ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ד’ מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) – העוסק ברפורמה בענף הפטם (גידול עופות למאכל). היו"ר כבל הבהיר כבר בפתח הדיון כי "זה חוק שלא יכול להיות מובא בכפייה. אני בעד לקדם את החוק, אבל אני מתכוון לכפות על הצדדים להגיע להסכמה. החקלאות המשפחתית הולכת ונגמרת, והבעיות בחקלאות הן הרבה מעבר לענף הפטם". בהמשך הדיון הוסיף ח"כ כבל: "הצרכן הוא האלוהים שלנו ואנחנו דואגים קודם כל לצרכנים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את החקלאים. נדאג להביא הצעה שזה נהנה וזה לא חסר, נעשה לטובת הצרכנים בלי לפגוע בחקלאים". הוא אף ביקש מנציגי האוצר התייחסות להשפעות השליליות של ההצעה על צער בעלי חיים והחשש לעליה בהשמדת עופות.
סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, הסביר את ההצעה ואמר כי משפחה מוציאה על עוף כ-200 שקלים בחודש. "אין לנו שום דבר נגד המגדלים, העניין הוא רק של יוקר המחייה", אמר. הוא הסביר כי בשנתיים האחרונות עלו מחירי העוף וכי בחסות מועצת הלול נעשה הסדר חלוקת שוק משנת 2012, שהגביל את הכמות והביא לעלייה של 25% במחיר. בהצעה באנו לקבוע שמועצת הלול לא תוכל לעשות הסדר כזה ולחלק את השוק, וכן שגם מגדל הקשור למשחטה לא יוכל לבצע הסדר דומה. יש טענה של החקלאים שיש פערי תיווך, אנחנו לומדים אותה ברצינות ואם נמצא ראיות נמצא דרך לטפל בזה", אמר אדירי. ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) וח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) תהוו איך האוצר לא יודע על פערי התיווך.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, העיר כי ההצעה תבטל את ההתאגדות בחקלאות, ואדירי השיב כי החקלאים יוכלו להמשיך להתאגד, אך אם החקלאי קשור לגוף שיש לו גם משחטה וגם מכון תערובת, למשל, הוא כבר לא חקלאי קטן ולא יוכל להתאגד. עוד הוסיף אדירי כי האוצר מוכן להיכנס להידברות עם החקלאים ואף מוכן לסייע לחקלאים שירצו לפרוש מהענף. היו"ר כבל דרש לדעת האם הרפורמה באמת תוריד את המחירים ואיך האוצר יכול להבטיח שהמחירים יישארו נמוכים לאורך זמן, ולא יעלו אחרי זמן קצר.
אדירי התייחס גם לסוגיית צער בעלי חיים ואמר כי ההצעה לא תוביל להשמדה מוגברת. לדבריו, בפטם אין השמדה של אפרוחים לפי מין, והרפורמה תוביל לגידול של יותר עופות ומכירה של יותר עופות. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) דחה את הטענה ואמר כי אם לא יהיה תכנון יהיו עודפים גדולים ואם יהיו עודפים יהיו השמדות. אדירי השיב כי ההיצג שיגדל יתאזן עם ביקוש שיגדל כתוצאה מהורדת המחירים. לדבריו, הרפורמה תוביל להורדת המחיר לצרכן ב-10-15% ותחסוך כ-250 שקל בשנה למשפחה, כך שהצריכה תעלה ולא יהיו עודפים.
ח"כ וקנין התייחס לרפורמה ואמר כי ב-10 השנים האחרונות מחיר הפטם כמעט לא השתנה. לדבריו, החקלאי הבודד לא שורד מול ענקים כמו רמי לוי ואחרים, החקלאים רק רוצים לחיות בכבוד ולא הם אחראים על פערי התיווך. "אלה שיש להם מכון רבייה, מכון תערובת ומשחטה הם יעשו את הקרטל הבא והמחיר לא ירד", אמר. לדבריו, כבר היום אפשר להוריד את המחיר ב-15%, לדאוג לצרכן ולהוריד את יוקר המחייה, באמצעות תכנון ומחיר מטרה כמו שנעשה בענף הביצים. "ליוקר המחייה גורמים אותם חזירים שרוצים להרוויח יותר ממה שצריך", אמר. ח"כ נורית קורן (הליכוד) אמרה כי צער בעלי החיים רק ילך ויגדל, וכי צריך לאזן בין האזרחים לחקלאים, ולכן הבעיה התנגדות לרפורמה. אבשלום וילן הוסיף כי כבר חודשיים שאין הסדר והמחיר לא עלה ולא ירד. לדבריו, בלי תכנון הצרכן יסבול ממחיר תנודתי שיעלה וירד. "שום חקלאי לא יוכל להיות בעל משחטה והדבר יביא את החקלאים למצבי קיצון שהמגדלים הם כמו עבדים", אמר.
