במסגרת דיון מהיר בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא מצוקות רפואיות של נשים במערכת הבריאות הציבורית, אשר התקיים ביוזמת חברי הכנסת אחמד טיבי ורויטל סוויד, הציג משרד הבריאות את הנתונים הבאים:
תוחלת החיים של אישה בישראל היא 83.9 שנים, מהגבוהות ב-OECD. לשם השוואה, הממוצע ב-OECD הוא 83 שנים. יפן מובילה עם 86.6 שנים ומקסיקו בתחתית – 77.4 שנים.
מספר הילדים הממוצע לאישה בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ועומד על 3 ילדים. במקום השני, בהפרש ניכר, מקסיקו עם ממוצע של 2.2. הממוצע ב- OECD עומד על 1.7, ובמקום האחרון קוריאה הדרומית: 1.2 ילדים לאישה בממוצע.
בישראל שיעור הניתוחים הקיסריים הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD (מספר הניתוחים הקיסריים בישראל הוא 154.3 בכל 1,000 לידות). המספר הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 258.7. בטורקיה המספר הגבוה ביותר: 503.6
.ישראל אינה מהמובילות בשיעור ביצוע בדיקות ממוגרפיה לנשים: 70.5% מהנשים בישראל בגילאי 50-69 נבדקו בשנתיים האחרונות, לעומת כ-83% בפינלנד ובסלובניה. עם זאת, השיעור בישראל עולה על הממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 58.9%.
ישראל נמצאת במקום החמישי בקרב מדינות ה-OECD בשיעור התמותה כתוצאה מסרטן השד: 30.5 מקרי מוות בממוצע לכל 100 אלף נשים. הממוצע ב-OECD: 24.4. בדנמרק שיעור מקרי המוות הגבוה ביותר: 32.6, ובקוריאה הדרומית הנמוך ביותר: 7.6.
ח"כ אוסאמה סעדי אמר בדיון: "לא ייתכן שמתוך 18 חברי ועדת סל התרופות רק 6 הן נשים". ד"ר רקפת בכרך מהמועצה הלאומית לבריאות האישה: "ועדת סל התרופות לא מקבלת באופן עקבי את המלצותינו להכללת טיפולים למחלות ’נשיות’ בסל".
ליקה כהן, חולה בהידראדניטיס סופורטיבה (מחלה כרונית בעור האופיינית בעיקר לנשים): "זו מחלה קשה. אנחנו לא יכולות להתלבש ולהתקלח בלבד. אין לה מודעות בקרב הרופאים, וממוצע האבחון שלה אורך 7 שנים. גם הביטוח הלאומי לא מכיר בנו, על אף ש-1% מהנשים באוכלוסייה סובלות ממנה".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ שולי מועלם-רפאלי, סיכמה את הדיון: "עלינו להטמיע מערכת בריאות בראייה מגדרית. יש להעלות את המודעות למחלות ה"שקופות" והלא מוכרות, אשר פוגעות בתפקוד הנשים".