך הכל 33 עובדים, כאשר 11 מתוכם הם פקחים.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לפנות לשרת המשפטים בעניין מספר הפקחים המצומצם ואף ביקש לשלוח את סיכום הדיון והפרוטוקול לכל מנכ"ל ומנכ"ל במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות ולהביא בפניהם את הדברים כדי לסייע בהסברה ובאמצעותה לצמצם את האפליה.

הוא הוסיף כי "הוועדה מצרה על כך שאין מודעות מספקת בקרב בתי עסק ונתוני שירות כלפי אנשים עם מוגבלות, וקוראת למשרדי הכלכלה והרווחה לפתח תוכנית הסברה והכשרה לבעלי עסק ונתוני שירות וקוראת למעסיקים לשתף פעולה ולשלוח את עובדיהם להכשרות הללו". עוד ציין היו"ר כבל כי הוועדה קוראת למשרד הכלכלה לקדם פרסום קבוע של אמנת שירות לאנשים עם מוגבלות בכל בית עסק ולהציב מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות שאינם בכיסא גלגלים – ואף בכוונתה לקדם זאת כהצעות חוק.

לרגל ציון היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלות בכנסת, וועדת והטכנולוגיה של הכנסת קיימה היום דיון בנושא הנגשת אתרי אינטרנט ושרותי מידע לאנשים עם מוגבלות.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב אמר "כולנו בעלי מוגבלות. יש יותר מוגבלים ויש פחות. אוכלוסיית בעלי המוגבלות, בעלת זכויות לא פחות מאחרים. צריך להנגיש שירותים לכולם ולאו דווקא לבעלי מוגבלות. השימוש באתרי אינטרנט של בעלי מוגבלות, מגיע לאחוזים גבוהים, ולעיתים הצורך שלהם גדול יותר מהצורך של שאר האוכלוסייה. אנו שואפים להגיע למצב בו לא יהיה הבדל בין שירותים מונגשים לאנשים רגילים, משירותים לבעלי מוגבלות. הטכנולוגיה מאפשרת את הפתרונות, עם רצון טוב, ניתן להנגיש את כל השירותים לכלל האזרחים".

ח"כ עליזה לביא אמרה "לקראת סוף השנה מעבירים בוועדת הכספים מיליונים ומסתבר שיש כסף. צריך להנגיש את כל אתרי האינטרנט הממשלתיים. מאידך, צריך להתאים את המחויבות להנגשת אתרים לעסקים פרטיים".

ח"כ קארין אלהרר אמרה "מדינת ישראל טרם הונגשה כראוי למוגבלים. יש הרבה מקום לעשייה. אלהרר סבורה כי "החוק הישראלי טוב ומאוזן, בעולם באים ללמוד מאיתנו ומדברים על כך שעפ"י החוק הישראלי מדינת ישראל היא המדינה הטובה בעולם עבור מוגבלים. אולם נושא המודעות לקוי".

נציג לשכת עורכי הדין עו"ד איתן עמרם אמר כי הגדרת החוק מחייבת להתאים את כל אתרי האינטרנט למוגבלים.

נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עו"ד פאריד מחאג’נה אמר "הנטל על עסקים קטנים, כבד מידי. אני קורא לעסקים בעלי מחזור קטן מחצי מיליון ₪, להגיש לנו בקשה לפטור מחובות החוק להנגשת אתרי האינטרנט, מפני שלא הצלחנו למצוא נוסחה ראויה שתחול על העסקים הקטנים".

בפני הוועדה הופיעו מוגבלים שונים ובהם עיוורים אשר השמיעו בכאב את המצוקה ממנה הם סובלים כתוצאה מחוסר בנגישות. ומנגד, הופיעו נציגי חברות שפתחו יישומים שמתאימים אתרים למוגבלים.

נציגת ארגון האינטרנט הישראלי עו"ד מיטל שוורץ אמרה כי "התקנות נכנסו לתוקף, ואולם התגלו קשיים ביישום. יש צורך בביצוע התאמות. חשוב להנגיש את כל אתרי האינטרנט, אולם העלות יקרה. אנשי המקצוע המעטים בתחום, מרשים לעצמם לגבות סכומים גבוהים. לדבריה, עלות התאמת אתר למוגבלים עולה כ-50,000 ₪. יותר זול לפתח אתר חדש מלהנגיש אתר קיים".

