"ועדת הכספים תפעל להגדיל את ההשקעה של המדינה ברפואה הציבורית לטובת כלל האזרחים", כך אמר היום (ג’), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בישיבה עם שר הבריאות יעקב ליצמן, שבה הציג השר את תקציב משרדו ותקציב מערכת הבריאות לשנים 2015-2016.
גפני הביע תרעומת בפני פקידי האוצר בדיון על הירידה הדרסטית בהוצאה הממשלתית על בריאות: "בעשור האחרון ההשקעה הלאומית בבריאות הולכת ופוחתת וישראל בתחתית הדירוג בהשקעה בבריאות בהשוואה למדינות המפותחות". שר הבריאות הצהיר, כי "היעדים המרכזיים ל- 2016: הוספת עשרות מספר מכשירי MRI, כולל בפריפריה, קיצור ניכר של התורים בבתי החולים, תגבור הצוותים הרפואיים ושיפור השירות למטופלים". חברי הכנסת בוועדה בירכו את השר: "מאמציך ניכרים וניכר שהם אינם רק ב’תפאורה’ אלא בבעיות האמתיות". יחד עם זאת, קראו חברי הכנסת מכל הסיעות, "לחזק את הרפואה הציבורית ובמיוחד בפריפריה".
גפני בירך את השר: "לקח על עצמו משרד לא-פופולרי והצליח לקדם דברים לטובת כלל האזרחים ולייעל את המערכת. על הממשלה להגדיל את ההשקעה הלאומית בבריאות. אנחנו בתחתית המדרג של ההוצאה הממשלתית על בריאות ביחס למדינות המפותחות".
שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה): "החלטנו לתקוף את כל הבעיות במערכת הבריאות הארצית. השקענו בקיצור תורים ובמיוחד לבדיקות MRI, כולל בפריפריה. היום ממתינים פחות משבועיים לבדיקה. פרסמתי את הטלפון האישי שלי ואכן היו פניות וכולן טופלו. היום אין תורים לבדיקות MRI. כעת פועלים להוספת עשרות מכשירים. יעדים נוספים ל- 2016: קיצור תורים במיון והגברת הצוותים הרפואיים, תקצבנו זאת בעוד 100 מיליון ₪. אני ממשיך בביקורי פתע בבתי החולים לבחון בשטח האם השירות משתפר. בנוסף, חיזוק ענף הסיעוד, המשכת הרפורמה בבריאות הנפש והוספת שיפורים נוספים".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר-סימנטוב: "פועלים להבטיח שהמערכת תתפקד לאורך זמן ושהמערכת הציבורית היא שתיתן את הטון בבריאות בישראל. הוספנו עוד 60 מיליון לקיצור תורים ל-MRI 60 מיליון ש"ח. פועלים להוספת רופאים לפענוח, טכנאים להפעלת המכשירים ונדאג שהמכשירים יופעלו 24/6 ובעת הצורך 24/7". השר ליצמן הוסיף: "אם אראה שהמערכת לא עומדת בלחץ ואין מענה ועדיין יש תורים, אשקול להפנות גם לשוק הפרטי".
בר-סימנטוב: "פועלים להגביר את כוח האדם לטיפול בזיהומים, לתת תמריצים לפגיות כולל תוספת אחות מומחית ולייצר רצף טיפולי: קהילה, בנק, חלב אם. בנוסף, תוספת כוח אדם לחדרי מיון: תוספת רופאים, עוזרי רופא, אחיות טריאז’, מנהל משמרת. שואפים להקים מוקדים בקהילה להקלת העומס מחדרי המיון ולהפנות גם לשירות אלטרנטיבי".
בר-סימנטוב הוסיף: "יש חשיבות לשמור על האיתנות הפיננסית של בתי החולים. אין אפשרות שבית חולים יקרוס. לראשונה, מקצים 200 מיליון ₪ לבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים. נקצה כסף לרופאים שיעבדו רק בבתי החולים, ביטול מסלול החזר בניתוחים, מניעת הסטת מטופלים ע"י רופאים מהמערכת הציבורית לפרטית, תשלום למטפלים באמצעות המוסד הרפואי בלבד, העברת אחריות ביטוחית לקופות החולים בגין תאונות עבודה". המנכ"ל סקר את עיקרי התקציב: "2014: מקורי: 24 מיליארד ₪, סה"כ שינויים בסוף שנה: 28 מיליארד ₪. 2015 מקורי: 27.84 מיליארד ₪ + שינויים: 1.991 מיליארד ₪ וב- 2016 מקורי: 29,83 מיליארד ₪".
