"השינויים העולמיים פותחים גם הזדמנויות שיש להן משמעות עמוקה של קשרים אסטרטגיים של מדינת ישראל. זו הזדמנות של משרד הבטחון לחבור לסעודיה. ישראל יכולה למכור נשק לסעודיה". כך אמר אלוף (במיל) ישראל זיו בפאנל תעשיות בטחוניות שהתקיים בועידת ישראל לעסקים של גלובס.
עוד ציין, כי "האירופאים התאימו את מדיניות החוץ שלהם לתקציב קיצוץ מתמשך. אירועי סוריה ומתקפת הטרור עושים את שלהם כדי להעיר את האירופאים. האמריקאים הבינו שעדיף להם לפתח חלק מהטכנולוגיות שלהם".
בהתייחס לדעאש, ציין זיו כי אפשר לנצח את דעאש, אבל קשה לנצח את התופעה. "הפער העצום שפיתחו מדינות המערב מההבנה של מה שמתרחש במזרח התיכון והמדיניות שאינה מתערבת פוגשים את זה דרך הפליטים. אם לא יהיה שינוי של מדיניות הוואקום תמיד יתמלא ותמיד על ידי ארגונים פנדומנטליסטים כמו דעאש. יש כאן ארגון עם אש בעיניים לעומת מערכת תרבותית אירופאית אמריקאית שלא רוצה להלחם וזהמדאיג.
מישל בן ברוך, ראש סיב"ט, אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון, ציין בהתייחס לדבריו של זיו כי "ישראל לא תמכור טכנולוגיות שבסוף ישמשו נגדנו - לא לסעודיה ולא לעוד כמה מדינות במזרח התיכון". לדבריו, "יש בישראל מערכות שפותחו עשרות שנים במשרד הבטחון ואנחנו מתקשים לראות שזה עובר לצד שני ושהדברים יכולים לעבור למדינות עויינות למרות ההסכמים. כדי להגדיל או להגביר או להצליח ביצוא הבטחוני עלינו לפעול במדינות שיש לנו עמן קשרים. לדבריו דווקא במדינות שעושות חרמות, משרד הבטחון שלנו בקשרים מצוינים עם משרדי הביטחון המקומיים. אנחנו נחשקים שם ולא את הכל ניתן לתת".
ד"ר דפנה גץ, חוקרת בכירה, מוסד שמואל נאמן: "נדרשת פעילות דחופה של כל המשרדים הרלוונטים במטרה לשמור על הפער הטכנולוגי ולהשאר תחרותיים בשווקים הבינלאומיים. מחקר שבוצע לאחרונה על ידי מוסד שמואל נאמן שאת תוצאותיו הציגה ד"ר דפנה גץ בועידת ישראל לעסקים של גלובס , ערך השוואה בין עתודות ההון האנושי של ישראל, אירן וטורקיה".
הממצאים מעידים על כך שבעשור האחרון לא השתנה בישראל מספר הסטודנטים לאלף איש, והוא עומד על 14. באירן לעומת זאת הוא הוכפל ועומד על 25, בטורקיה הוכפל ועומד על 12.
עוד מצביע המחקר על כך שלפי דרוג שנגחאי של אוניברסיטאות בעולם יש לישראל היום 3 אוניברסיטאות בין 100 הטובות בעולם במדעים. לאירן יש אוניברסיטה אחת בין 100 הטובות בהנדסה, לישראל יש 2 בין הטובות להנדסה ולאירן יש עוד 2 בין 200 הטובות בהנדסה. המגמה מצביעה על כך שאירן מתקדמת בדרוג האוניברסיטאות וישראל במגמת ירידה. באשר לתפוקות המחקר הן טורקיה והן אירן מפרסמות פי 2 מישראל.
ישראל שומרת על פער איכות במחשבים ובמדעי החיים אבל במתמטיקה ישראל אינה מובילה במדד האיכות. המשמעות היא שהפער מצטמצם. נתון נוסף שמלמד על צמצום הפערים הוא התוצאות של אולימפיאדות למדעים בבתי ספר תיכונים במסגרתם ניצחו לאחרונה צעירים מאירן וטורקיה. 6 מתמודדים הגיעו מאירן למדליות כסף וארד. 6 מתמודדים מטורקיה הגיעו למקום 20 ואילו ישראל הגיעה למקום 40 עם מדליית ארד וזהב אחת.
באירן, ציינה ד"ר גץ, מעודדים ללמוד מדעים בבתי ספר ומשקיעים בהכשרתם. "לפני שנה, זכתה לראשונה אישה בפרס נובל של מתמטיקה. היא גדלה והתחנכה באירן. תחום נוסף שאירן מקדימה את ישראל הוא הובלה ומנהיגות לאומית בתחום המדעים. פרסום של אונסקו מכיל פרק על אירן ועל ישראל. בפרק מוצגים עיקרי תוכנית אסטרטגית של אירן עם יעדים ברי מדידה לקידום מדע במדינה, באקדמיה ובמשק.
"החזון הוא לקדם את אירן כמובילה באזור. באירן גם אין סתירה בין הדת למדע. בפרק על ישראל מציינים לצד ההשגים המדעיים והטכנולוגיים באקדמיה ובתעשייה את המחסור בכח אדם. הביקוש עולה על ההיצע של מהנדסים וטכנאים. לדבריה אין בישראל גוף שמגבש את התוכנית הלאומית למו"פ וחדשנות. בנוסף קיים פער בחשיבה המדעית והטכנולוגית במסגרת דת ומדינה. בישראל לימודי הדתיים לא כוללים טכנולוגיה".
ד"ר גץ סיכמה ואמרה כי "המסקנה העולה מהמחקר היא שנדרשת פעילות דחופה של כל המשרדים הרלוונטים במטרה לשמור על הפער הטכנולוגי ולהשאר תחרותיים בשווקים הבינלאומיים".