ממחקר שביצעה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת עולה כי למרות דרישת החוק, חלק נכבד מאתרי האינטרנט של הממשלה אינם מותאמים למוגבלים. אף אתר מן האתרים שנסקרו לא זכה בציון מלא על נגישותו הכללית או על עמידה בסטנדרט. חמישה מן האתרים בסקירה זכו בניקוד מלא על האפשרות לגלוש בהם באמצעות מקלדת. רק שישה מהאתרים קיבלו ציון כולל הגבוה מ- 50. אתר הנהלת בתי המשפט זכה בציון הנגישות הגבוה ביותר מן האתרים שנסקרו. גם אתרים שחלק מהותי מעיסוקם במתן שירות, דוגמת אתרי רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי, זכו בציוני נגישות נמוכים מאוד.

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר "אני קורא למשרד הממשלה לדאוג לכך שכל אתרי האינטרנט הממשלתיים יהיו נגישים למוגבלים, יש לנו חובות יתר כלפי מוגבלים. ואנו צריכים לשמש דוגמא".

בדיונים מיוחדים שנערכו היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אמרה ליבת קמחי: "אני נכה בת 40. לפני ימים ספורים אמר ראש הממשלה: "נדרש שינוי חקיקה בגלל דברים שגילינו שאינם עומדים בקנה אחד עם ההיגיון והחמלה". אבל הוא אמר את זה בקשר לכלבה נושכת שצריכה להיכנס להסגר. לנו אין זכות כזאת".

מנכ"לית אקי"ם ישראל, סיגלית יהלומי, ציינה בדיון על פתרונות לדיור בקהילה: "רק 70 איש עם מוגבלות שכלית גרים כיום בקהילה, כל היתר גרים במעונות". בתגובה אמר מנהל השירות לדיור תומך במשרד הרווחה, נחום עידו: "הצענו לכל המשפחות דיור בקהילה, אך כולן ללא יוצא מהכלל סירבו. בכל מקרה נוסיף תקנים ותקציבים לצורך כך". ח"כ אילן גילאון: "אין פלא שהמשפחות חוששות מדיור בקהילה, לאור ההיצע העלוב הקיים".

סוזי זאבי, אם לבן 28 הזקוק להשגחה סיעודית: "יש מסגרות בקהילה שמתאימות לבני, אך נדרש לו מטפל צמוד. המדינה החליטה שאין אפשרות לממן את המטפל הצמוד בקהילה, ולכן נכון להיום בני עדיין בבית".

בדיון שנערך בנושא שילוב פעוטות עם צרכים מיוחדים בגני ילדים רגילים, מתחה מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ שולי מועלם-רפאלי ביקורת על משרד הכלכלה על שלא שלח נציג לדיון. "אפנה לשר ולהנהלת המשרד", אמרה.

לירון, אמא לילד עם צרכים מיוחדים: "קיבלתי את כל האישורים הנדרשים, אבל הגננת סירבה לקבל את בני לגן בטענה שיש לו יותר מדי בעיות. לאחר מסכת ביורוקרטית הפנו אותי מעיריית גבעתיים לוועדה, וטענו כי זה רק פורמלי. אז התברר לי שזו ועדה להורים לילדים בסיכון, ושאלו אותי האם אני עוסקת בזנות או צורכת סמים". ח"כ מועלם בתגובה: "רק המחשבה שמישהו העלה את זה על דעתו, גורמת לי לחשוב שמישהו במשרד הרווחה צריך ללכת הביתה".

מנהלת השירות לשיקום בקהילה במשרד הרווחה, גלית גבע: "זה מחריד. כנראה שהיה כאן נסיון לשלב את הילד בגן בכל דרך ואמצעי. נבדוק זאת". גבע הוסיפה: "גייסנו 3 מיליון שקלים נוספים השנה, ובחודשים הקרובים נעלה את מספר המעונות השיקומיים (כלומר לא המשלבים, א"מ) מ-86 ל-105". עו"ד רויטל לן-כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים:"עלות ילד במעון יום שיקומי עולה כמעט 4 משילוב בגן רגיל. לא ייתכן שאתם מוציאים מיליונים רק כדי לדחוק ילדים משילוב".

מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בשנת הלימודים תשע"ה קיבלו 1,080 ילדים זכאות לסייעת שילוב במעונות ובמשפחתונים, אולם למשרדי הרווחה והכלכלה אין נתונים כמה הורים הגישו בקשות לכך.

ח"כ מועלם-רפאלי אמרה לסיכום: "שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים הוא מטרה עליונה במדינת ישראל. יש לתפור פתרון לכל ילד, לפי צרכיו הפרטניים".

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חה"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) ציינה היום (שלישי) את היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלויות בדיון על שני נושאים: הנגשת שירותי בריאות לנשים עם מוגבלויות ונשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה.

יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון: "היום הזה מצוין בכנסת יחד עם כל העולם, כדי להכריז על המחויבות שלנו כמוסד וכחברי כנסת לפעול למען זכויות אנשים ונשים עם מוגבלויות, מתוך הבנה ששנים רבות הנושא לא קיבל תשומת לב ראויה, והחברה הישראלית לא מיצתה את הפוטנציאל הקיים בבעלי המוגבלויות, ולא נהנית מהם כפי שהייתה יכולה".

"אין הרבה מוסדות שמתסכלים במשקפיים מגדריות כדי להבין מה עובר על נשים עם מוגבלויות באופן ספציפי, ולא על אנשים עם מוגבלויות בכלל. הנשים סובלות גם מחסמים בהיותן נשים וגם בהיותן עם מוגבלויות. לצערי, משרדי הממשלה ענו שהם מטפלים באנשים עם מוגבלויות באופן כללי, ולא עוסקים בהפרדה בין גברים ונשים. הם אומרים זאת בגאווה כי לכאורה הם שוויוניים, אך הם לא מבינים שזה בדיוק המתכון לא להיות שוויוניים. רק הסתכלות מדוקדקת של הבנת ההבדלים הקיימים בחסמים, תאפשר שוויון וטיפול נכון".

"משרד האוצר לא מצא לנכון לשלוח נציג לדיון ונימק זאת בכך שבימים אלה הכנסת מצויה בתהליך של קביעת תקנות נגישות, גם לבריאות. זהו תהליך חיובי, אבל מן הראוי היה שיגיעו לדיון, שכן הרבה מהתכניות שמשרדי הממשלה האחרים מגישים נעצרות בפתחו של משרד האוצר בשל הקצאת תקציבים".

אורטל לוי, מנהלת "רעות דלת פתוחה": "אנשים עם מוגבלות נתפסים באופן דו קוטבי – כנטל אשר צריכים עזרה וגם כמקור להשראה, אבל ברגע שרואים אותם בשני המקרים כאובייקט, אז לא באמת לומדים את רצונותיהם וצרכיהם. הרבה פעמים יש מן ’סינוור מהמוגבלות’ ובשירותים השונים מדברים מעליהם, כאילו הם לא שם או לא יכולים להבין וזו תופעה קשה ומשפילה".

פטריק לוי, מנהל עמותת "אלומות": "הזדעזענו לגלות שיותר מ-60% מהשנים שהיו בקבוצות שפתחנו לנשים עם מוגבלויות חוו לפחות פעם אחת אלימות מינית, שזה גבוה אף יותר מהאלימות המינית כלפי נשים בכלל".

אורלי בוני, ממונה על שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות: "אנו מאוד עסוקים בנושא של הנגשת שירותי בריאות האישה בכל הארץ. התקנות עדיין בדיונים בכנסת, ולא רק בגלל משרד האוצר, אלא גם כי לא פשוט לתקן את התקנות לשביעות רצונם של כולם. מערכת הבריאות פרוסה בכל הארץ, ונותנת שירות לכל אוכלוסיית ישראל, על כן היא מאוד מורכבת, ואנו נדרשים להגיע להסכמות בין מוסדות וארגונים רבים. בתי החולים וקופות החולים פועלים על סמך טיוטת התקנות, למרות שהתקנות לא נחקקו.

