תקציב המדינה וחוק ההסדרים ל-2015-2016 אושרו בכנסת

תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנים 2015-2016 אושרו בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, כפי שהגיש שר האוצר, משה כחלון. גובה התקציב לשנת 2015 הוא 329.5 מיליארד ₪ ולשנת 2016 347 מיליארד ש"ח. תקרת הגירעון תעמוד בשנים 2015-2016 על 2.9% מהתוצר. עקרונות התקציב מתבססים על חלוקה צודקת של המשאבים הלאומיים, טיפול במשבר הדיור והפחתת יוקר המחיה.

בתקציב המדינה תוספות משמעותיות למשרדים החברתיים, אשר באים לידי ביטוי בהגדלת התקציבים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, והביטחון האישי:

תקציב משרד החינוך יגדל בין השנים 2014-2016 ב- 6.7 מיליארד ש"ח. 475 מיליון ש"ח להוספת סייעת שנייה בגני ילדים וכ- 170 מיליון ש"ח להפחתת מספר תלמידים בכיתה.

משרד הבריאות יקבל תוספת של 4.6 מיליארד ש"ח. 500 מיליון ש"ח לרפורמה בבריאות הנפש, 200 מיליון ש"ח למבחני תמיכה בבתי חולים, 120 מיליון ש״ח לבניית ביה"ח באשדוד, 100 מיליון ש״ח לקיצור תורים, 100 מיליון ש״ח לחיזוק המיונים, 80 מיליון ש״ח תמיכה בקופות החולים, 60 מיליון ש"ח לקיצור תורים ל- MRI, 50 מיליון ש״ח לתכנית למניעת זיהומים.

המשרד לביטחון הפנים יקבל תוספת של 1.7 מיליארד ש״ח. כ- 200 מיליון ש״ח לחיזוק רמת הביטחון האישי במגזר הערבי, כ- 100 מיליון ש״ח לשוטרים בקהילה, 60 מיליון ש״ח לחיזוק יכולות הכבאות, כ- 40 מיליון ש״ח לחיזוק כוחות המשטרה במזרח ירושלים, 6 מיליון ש״ח להקמת כוחות לטיפול בסחיטת דמי חסות בדרום הארץ.

תחום הרווחה יקבל תוספת של 1.3 מיליארד ש״ח. 580 מיליון ש״ח להעלאה משמעותית של קצבאות השלמת הכנסה לקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני, כ- 160 מיליון ש"ח להתמודדות עם אלימות ומצבי סיכון, 120 מיליון ש״ח לשדרוג הטיפול באוכלוסיות רווחה, 87 מיליון ש״ח לפיתוח שירותים קהילתיים, 36 מיליון ש״ח להרוות הטיפול הקהילתי באוכלוסיית האוטיסטים ו- 30 מיליון ש״ח לפיתוח שירותים לאזרח הוותיק.

להלן הרפורמות שאושרו בתכנית הכלכלית: הסרת חסמים ליבוא מזון רגיל "רפורמת הקורנפלקס": הרפורמה בייבוא המזון גובשה במסגרת עבודת הצוות לבחינת נושא הייבוא המקביל שבראשו עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הכלכלה ואגף התקציבים באוצר. הצוות בחן דרכים להקל משמעותית על הליכי יבוא מקביל של מוצרי מזון לישראל.

מטרת הרפורמה היא להביא להקלות בחסמי יבוא מזון באמצעות הבחנה בין דרישות הייבוא של מזון רגיל ורגיש, שינוי הדרישות בהליך הייבוא של המזון הרגיל תוך הגברת פיקוח ואכיפה בדרכי השיווק ואימוץ מודל רגולטורי הנהוג באירופה, בהתאמה לצרכי השוק הישראלי. הרפורמה תאפשר את כניסתם של שחקנים קטנים ובינוניים לשוק ובכך תגביר את התחרות בשוק המזון הריכוזי. הגברת התחרות צפויה להוביל לירידה במחירי המזון הרגיל והגדלת מגוון המוצרים, לטובת הצרכנים.

