הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו), קיימה היום (רביעי) דיון בנושא השתלבות רמ"י במיזמי התחדשות עירונית והקצאת קרקע משלימה וכן בנושא דיור בהישג יש במסגרת התחדשות עירונית.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון וציין כי פעמים רבות עולה הצורך של הקצאת קרקע משלימה לשטחים בהם מתבצע פינוי-בינוי, לאור גודלו הסופי של הפרויקט.
חגי טולדנו, מנהל תחום התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון: "המצב הקיים מאשר הקצאת קרקע משלימה אך לא נקבעו כללים לאישור. אנו עובדים בוועדה משתפת על סל המלצות, כאשר כרגע יש אי הסכמה מסוימת על הקצאת קרקע למגרש צמוד. באשר לקרקע שאינה סמוכה, ביישוב בו יש מספר פרויקטים, ויש בו הסכם גג, 10% מההסכם יוקצו לטובת התחדשות עירונית. ביישוב שיש בו רק פרויקט אחד אשר נדרשת קרקע לא סמוכה, הדבר מחייב את תיקון חובת המכרזים".
עו"ד דרור אהרוני, סגן יועמ"ש רשות מקרקעי ישראל: "מגמת הצוות המשותף כיום היא להגדיל את סל ההטבות לדיירים וליזמים. עד ה-15.1 יגובש מתווה כאשר כרגע הקצאת מגרש משלים לא תעלה על ארבעה דונם, אך היות שנטען כי בפריפריה זה לא מספיק לכדאיות כלכלית, תיבחן אפשרות להבדלה בין המרכז לפריפריה במדיניות זו".
נציג התאחדות בוני הארץ: "צריך לתת לרשות להתחדשות עירונית מספר קבוע של דונמים בשנה אשר היא תוכל להקצות. חלפו כבר ארבע שנים מאז ההחלטה על קרקע משלימה. כיום הכלל הוא שההקצאה רק לאחר שהכל הסתיים. הזימים צריכים ודאות מראש, וכיום הם לא יודעים אם יקבלו את ההקצאה בסוף הדרך".
טולדנו הוסיף כי "בישיבות ההכנה סוכם כי תהיה הקצאה מקדימה, בתנאי שהתוכנית תופקד".
יו"ר הוועדה אמר כי הוועדה מצפה לקבל עד ה-15.1 את ההתייחסות המפורטת של הצוות לנושא הקרקע המשלימה, ומה מספר עקרונות אשר עליהם לקחת בחשבון: "נושא ארבעת הדונמים לא רלוונטי אלא כמות יחידות הדיור שקבע השמאי – כמה מינימום נדרש כדי ליצור כדאיות. הקצאת קרקע סמוכה צריכה להתבצע כפי שנעשתה עד היום, בפטור ממכרז. הקצאת קרקע חומה צריכה להתבצע באופן של החלפת שטחים, והקצאת קרקע לא צמודת דופן, אולי ניתן לקנות אותה, לפי הערכת שמאי, גם בפטור ממכרז. בנוסף, כפי שנאמר, בכל הסכם גג חדש, יוקצו לטובת התחדשות עירונית לפחות 10%".
"כמו כן, לאחר שהרשות המקומית תחליט היכן יתבצעו הפרויקטים, במקומות בהם יידרש תיעדוף, זה יהיה לפי שיקול דעת יו"ר הרשות הלאומית להתחדשות עירונית, אשר יחליט על פי שיקולים של מדיניות הצפיפות והנושא הסוציו-אקונומי".
ד"ר אמילי סילברמן, ראש הקליניקה האורבנית האוניברסיטה העברית: "מצאנו בפרויקטים של התחדשות עירונית שכמחצית הדירות הן בידי אנשים שבבעלותם 3 דירות ומעלה. יש מנגנונים שמחפשים לא לעודד ספקולציה ומנגנונים שמנסים לפצות פגיעה בשוכרים.
"יש לנו הצעות ראשוניות להסמיך את הרשות להתחדשות עירונית לצמצם פגיעה בשוכרי הדירות: א. לאסוף נתונים על אחוז השוכרים הוותיקים בפרויקטים ועל אחוז האנשים שיש בבעלותם יותר מדירה אחת. עיריית ירושלים עושה זאת. יש לחייב איסוף נתונים בכל פרויקט כזה. ב. סיוע לדיירים בשכירות אשר חיים שנים רבות באזור ללא ודאות, שמידרדר כי אף משקיע לא משפר את המבנה המיועד להריסה או לשיפוץ. יש להם גם הוצאות מעבר. צריך לסייע להם ביעוץ ומציאת מקום אחר. צריך להסמיך את הרשויות להתמודד ולחייב את המשקיע לשלם הוצאות".