"נגישות האישה חשובה לנו ויש הדרכות לצוותים, גם בנושא הריון ולידה, אשר יודעים לקבל אנשים עם מוגבלויות. בצפון יש בעיה של מרפאות גניקולוגיות לנשים בכלל, ובפרט לבעלי מוגבלויות. המשרד לא אחראי על הקמתן פתיחתן של מרפאות חדשות לבריאות האישה, אבל איפה שיש , אנו פועלים כדי שיהיו מונגשות. אני לוקחת אחריות על הפצתו והנגשתו של המידע, שכנראה לא מגיע לאזרחים".

חה"כ נחמן שי (המחנה ציוני): "עם כל הכבוד התפקיד שלך ושל הצוות שלך זה להתרוצץ בארץ כדי לוודא שיש מרפאות עם נגישות. אם אין שירותי בריאות נגישים, אז עדיף לכם שיהיה ברדק ולא ידעו, אבל אם יש מרפאות, זה מחדל עצום שאיש לא יודע כל כך. כמשרד הבריאות רוצה, הוא יודע ללחוץ על הקופות ובתי החולים, כמו שראינו עם ביה"ח הדסה".

סנדרה מרון, מכבי שירותי בריאות: "התקנות של משרד הבריאות היו כבר לקראת אישור, לפני שהתחלפה הממשלה ורק ביום שלישי שעבר התחילו מחדש דיון בכל התקנות. אנחנו לא יכולים להנגיש כל עוד אין תקנות, כי כל השקעה שאנו נבצע אולי לא תהיה בתקנות את תנגוד אותן, ואז נצטרך להרוס. עולה מיליוני שקלים רק כדי למפות אילו מרפאות נגישות ולאילו סוגי מוגבלויות. אם הציבור לא יודע על המרפאות והשירותים המונגשים הקיימים, אז הטענות מוצדקות".

יו"ר הוועדה: "אתם עובדים על התקנות כבר עשור, מאז 2005, ולכן אי אפשר לחכות לתקנות עד אין קץ. לא מספיק לקבל מידע מקופת חולים אחת ולהרגיש שהכל בסדר, מה גם שרואים שלא הכל בסדר. צריך מדיניות ברורה של משרד הבריאות ןמחויבות מצד קופות החולים, כבר בהתקשרותם עם משרד הבריאות, לטובת נגישות ואי אפשר לסמוך על הרצון הטוב". בוני: "אי אפשר לקבוע מדיניות טוב אם אין תקנות. ברגע שיהיו תקנות יצאו הוראות, נהלים, חוברות הדרכה ומידע".

יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן, סיכמה חלק זה של הדיון: משרד הבריאות הוא האחראי על בריאות הציבור במדינה, ולכן אני דורשת לקבל ממנו, ולא מקופות החולים, את המידע על מספר המרפאות המונגשות, מיקומן, ולאילו מוגבלויות הן מונגשות. זו גם הזדמנות שמשרד הבריאות ידע מה קיים ומה לא. אם אומרים שהמידע מונגש, העדות צריכה לבוא מהלקוחות. הם יושבים פה ואומרים אחרת - כלומר נכשלתם".

בתחילת חלקו השני של הדיון הציגה שלי מזרחי סימון ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שגיבשה לדיון: "ניסינו לבדוק אם ניתנים דגשים שונים לשילוב נשים עם מוגבלות בתעסוקה, האם יש תכניות מיוחדות והאם המשרדים מודעים לחסמים של נשים. ההתייחסות שקיבלנו מהמשרדים היא שתופרים לכל אדם, בהתאם לצרכיו, חליפה אישית, ללא התייחסות למגדר. יש תכניות מעטות שמיועדות לנשים, אבל למיטב הבנתנו הראייה היא להתייחס לכל אדם".

מן המסמך עולה כי שיעור הנשים עם מוגבלות אשר מועסקות בשירות המדינה הינו נמוך מאוד - 1.4%. כמו כן, מקרב כלל הנשים עם מוגבלות המועסקות בשירות המדינה, שיעורן של הנשים אשר היו בעלות מוגבלות טרם כניסתן לשירות המדינה הוא רק כרבע.

עו"ד עבאס עבאס, עמותת אלמנארה – עמותה לקידום אנשים: "נשים ערביות מופלות שלוש פעמים: על רקע מגדר, על רקע המוגבלות ועל הרקע השייכות למיעוט הערבי בישראל. בין האתגרים המרכזיים שהיא מתמודדת איתם זה החסם לצאת מהבית - החסם הפנים משפחתי והחסם החברתי, בשל סטיגמות חברתיות שנשתמרו.

