ראש הממשלה בנימין נתניהו הביא לממשלה את תוכנית החומש הממשלתית להפחתת הרגולציה ורידוד הבירוקרטיה המוטלת על עסקים, במגמה להביא להורדת יוקר המחייה. התוכנית תביא להפחתת 25% מהבירוקרטיה הכרוכה ברגולציה הממשלתית. משרדי הממשלה הכינו תוכנית 5 שנתית במסגרתה ייסרקו כל הרגולציות הקיימות תוך מדידת עלותן. על בסיס מדידה זו, המשרדים יפעלו להפחתת הנטל הרגולטורי, ויבוטלו כפילויות, סתירות ורגולציות שאינן עדכניות.
בפתח ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הממשלה תדון היום בדה-רגולציה, או יותר נכון בפעולות נגד הבירוקרטיה היתרה בפקידות הממשלה, וגם ברגולטורים שהממשלה עצמה קבעה לאורך השנים. יש פה דבר שפוגע אנושות בכלכלת ישראל ובאזרחי ישראל. קשה לתת לתחרות לעבוד, קשה לתת לסקטור הפרטי לעבוד, והדבר הזה מייקר מוצרים, מעכב צמיחה ופוגע במקומות עבודה. לכן, אנחנו נביא היום שורה של צעדים חסרי תקדים בסקטור הציבורי להפחתת רגולציית היתר במדינת ישראל. הדבר הזה ייתן פירות לכלכלת ישראל ולאזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, אמר: "מעבר לשלוש הרפורמות המשמעותיות שהוצגו בממשלה, אנחנו עושים מהלך גדול יותר עם מסר על – אנחנו מקשיבים למשק – גם ליצרנים וגם לצרכנים ועושים מאמצים כדי להוריד את הנטל הרגולטורי והבירוקרטיה המיותרים על המעסיקים, ולהוריד את יוקר המחייה על האזרחים. הממשלה צריכה להקשיב לצרכי המשק ותמשיך לעבוד יחד עם העסקים".
במקביל להצגת תוכנית המסגרת להפחתת הנטל הרגולטורי הובאו לאישור הממשלה רפורמות רגולטוריות שהבשילו בחודשים האחרונים בעקבות החלטת הממשלה מאוקטובר האחרון- תוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי בייבוא תמרוקים ובייבוא ציוד רפואי שהוגשה על ידי שר הבריאות ותוביל להקלה ניכרת בתהליכי יבוא תמרוקים ובתהליכי יבוא ציוד רפואי או יצורו לשם יצוא ותוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי ברישום הקבלנים שתוגש על ידי שר הבינוי והשיכון וצפויה להביא להקלת עומס בירוקרטי הכרוך ברישום הקבלנים בצד הרחבת היצע הרשאים לעסוק בכל סוג של בנייה.
העבודה המובלת באמצעות צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, יחד עם משרדי הממשלה, התאחדות התעשיינים וגורמים נוספים נעשית במטרה לתרום לעידוד הצמיחה, ליצירת סביבה עסקית טובה יותר ולהגברת הפעילות העסקית במשק.
במסגרת המהלך להפחתת הנטל הרגולטורי הממשלה אישרה שלוש רפורמות שנועדו לתרום לתחרותיות ולהפחתת יוקר המחייה.
רפורמה בייבוא תמרוקים של משרד הבריאות: כיום הליכי האישור לשיווק של תמרוקים הם ארוכים וסובלים מאי-ודאות גבוהה וגורמים להיעדר מוצרי תמרוקים חדשניים בשוק ולפגיעה בהיקף הפעילות הכלכלית בסקטור. הרפורמה שהונהגה במסגרת המהלך הממשלתי הכולל להקלת הנטל הרגולטורי מהווה בשורה בתחום יוקר המחייה מאחר שהיא תוביל להגדלת התחרותיות ולהוזלת מחירים לצרכן בשורה של מוצרי צריכה בשוק התמרוקים ובכלל זה מוצרי איפור, שמפו, בשמים וכו’.
היקף הפעילות הכלכלית של השוק עומדת על 5 מיליארדי ₪ בשנה. בכל שנה מוגשות 12,000 בקשות יבוא לרגולטור. כיום זמן הרישום עשוי לערוך כ-8 חודשים והופך את הייבוא ללא כדאי עבור שחקנים חדשים בשוק. במסגרת הרפורמה, יתאפשר הליך ייבוא פשוט, שיתבסס על תצהיר היבואן ובמקביל יחוזק הפיקוח בשווקים ותוגבר הענישה כפי שנעשה ברפורמת הקורנפלקס אותה קידמו משרדי ראש הממשלה, הבריאות, הכלכלה והאוצר.