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי את הטעויות משלמים בסוף החקלאים וצריך להקים ועדת חקירה שתבדוק איך החקלאים הם שמשלמים תמיד את המחיר. הוא הוסיף כי חוק ההסדרים לא מאפשר מספיק זמן להגיע להסדר, והציע להגיע להסכמות עד סוף השנה. הוא הוסיף כי "אין אפשרות שתהייה חקלאות בישראל ללא מעורבות ממשלתית". מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, "תהה כמה כישלונות צריך עוד לעבור כדי ללמוד שמנגנון היד הנעלמה לא עובד בחקלאות". לדבריו, תיקון חוק ההגבלים יביא למצב שבענף יישארו רק החזקים. אף אחד לא נכנס לחקלאות כי המדינה דואגת שאי אפשר יהיה להרוויח שקל, ורק חולה נפש ישלח את הילדים שלו למקום שיש מנגנון שדואג שהם לא ירוויחו", אמר.
ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי הוא לא השתכנע שיש קרטל, וכי לא החקלאים קובעים את המחיר אלא המשווקים. "אני תומך בכך שתהייה ירידת מחיר לצרכן, אבל לא התרשמתי שכך באמת יקרה. מילת המפתח היא תכנון בהסכמה, לכן אין מקום להעביר את ההצעה במתכונת הנוכחית", אמר. מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור, אמר כי החקלאים מבקשים להוציא את התיקון של חוק ההגבלים העסקיים, כי הוא יביא למצב שבו כל פעם שהם ייפגשו הדבר יוביל אותם לחדר החקירות.
ח"כ שמולי אמר כי "כחלון ברח מהגז והוא חייב רפורמה על החגורה". לדבריו, המדינה באה בטענות לעצמה, כי היא יושבת במועצת הלול. "איך לא ידעתם מה קורה שם", שאל שמולי את נציגי האוצר. הוא הוסיף כי לאוצר אין מושג מה יקרה בעתיד. "יש תיאוריה שתהייה הצפה, אבל בחקלאות זה מתנהל אחרת התיאוריות לא עובדות, וגם בנושא צער בעלי חיים לא נותנים תשובות", אמר. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "יש תפיסה עקבית של האוצר שמקדשת תחרות, אבל התפיסה הזו לא עומדת במבחן המציאות. כבר היום יש עודפי היצע והשמדות, אז איך אפשר יהיה להוריד את המחיר עם עוד עודף היצע", שאלה. היא הוסיפה כי "הטענות על קרטל זה תמיד בשוק עם שחקנים קטנים, אף פעם לא טוענים לקרטל בין שני שחקנים גדולים ותמיד מנסים לשכנע אותנו שיש תחרות בין הגדולים". ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי הבעיה בישראל שאין ביטחון תזונתי. נציגת מגמה ירוקה, שקד ארד, אמרה: "אנחנו בדרך כלל לא מודעים לנושאי סביבה וצער בעלי חיים. דיברו על העודפים, כל תרנגולת נוספת גם שלא אוכלים אותה זה סבל ומדובר על מיליוני אפרוחים. מדברים גם על פגיעה סביבתית חמורה ותוספת של 132 אלף קוב צואה, 226 אלף קוב של חלקי גופות וגופות שנזרקים וגם לזה יש מחיר שהאוצר לא סופר. מי משלם על הזיהום הסביבתי הזה? בסוף אנחנו הצרכנים נשלם. לכן אני קוראת לנציגי הציבור לשמור עלינו כאזרחים ולעצור את הדבר הזה".