"אנו כארגון קידמנו וניסנו לקדם קבוצות לתעסוקת נשים, אך כשמגיעים לבאר קשה לשתות ממנה. אנו עמלים על ההכשרה אך נתקלים במחסום של אי העסקת אנשים עם מוגבלות. מעסיקים לא מודעים להתאמות שמשרד הכלכלה יכול לתת לטובת העסקת בעלי מוגבלות. למשל, מקום עבודה יכול לקבל מענק של עד 60 אלף ₪ להתאמת סביבת העבודה לאדם עם לקות ראייה".

אפנאן כבהא, פעילה בעמותת אלמנארה: "אני אמנם עם מוגלות אבל בעלת תואר שני בחינוך מיוחד, נחמדה ויש לי חיוך יפה, אז למה שלא יקבלו אותי לעבודה? אבל לא חוזרים אלי, או שאומרים של נמצאתי מתאימה לעבודה, וכך כבר שלוש שנים אני מחפשת עבודה".

יו"ר הוועדה: מקומם מאוד שאישה שנלחמה והגיעה להשכלה שכזו לא מוצאת תעסוקה בהתמחות ובמומחיות שלה. כמי שקיבלה בעבר נשים עם מוגבלויות לעבודה, אני יכולה להעיד שמי לא מעסיק אותן לא יודע מה הוא מפסיד".

אורנה חביב-תמיר, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה במשרד הכלכלה: "אנו פועלים מול מעסיקים במגזר הציבורי והפרטי, כדי לעודד העסקת בעלי מוגבלויות - נשים וגברים אשר מודרים משוק העבודה. אנו פועלים לצמצום הפערים האלה באופן כללי, והטיפול הוא לא לפי מגדר ולא לפי סוג המוגבלות או חומרתה, אלא בכלל".

אסתר פס, רכזת שיקום ארצית בביטוח לאומי: בדו"חות השנתיים שלנו יש פילוח מגדרי של גברים ונשים שהיו בטיפול שלנו. יש 20%, ללא פערים מגדריים, של בעלי מוגבלויות המקבלים קצבת נכות, המשולבים בשוק התעסוקה. זיהינו תת ייצוג של נשים במגזר הערבי, ואז נעשו כנסי הסברה לנשים עם מוגבלויות בסניפים שונים.

יו"ר הוועדה: "נתון הנשים בעלות המוגבלות במגזר הערבי בביטוח הלאומי נמוך מאוד ומראה שהנשים לא פונות להכרה. האם יש תיאום בין כל הגורמים והמשרדים השונים העובקים בתחום? יש ועדת היגוי? כל כמה זמן נפגשים?". פס: "למשרד הרווחה והביטוח לאומי יש ישיבות קבועות אחת לרבעון ומעבירים אינפורמציה, מודלים ותכניות שמשלימות אחד את השני. יש גם ועדות היגוי משותפות עם משרד הבריאות, משרד הכלכלה ועוד.

יו"ר הועדה, חה"כ תומא-סלימאן סיכמה את הדיון: "אנו מסיימים את הישיבה ללא ידע חדש ממשי על תעסוקת נשים עם מוגבלויות. חלק מהקושי מללמוד את המצב זו חלוקת התכניות בין הגופים והמשרדים השונים.

"אני דורשת לקבל מידע על פגישות ועדת ההיגוי לנושא, ומה תואם בן ומה מסקנותיה. אעקוב מול המשרדים השונים כדי להבין את התכניות הקיימות וכמובן נרצה לקבל את הפילוח המגדרי של הנתונים מכלל המשרדים הנוגעים בדבר. אי ביצוע של הפילוח מראה שמשרדי הממשלה גם הם עם מוגבלות – הם לוקים בעיוורון מגדרי.

"אני מודה לכל הנשים והגברים הנהדרים שהגיעו לישיבה הזו. למדנו המון ונמשיך את המאבק להנגשת השירותים, בכדי שאנו כולנו נועשר מהפוטנציאל האדיר הקיים בכולכם".