אף שהדיון יוחד לתקציב, הרפורמה בבריאות הנפש עלתה שוב ושוב. ח"כ נורית קורן (הליכוד): "להמתין עם התוספות לרפורמה בבריאות הנפש כי יש המון בעיות. יש בעיות: זליגת מידע אישי בהגשת טופס 17, יש קריטריונים שרירותיים, שאם לא עומדים בהם לא מקבלים טיפול. צמצום שעות טיפול. בעבר שעה שלמה כרגע שני פציינטים לשעה. חייבים לעבור קודם אצל רופא המשפחה, אח"כ מאבחן ואח"כ מטפל. וגם התשלום".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "פער עצום בין הפריפריה למרכז הארץ. צריך שיהיו שירותי בריאות ראויים גם מחוץ למרכז. בפריפריה יותר קשה להיות חולה ובעיקר יותר קשה להבריא. לעיתים הטיפולים קשים ועוד צריך לנסוע מרחקים". ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "ההשקעה הציבורית בישראל בבריאות נמוכה מאוד בהשוואה ל-OECD. רק 37% מהמימון בא מהמדינה ועוד 24% מהביטוח. השאר מהוצאה פרטית/ אי שוויון בוטה בנגישות לשירותי בריאות בחברה הישראלית".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "יש להפסיק את תת התקצוב של הקופות בתקציב, מה שמוביל לגירעון קבוע. יש לפעול לקיצור תורים גם ברפואה המקצועית. יש אי-שוויון גדול בנגישות לשירותי רפואה. בפריפריה חיים בממוצע 3-4 שנים פחות וזו שערורייה לאומית". שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "רצון טוב יש, כסף אין! מגמה מדאיגה מ- 1997; המדינה משקיעה פחות בבריאות והציבור מוציא יותר. ב- 1997 המדינה השקיעה 70% ואנחנו 30%, היום המדינה 60% ואנחנו 40% ולכן תורים ארוכים ואנשים שפונים לפרטי. אנחנו לא מאמינים בשר"פ, שזה עוד הוצאת כסף מהכיס של מי שאין לא והגדלת הפערים. צריך להשקיע במערכת הבריאות הציבורית".
ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי): ,חייבים לחזק את הרפואה הציבורית. עניין המניעה לא מקבל מספיק בתקציב, רפואה קהילתית. מניעה שווה הוצאה מופחתת על שירותי בריאות בבתי החולים. לחיזוק בתי החולים בפריפריה; נדרשת חלוקה מחדש של התמקצעויות. לא כל בית חולים חייב להתמחות בהכל. אם אנשים נוסעים מנהריה לת"א לקבלת שירות רפואי, ניתן גם מת"א לנהריה".
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "יש בעיות קשות בבריאות הנפש. הרפורמה עובדת מבלי שנוסחת התקצוב לא אושרה. זה צריך לעבור לוועדת הכספים כי זה משליך על עניינים אחרים. אופן תמחור מטפלים עצמאיים. כל אדם ממוצע שאתה שולח אותו להוציא טופס 17 מכניס את היד לכיס שלא יהיה רישום והולך לפרטי. למה עדיין אין חוזה עבודה קיבוצי לעוד מטפלים".
ח"כ חאג’ יחיא (הרשימה המשותפת) בעלה את הבעיה של מי שמגיעים בשעות לילה מאוחרות לחדרי המיון ונאלצים לספוג את מלוא העלות מכיוון שבאו ללא הפנייה. ח"כ רחל עזריה (כולנו): "תקצוב הרפואה המונעת חסר. יודעים כבר היום בנושאים מסומים איך התקציב לטיפול יגדל מאוד בעוד 20 שנה. למשל לגבי ילדים יש המלצות של משרד הבריאות אך אין ביצוע למשל האוכל שילדים אוכלים במוסדות החינוך. טיפות חלב – נותנות שירותים מאוד דלים, למרות שזה מהלך מדהים שהקימו את זה, שפוגשים כל הורה וילד מס’ פעמים וניתן למנוע בעיות עתידיות. נמצא עצמינו מוציאים הרבה כסף על דברים שניתן למנוע היום". ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "הרפואה בפריפריה קטסטרופלית. התושבים לא מקבלים שירות ראוי".