בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכות מרבית החזאים. עפר קליין מהראל פיננסים מעריך כי "החלטת בנק ישראל הופכת להיות יותר מורכבת בתקופה האחרונה לנוכח השונות הצפויה במדיניות FED מול מדיניות ה-ECB. נזכיר, שכרגע השוק צופה בהסתברות גבוהה העלאת ריבית בארה"ב בדצמבר ומנגד הורדת ריבית בגוש האירו.
"להערכתנו, בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות האינפלציה צפויה לטפס לתוך תחום היעד של בנק ישראל ללא מאמץ מיוחד (בשל עליית שכר המינימום, התייצבות במחירי הסחורות וצמיחה כלכלית אפילו אם מתונה). הגורם העיקרי שמאיים כרגע על השגת היעד הוא שער החליפין. התחזקות של השקל מול סל המטבעות גם פוגעת ביצוא ובצמיחה, וגם מורידה את מחירי המוצרים והסחורות המיובאים.
"אם הפד אכן יעמוד בציפיות ויעלה את הריבית בדצמבר, הדבר יביא לפתיחת פערי הריבית שקל דולר ולהיחלשות של השקל מול הדולר. מנגד, אם גם ה-ECB אכן יעמוד בציפיות ויוריד את הריבית בדצמבר - הדבר יביא להתחזקות של השקל מול האירו, ואז נשאלת השאלה איזה אפקט חזק יותר ומה יקרה לשקל מול סל המטבעות?
"אם השקל ייחלש מול סל המטבעות בנק ישראל צפוי להמשיך ולהחזיק את הריבית ללא שינוי לפחות עד אמצע 2016, אם השקל יתחזק מול הסל, בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי אפילו זמן ארוך יותר ואפילו יכול להחזיר לשולחן (לצד המשך רכישות המט"ח) גם כלים אחרים כמו הורדת הריבית שכבר הפסקנו לדון בהם.
"בהודעה לא ניתן כל רמז בדבר אפשרות ממשית להרחבה נוספת במדיניות הבנק, פרט לפסקה המסכמת את הנימוקים להחלטה, שנשארה כמעט ללא שינוי בחודשים האחרונים ולפיה ’בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו’.
"הכדור נמצא במגרש של ה- FED וה-ECB ובנק ישראל יגיב לפי הצורך", סיכם קליין.
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות, אומרת בתגובה להחלטת הריבית כי הריבית במשק תישאר על כנה לפחות עד מחצית 2016: "אנו לא צופים כי בבנק ישראל ימהרו להעלות את הריבית בעקבות ארה"ב".
לדברי ניר, "החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה אינה מפתיעה ולמעשה היתה בקונצנזוס. המשתנים המקרו כלכליים אינם תומכים בשינוי של המדיניות המוניטרית בישראל. מחד, קצב הצמיחה ברבע השלישי של השנה עמד על 2.5%, תוך שיפור בהשקעות במשק וביצוא, אך האינפלציה במשק מוסיפה להיות נמוכה בין היתר בשל החלטות הממשלה, והסיכונים לאינפלציה ולצמיחה נותרו, בשל חולשת הכלכלה העולמית.
"רמת הריבית המוניטרית הנוכחית מרחיבה מאד ומוסיפה לתמוך ברמת הפעילות הכלכלית, מתוך בחינת תמונת המצב הנוכחית והסיכונים הקיימים לה.
"בחודש דצמבר צפוי הפד להעלות את הריבית בארה"ב לראשונה מזה תקופה ארוכה. אנו לא צופים כי בבנק ישראל ימהרו להעלות את הריבית בעקבות ארה"ב, שכן שיעור האינפלציה במשק צפוי להיות נמוך מהיעד עד לסוף 2016, ובבנק ישראל ישמחו בוודאי אם פער הריביות שייפתח בעקבות העלאת הריבית בארה"ב, יחליש את השקל, ישפר את כושר התחרותיות של היצואנים, וילחץ מעט את האינפלציה כלפי מעלה.
"ככל שקצב עליית הריבית בארה"ב יהיה מתון, והוא צפוי להיות מתון, כך יגדל פרק הזמן הצפוי בין עליית הריבית בארה"ב לעליית הריבית בישראל. אנו מעריכים כי הריבית במשק תישאר על כנה לפחות עד מחצית 2016", סיכמה ניר.