"ישראל היא אי של חירות באמצע המזרח התיכון, לא ניתן לקחת את זה כמובן מאליו", כך אומר ד"ר ראג’ סיסודיה, מייסד Consious Capitalism, בפאנל בנושא קפיטליזם בוועידת ישראל לעסקים 2015 של "גלובס".
גלובס מוסר כי בפאנל השתתפו גם ד"ר יעל אלמוג זכאי, שותפה בגיתם ומייסדת קונשס קפיטליזם ישראל; עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ואיגוד לשכות המסחר; אייל מליס, משנה למנכ"ל תנובה ויו"ר איגוד השיווק הישראלי; צבי סטפק יו"ר מיטב דש; איציק צאיג מנכ"ל אסם; ריק קפלן מנכל יבמ ישראל באק עימאד תלחמי, מייסד ויו"ר באבקום סנטרס.
ראג’ חולק רעיונות על עתיד הקפיטליזם וטוען כי זה לא עשה כל כך הרבה לאורך שנים, 90% מהאוכלוסיה חיים בפחות מדולר היום, עוני מחפיר שלא השתנה לאורך תקופה ארוכה בהיסטוריה. מדברים על מקסום רווחים, שזו המטרה העיקרית של עסקים, כך שכל האנשים הם אובייקטים שמשרתים את בעלי המניות".
"עסקים חייבים להיות רווחיים אבל זה לא אומר שעליהם להתמקד רק בזה אלא גם במשהו אחר שהוא מעבר. שהוא יותר. בשורה התחתונה, מטרה גבוהה שלא רק מתמקדת ברווח של בעלי המניות אלא גם באנשים שחייהם נוגעים בעסק שלך", אמר.
לדברי ראג’, "לא משנה כמה כסף אתה עושה אלא איך אתה עושה אותו. אפשר לעשות אותו בלמעוך את הציבור ואת העובדים או ביצירת ערכים חיוביים – עסקים יכולים לבנות וגם להרוס בהיבטים שונים של רווחה – לא רק כלכלה אלא אינטליגנציה. אפילו בפרסום אנחנו משפיעים על דרך החשיבה של אנשים על החיים - הכול זו פועל יוצא של החלטות עסקיות בתחומים שונים. גם בעסקים המסורתיים".
ד"ר יעל אלמוג זכאי הציגה את הקפיליזם הקשוב וקראה לקהילה העסקית בישראל להצטרף: "הציבור בישראל לא יכול לקנות דירה, דוקרים אותנו ברחובות, יוקר המחיה, יורים עלינו טילים, העצבים שלנו מרוטים. כשאנחנו עושים מחקרים על מה נתפס כחברה טובה אנחנו מקבלים הרמת כתפיים, אנשים לא יודעים מה זו חברה טובה, מבחינתם כשהמחיר לא יקר, לפעמים מציינים התנדבות אבל לא יודעים מה חברות יכולות לעשות עבורם. ולכן היחס של הצרכן הישראלי לחברות נע על ספקטרום צר מאוד – אדישות, כעס, תסכול, התלהמות – מעט מאוד מקרים של הנאה יש לנו עם המגזר העסקי שאנחנו נמצאים אתו בקשר יומיומי. מה רוצה הציבור? הוגנות", אמרה.
"מהעבר השני של המתרס יש את העסקים - אני לא מכירה מנכ"ל אחד שלא חי במצב השרדותי יומיומי. גם העסקים שלהם מושפעים מהמצב בארץ, רגולוציה, מלחמות, מצד אחד אחריות לפרנס משפחות העובדים, רווחיות – ומצד שני לעמוד בציפיות הציבור – עם כל הסיטואציה המורכבת הזו מוסיפים לו קפיטליזם קשוב על הראש? בראייתנו זה יכול להיות כוכב צפון להכניס סדר וארגון בהתנהלות. משהו שעונה על שאלות. אין הנהלה שלא נפל אצלה האסימון שמשהו צריך להשתנות רובן עשו שינויים בתמחור, בפעילויות שפונות לקהילה – אלו ניצנים של התנהגות קשובה".
"בחזון של קבוצת אסם אין מילה אחת על רווחיות - אלא איך הופכים ביחד אוכל לחוויה", אמר צאיג. "כל פעילות שאנחנו עושים נמדדת באיך היא תורמת לחזון הזה. גם בערכים שלנו מדובר על יושרה, מצוינות, ישראליות, ערכים שהם אבני הדרך הדברים שלאורכם צועדת החברה. כשאנחנו בוחנים את תכניות העבודה שלנו לשנה הבאה בעצם כל מהלך נבחן מול המשקפיים האלה. מה שלא תואם לחזון לא מקבל את העדיפויות".
צאיג דיבר במהלך הפאנל על פרויקט "שולחן משפחתי" שהתחילה אסם לפני שנתיים. "אנשים נוטים פחות לאכול ארוחת ערב ביחד – ואנחנו מנסים לקדם את המעורבות של העניין הזה לציבור הרחב. רתמנו לא מעט חברות במשק שמשחררות את העובדים יום אחד בשבוע מוקדם יותר שיוכלו לאכול ארוחת ערב עם הילדים, בלי סלולרי וטלוויזיה – לנסות לייחד את הרגע ביחד. מטפלים בזה גם דרך המוצרים שלנו, אנחנו חברת מזון ויש לנו אינטרס גדול - מעבר לערך החינוכי יש לזה כמובן תרומה גם לחברה עצמה", לדבריו.
שכר הבכירים צריך לתפוס פינה של צניעות. אין סיבה שבכירי החברות יקבלו 5, 7 ואפילו 20 מיליון שקל בשנה", מציין סטפק. אנחנו חברה ציבורית ואחרי שהשכר של ההנהלה הבכירה אושר באספה הכללית הורדנו את השכר ב-20%-25% מיוזמתנו והשתמשנו במשאב הזה להעלאת שכר המינימום וגם לעובדים שהשתכרו פחות מ-8,000 שקל בחודש. צמצמנו את הפער", הוא המשיך. "אנחנו עומדים היום בסטנדרטים בינלאומים במובן של צמצום אי השוויון".
יו"ר מיטב דש הוסיף עוד כי "המקור של המגזר העסקי הוא לא הכנסת והרגולציה, אלא הציבור שמכתיב את המהלכים. פוליטיקאים רוצים למצוא חן בעיני הציבור והם משקפים את הלך הרוח הציבורי. הכנסת נהפכת לזירה פופוליסטית בצדק או לא, אך המגזר העסקי חייב לעשות את השינוי בשכר הבכירים, זה האינטרס שלו. מחאת 2011 תהיה כאין וכאפס לעומת מחאות עתידיות שיבואו".
בהמשך סטפק דיבר על העסקת בעלי מוגבלויות ומיעוטים. "העסקת חרדים יוצרת גיוון תעסוקתי, משפרת את הביצועים של החברה וזה לא בא על חשבון הרווח. אם אתה מדבר רק על רווח אתה מחטיא את המטרה. לא רוצים להיות המצפן של שוק ההון אלא בדרך הנכונה. גם יעדי המנכ"ל הם לא כולם כמותיים במובן של תזרים המזומנים, אלא גם פרמטרים יותר רכים".