חה"כ עומר בר-לב (המחנה הציוני): "צריך לחשוב על שוכרים שיחזרו לדירה בסטנדרט הרבה יותר גבוה. לא לתת לגיטימציה להעלות את מחיר שכר הדירה".
טל אלסטר, הקליניקה האורבנית: "לוקחים דירות בנות 40-50 שנה בגודל 70 מ"ר והופכים אותן ל100 מ"ר. הדייר הקודם לא יחזור לשם אם לא נאפשר לו כי הוא לא יוכל לשלם שכר דירה. לנסות לחייב מלאי דירות קטנות בפרויקטים חדשים וגם לייצר דירות במחיר דומה לשכירות בבניין המקורי. לתת סובסידיה ולאפשר לשוכרים להמשיך לחיות בשכונה".
עו"ד אורי אטינגר, מרכז הגר, אוניברסיטת תל אביב: "להעדיף שוכרים ותיקים ומקבלי סיוע בשכר דירה, ושהדירות יושכרו ל-20 שנה במחיר מפוקח. ההטבה תחולק בין מספר משקי בית עם יתרון לקשישים".
חה"כ תמר זנדברג (מר"צ): "בודקים רק מהו מספר יחידות הדיור שצריך להוסיף כדי שיהיה כדאי כלכלית, וכל השאר שמישהו אחר ישבור את הראש. התחדשות עירונית זה לא רק פינוי-בינוי. צריך לתכנן תמהיל דירות זולות ויקרות. חסרה לי עבודה כלכלית מטעם המדינה או מכון מחקר שיפצח את מסלולי הכדאיות לדיור בר השגה.
"היום היזם אומר כמה עולה יחידת דיור ומזה נגזר כמה יחידות דיור צריך כדי שיהיה כדאי. יכול להיות שמסלול 5 חדרים למכירה לא דומה ל-3 חדרים לשכירות. מישהו בדק? אולי יזם מוכן לרווח נמוך יותר אבל ודאי ולטווח ארוך? אשמח לראות שמציגים ליזם כמה מסלולים. אנו בבולמוס דיור - מאות אלפי יחידות דיור נבנות רק במחיר אחד. זה הזוי".
"במקביל לאותה התחדשות עירונית יש עוד שני תהליכים שקורים כאילו במקביל: בניית שכונות צמודות דופן, שזה אמנם צמוד לגבול העיר אבל זו בנייה חדשה לחלוטין ואין בה קשר להתחדשות עירונית. נושא שני הוא בנייה בשטחים פתוחים חדשים, כאשר לא יכול להיות שיש בנייה אדירה במקביל להתחדשות עירונית כי הדבר נוגד אחד את השני".
עו"ד גיל גן-מור, האגודה לזכויות האזרח: "הוועדה דיברה על כך שלא תהיה הגליה של דיירי הדיור הציבורי ויש 140 אלף משפחות שמקבלות סיוע בשכר דירה וגרים בדיוק באזורי ההתחדשות העירונית. עבור אותן משפחות, הבשורה של התחדשות העירונית היא לא שדרוג תנאי החיים, אלא ג’נטריפיקציה ודחיקה מהשכונה. הכרזה של מתחם התחדשות כבר מביא את הספקולנטים והם כבר נדחקים לשכונת העוני הבאה. חייבים לדבר על דיור בהישג יד ופתרונות לאוכלוסייה הזאת. חובת המדינה להשקיע את המשאבים בשל הצדק החלוקתי".
יו"ר הוועדה, חה"כ כהן, סיכם ואמר: "אנחנו רוצים לבוא ולקדם את ההתחדשות העירונית, אבל ככל שנטיל מגבלות ואילוצים, נקשה על התקדמות הפרויקטים. על כן, הדרך להתקדם ולשלב את הדיור בר ההשגה בהתחדשות העירונית היא בדרך של תמריצים שייצרו כדאיות ליזם ולרשות המקומית.
"אני מבקש מנציגי מטה הדיור ומשרד השיכון, שעד סוף החודש תגישו לוועדה המלצות לגבי התמריצים האפשריים, כמו למשל, זכויות בניה נוספות שישמשו רק לדיור ציבורי או לשכירות במחיר נמוך ומפוקח לתקופת זמן. אפשר גם שהרשות המקומית תהיה הבעלים של חלק מהדירות, או החברות המשכנות, והן יוכלו להפעיל אותן לתקופה מסוימת. כמו כן יש לחשוב גם על הגנה לשוכרים קיימים, אך הדרך היא באמצעות מתן תמריצים ולא מגבלות", הוסיף כהן.