· הפחתת עלויות ניהול המוצר הפנסיוני: לשם הפחתת דמי הניהול באמצעות צמצום העלויות שכרוכות בניהול המוצרים הפנסיוניים וצמצום ניגודי עניינים בשוק הפצת המוצרים הפנסיונים, הוחלט לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005, בהתאם לעקרונות המופיעים בחוברת השינויים המבניים.

· הגדלת התחרות בשוק האשראי הקמעוני על-ידי הקמת מאגר מרכזי לנתוני אשראי: בהמשך לעבודת הוועדה הבין משרדית לעניין חוק נתוני אשראי, הוחלט להאיץ את הליכי חקיקת חוק נתוני אשראי במטרה להגביר את התחרות בשוק האשראי.

· הגדלת מקורות המימון של חברות נותנות אשראי: תאגיד שאינו בנקאי יהיה רשאי להנפיק לציבור תעודות התחייבות ולתת אשראי כאחד. המהלך נועד לפתור את בעיית הריכוזיות בשוק האשראי הנשלט כמעט במלואו על-ידי הבנקים. משמעות ריכוזיות זו היא היצע קטן של מקורות מימון למשקי בית ולעסקים קטנים, אשר מוביל להיעדר תחרות ולמחירים גבוהים ללקוח.

· הרפורמה בדיור: יישום המלצות צוות 120 הימים - אימוץ דוח צוות 120 הימים אשר עסק בסוגיית הדיור במגזר הערבי. המהלך יעודד את המגזר הערבי להסדיר רישומים בקרקע.הגדלת היצע הדיור בקרקעות פרטיות - 100,000 יחידות דיור זמינות לבניה בקרקע פרטית. המהלך יעודד בעלי קרקעות לשווק את הקרקע ויסייע לפתרון משבר הדיור באמצעות מתן הקלות במיסוי לבעלי קרקע פרטיים לתקופה מוגבלת של 3 שנים מיום ההחלטה.

המהלך גם מתייחס לייעול פעילות הפיתוח ברשויות המקומיות והסדרת היחסים שבין הרשות המקומית לבין היזם לשיפור התהליך.

קידום מהיר של תשתיות הביוב לצורך הרחבת היצע בשוק הדיור - ביצוע תיקוני חקיקה לשם הסרת חסמים בתחום המים והביוב המונעים פיתוח למגורים ולייעול הקמת תשתיות ביוב והשימוש בהם וזאת במסגרת מאמצי הממשלה למצוא פתרון למשבר הדיור. אחד החסמים המרכזיים בפיתוח ושיווק יחידות דיור חדשות הוא הקמה ופיתוח של תשתיות ביוב. על מנת להגדיל את היצע הדירות אשר יוביל לירידת מחירים בשוק הדיור, הוחלט להסדיר את הקמתם של תשתיות ביוב ואת ההליך התכנוני של תשתיות ביוב.

· מס משאבי טבע – ששינסקי 2: שילוב תיקוני החקיקה הנדרשים במסגרת יישום המלצות הוועדה להסדרת חלק המדינה המתקבל בעד שימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים (דו"ח ששינסקי 2). הוועדה מצאה כי חלק מהמשאבים הקיימים בישראל מניבים רווחי יתר גבוהים, הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן חברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במשאב, בעוד הציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המשאב.

כמו כן מצאה הוועדה כי מודל המיסוי הנוכחי של משאבי הטבע הוא מאוד רגרסיבי, ובשיעורי רווחיות בינוניים עד גבוהים נמוך גם בהשוואה בינלאומית. לאחר בחינת מכלול הנתונים והתרחישים אשר הוצגו בפניה, ולאור הצורך להבטיח את המשך קיומו של ענף משאבי הטבע בישראל, המליצה הוועדה על עריכת שינויים במערכת הפיסקאלית המוצעת על ידה במסגרת טיוטת עיקרי המלצותיה. הוועדה המליצה על עדכון מערכת המס, קביעת תמלוג אחיד אשר יעמוד על 5% והוספת רכיב "מס רווחי יתר". המהלך יגדיל את הכנסות המדינה בכ-500 מיליון ₪ בשנה.

