ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), המשיכה אתמול (שלישי) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים.
היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי "ככל שאנחנו הולכים ומתעמקים בחוק אנחנו רואים את מורכבותו ואתה שם לב שיש לא מעט בעיות. זה מסוג החקיקה שאני לא מתכוון לתת לה לעבור ככה, גם אם אני אאלץ להחזיר לממשלה את החוק". בישיבה אתמול עסקה הוועדה בעיקר בכל נושא הפרטיות.
יואל בן אור מהמועצה הלאומית לכלכלה, ביקש להסביר שוב את מטרת החוק והחזון שבו, ואמר: "נקודת המוצא היא שהיום אין תחרות בשוק האשראי הקמעונאי, והחסם המרכזי הוא המחסור במידע. היום רק 4 מתוך 10 לקוחות שפונים לבנק המתחרה בבנק שלהם ומבקשים אשראי מקבלים תשובה חיובית, אך במחיר גבוה בשל המחסור במידע. הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש של הלקוח יודע שהמתחרה ייתן לו הצעה גבוה, ולכן יכול בעצמו לדרוש מחיר גבוה.
"כל שאר ה-6 מקבלים תשובה שלילית וגם אם אין כוונה להפלות הרי שכתובת מגורים למשל זה דבר שמשחק תפקיד משמעותי. אחוז נכבד מאותם 6 פונים לשוק אפור. אחרי הרפורמה 8 יקבלו תשובה חיובית במחיר תחרותי, בגלל השקיפות במידע", הוסיף.
לדבריו, השאלה כמה יקבלו תשובה חיובית תלויה בהחלטת הוועדה לגבי כמה מידע יהיה במאגר – ככל שיהיה יותר מידע יותר יקבלו תשובה חיובית.
היו"ר כבל אמר כי מדובר בדוגמה פשטנית ואולי פשטנית מדי. "זה לא החזון לשיטתי", הבהיר. "החוק בבסיסו אמור לעשות טוב לשוק. קבוצה אחת ברור שהחוק מדיר אותם ואין לנו כלים לעסוק בהם – דרשנו לבנות להם קרן מיוחדת. קבוצה שנייה, של מעמד הביניים הגבוה, החוק צפוי לעשות לה טוב יותר. אבל הסיפור המרכזי הוא האם הצלחנו לסייע לקבוצת הביניים התחתונה – האם היא תזכה ליהנות מאשראי זמין וזול יותר. עד לרגע זה לא השתכנענו שזה המצב. השאלה היא האם הקבוצה הזו הולכת ליהנות, ואם כן אז איך".
נציגת משרד המשפטים, רוני נויבואר, התייחסה לנושא הגנת הפרטיות ואמרה כי "הנחת המוצא הייתה שהמידע לא ייאסף על ידי חברות פרטיות אלא על ידי המדינה, שיכולה גם להרים מערך הגנת מידע יותר טוב. היה לנו חשוב להכניס היבטים של הגנת הפרטיות, המאגר יוקם אך ורק לצורך אשראי ולא לצורך שכירות למשל. אנשים שלא ירצו להיות במאגר יוכלו להוציא עצמם ממנו ומידע לא יישמר עליהם".
היא הוסיפה כי יתאפשר לאנשים לשלוט במידע, וגם אם הם יחתמו על חוזים אחידים בהם יסכימו לאיסוף מידע עליהם הם עדיין יוכלו להודיע למאגר שלא לאסוף עליהם מידע, למרות החתימה על חוזה. עוד ציינה נויבואר כי בבנק ישראל יהיה ממונה שיפקח על כל מקורות המידע והמשתמשים במידע, כדי לוודא שהוא אמין ונעשה בו שימוש רק למטרות החוק.
יורם הכהן, לשעבר ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה ומי שהקים את הרשות, אמר כי הוא שמח מאוד לראות את אנשי משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה בדיון על נתוני אשראי, שלא עניין אותם בעבר. "מתייחסים לחוק הקיים כאל משהו מצורע ולא טוב, ואני בכלל לא בטוח בכך. המערכת הכלכלית לא עשתה מה שצריך כדי לבדוק אם החוק הקיים עובד. הציבור לא יודע שיש חוק ושהוא יכול לתת הסכמה להצטרף למאגר.
"אני לא יודע למה זה לא פורסם. מי שצריך לעשות את זה הוא משרד האוצר, כמו שהוא שכנע את האזרחים לחפש את הכסף שלהם במסע הפרסום ’הר הכסף’. אפשר היה להגיע לאותה תוצאה גם בלי להפוך את ברירת המחדל ולאסוף מידע על הציבור בכפייה.
נציג האוצר, כפיר בטט, התייחס לקמפיין ואמר: "זה לא עובד אנשים כמעט לא משכו את הכספים האבודים האלה למרות שנתנו הטבות מס. עם הקמפיין והתמריץ יש בעיה אמתית בהנעה של אנשים לבצע פעולה".
הכהן הוסיף כי החוק מעביר את הסמכות לגורם אחר וצריך לזה הצדקה לוגית שהוא לא רואה אותה. "הרגולטור של הגנת הפרטיות הוא בתת תקצוב נוראי, מה זה משנה אם זה יוצא מהכיס של בנק ישראל או מהכיס של ממשלת ישראל? השאלה איפה צריך לשבת הרגולטור שמופקד על הגנת הפרטיות של האזרחים.
מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, התייחס לדברים ואמר: "לגבי הגנת הפרטיות יש מודל שבו צריך לקבוע האם יהיה ממונה ולמי הוא יהיה כפוף. נעשה דיון אצלנו ונודיע לכם בהקדם לגבי סוגיית הממונה".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "יש מחלוקת על השקפת העולם איך המערכת צריכה להיראות. מודל של מאגר לאומי לא קיים בעולם, אולי חוץ מסין שזו מדינה שאנחנו לא רוצים להידמות אליה. החוק יוצר עולם מאוד מאוד לא שוויוני. אנחנו דורשים מהאזרח שקיפות מידע מוחלטת, אבל גורמי ההון לא מחויבים לשום שקיפות. אני חושש שאנחנו הולכים ונכנסים לחברה של אח גדול".
הכהן התייחס גם לסוגיית אבטחת המידע, ואמר: "עמדתי בראש החקירה של דליפת מרשם האוכלוסין. גם בעולם במערכות מאוד מאוד מאוד מוגנות, כולל מידע ביומטרי של עובדי הממשלה האמריקאי, יש פרצות. ההנחה שלא ינסו לפרוץ אל המאגר הזה, בוודאי במודל עבודה שיש אליו גישה מבחוץ, צריכה להדיר שינה". הוא הוסיף כי כדאי שמטה הסייבר הלאומי וגם השב"כ יתייחסו לעניין. לדבריו, "גופי ביטחון לא רואים במידע הזה חסוי, לכן חשוב לשמוע גם את דעתם של הגורמים האזרחיים".
מנכ"ל בנק ישראל כאלו הבטיח לעשות הכל כדי להישמר ואמר: "זה נושא מרכזי והוא מדיר שינה מעינינו. אני עוסק בזה אישית, לגייס מיטב הרעיונות. לא אחסוך שום מאמץ להגיע לכל אחד שיש לו ידע וניסיון לתרום לנו".
הכהן הוסיף עוד כי "ברגע שהופכים את ברירת המחדל ואוספים מידע על האזרחים – צריך לפרסם את האפשרות לצאת החוצה מהמאגר. היום אנשים לא יודעים שהמידע נאסף ויש לא מעט אנשים שהחוק הזה הוא לא כל כך רלוונטי להם והם לא רוצים שיאספו עליהם מידע".