· האצת חיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי: בהמשך להחלטה שעניינה הסדרת משק הגז הטבעי ובמטרה להאיץ את חיבור מפעלי התעשייה ברחבי הארץ לאספקת גז טבעי ובכך להעלות את הפריון ואת רמת התחרות של המשק הישראלי, הוחלט לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום החלטה זו ולשלבם במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016. תיקוני החקיקה נועדו לייעל את התהליכים הנוגעים לחיבור מפעלי התעשייה למקטע חלוקת הגז הטבעי. זאת, לצד שמירה על עקרונות של תקינות ובטיחות מתקני צריכת הגז.

· אסדרת תחום ביטוחי הבריאות והתכניות לשירותי בריאות נוספים: ביצוע צעדים להסדרת שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים אשר יורידו את יוקר המחייה, יבלמו את עליית ההוצאה הפרטית על בריאות ויבטיחו את חוסנה של מערכת הבריאות הציבורית.

· הקמת רשות החשמל המאוחדת: בהתאם להחלטה תוקם במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רשות חשמל מאוחדת שתמזג את מינהל החשמל והרשות לשירותים ציבוריים-חשמל לגוף אחד ותפעל לפי מדיניות שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומדיניות הממשלה בתחומי משק החשמל. הקמת רשות החשמל המאוחדת נדרשת לאור הצורך ברגולציה ברורה וקוהרנטית שתגדיל את הוודאות ליזמים ותקיים תנאי משק תחרותיים.

שר האוצר, משה כחלון: "תקציב המדינה שאושר בכנסת מביא בשורה אמיתית לאזרחי ישראל. מדובר בתקציב חברתי שמחזיר את ישראל הביתה, שמתחיל במגמה ברורה שבה אנחנו מנסים לתת לילדים שלנו מציאות טובה מזו שיש לנו. זה תקציב שמטפל אחרי שנים רבות בבעיות יסוד בכלכלה ובחברה הישראלית שהגיעה השעה לטפל בהן. תמונת המצב החברתית כלכלית שהייתה נהוגה כאן בשנים האחרונות סיכנה את החוסן הלאומי. התרחבות הפערים, שעבוד הצעירים והפיכת צרכי יסוד לבלתי מונגשים למרבית דור ההמשך היו ועודם איום קיומי על החברה בישראל. הכרזנו עליהם מלחמה ואנחנו נחושים לנצח".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "משרד האוצר הציב בראש סדר העדיפויות של תקציב המדינה את הטיפול ביוקר המחייה וצמצום אי-השוויון. יעדים אלה באים לידי ביטוי ברפורמות מבניות משמעותיות בתחומי הדיור, הפיננסים, הבריאות, המזון, הפנסיות, משאבי הטבע ועוד. בנוסף, בתקציב תוספות משמעותיות למשרדים החברתיים כבריאות, חינוך ורווחה, תוך שמירה על גירעון נמוך של 2.9 אחוזים בשנים 2015-2016 ועמידה במסגרות הפיסקליות".

הממונה על התקציבים, אמיר לוי: "תקציב המדינה לשנים 2015 ו- 2016 שומר על המסגרות הפיסקליות כפי שאושרו על ידי הממשלה. התקציב כולל מתווה תקציבי רב שנתי שיאפשר להמשיך ולהפחית את יחס החוב תוצר. במסגרת התכנית הכלכלית, אושרו חוקים כרפורמת הקורנפלקס, ששינסקי 2, וחיזוק הרפואה הציבורית שיסייעו להגביר את רמת התחרות במשק, להוריד את יוקר המחייה ולעודד צמיחה".