רפורמה בייבוא ציוד רפואי של משרד הבריאות: כיום הליכי יבוא ציוד רפואי מסורבלים ועתירי בירוקרטיה עקב ריבוי המסמכים הנדרשים לשם מתן היתר. שוק המוצרים הרפואיים כולל טווח רחב של מוצרים החל ממחטים וכלה במכשירי MRI. ישראל היא מעצמה של פיתוח ציוד רפואי ונרשמים בה מעל ל-3,200 טכנולוגיות וכ-10,000 בקשות ייבוא בשנה. במסגרת הרפורמה ייעשה פישוט תהליכים וקיצור משך זמן לרישום וחידוש מוצרים וייבנה מודל מדורג למוצרים שונים בהתאם לרמת הסיכון שלהם, באופן שיעודד פיתוח של השוק והקלה על הייבוא.
רפורמה ברשם הקבלנים של משרד הבינוי: יעדי הרפורמה ברשם הקבלנים הם: הגדלת התחרות בענף הבנייה, הקלת הרגולציה על הקבלנים הפועלים בשוק ותמרוץ קבלנים לעבודה חוקית כקבלנים רשומים.
תהליך הרישום הארוך, הנהוג כיום, משית עלויות על הקבלנים שבאות לידי ביטוי בזמן העבודה הנדרש מהקבלן בהתנהלות מול הרגולטור ובצורך לקבלת יעוץ מקצועי לסיוע במילוי הטפסים. כמו כן, הוא יוצר אי ודאות תכנונית ומקטין את סיכויי ההתפתחות של קבלנים וכניסת קבלנים חדשים לשוק. הדבר יוצר פגיעה בתחרותיות ומביא לעלויות עקיפות למשק המושתות בעיקרן על הקבלנים והצרכנים.
אופן רישום הקבלנים קובע כיצד ייראה מבנה שוק הקבלנים. לכן, בהחלטה מוצע להקל על מבנה שוק הקבלנים, על ידי שינוי באופן הרישום. זאת באמצעות שינוי ברמות היקף התקציב המותר לקבלן (סיווג) ומבנה התחומים בהם מותר לקבלן לעסוק (ענף) במסגרת הרשיון. הדבר יוביל לפתיחה של שוק הקבלנים לתחרות. כמו כן, מוצע להפחית את דרישות הבירוקרטיה כחלק מהוכחת העבודה המוטלת על קבלן לקבלת הרישיון, כגון: היקף הדיווחים שנדרש הקבלן להעביר; צמצום היקף הביצוע שנדרש הקבלן כדי לקבל סיווג והרחבת סוגי העבודות המוכרות שיוכרו לו לקבלת הסיווג ועוד. לכל זה יש השלכות על כניסה לשוק, דינמיות בתוך השוק והפחתה ישירה של העלויות לקבלנים.
תכניות החומש המשרדיות מתפרסמות: תכנית החומש של כל משרד מורכבת מחמש תכניות שנתיות בהן המשרדים קבעו באיזו שנה יבצע כל רגולטור את בחינת הרגולציות שבאחריותו כך שתוך חמש שנים תתבצע הפחתה של הנטל הרגולטורי אצל כלל הרגולטורים במשרדי הממשלה. תוכנית החומש נועדה להביא להפחתה של 25% מהבירוקרטיה הממשלתית, התאמת כל התקנים והסטנדרטים בישראל לתקנים בינלאומיים מוכרים.
במסגרת כל תכנית שנתית תחושב עלות הבירוקרטיה אצל אותם רגולטורים הנכללים בתוכנית השנתית שהוגדרה. עלות הבירוקרטיה היא העלות הישירה הנובעת מתהליכי העבודה מול הרגולטור - המצאת אישורים, חובות דיווח, הגשת בקשות וטפסים, קבלת היתרים וכן את זמני ההמתנה הכרוכים בתהליך.
על התכנית השנתית של כל משרד להביא להפחתה של 25% מעלות הבירוקרטיה המצרפית של הרגולטורים המטופלים בתכנית השנתית. כך שבתום חמש שנים, יופחתו 25% מסך הנטל הבירוקרטי הכולל, זאת בדומה להפחתת עלויות רגולציה במדינות כגון הולנד, גרמניה, בריטניה שבדיה ועוד.
שיטת המדידה תהיה בדומה לנורמות המקובלות בארגון ה-OECD. בנוסף, כל רגולטור יבחן את האפשרות להפחתה בדרישות הרגולטוריות בכפוף לניהול סיכונים. עלות העמידה בדרישות הרגולציה היא העלות הישירה הכרוכה בעמידה בדרישות התוכן של הרגולציה. זו כוללת, בין היתר, חומרים וציוד, חובת העסקה של כוח אדם, חובת פרסום מידע לציבור וכדומה.
כמו כן, כל רגולטור יידרש לפעול להתאמה של דרישות טכניות על מוצרים לדרישות המקובלות בשווקים משמעותיים בעולם. אחת הרעות החלות של הרגולציה הממשלתית במדינת ישראל הינה המצאת דרישות ייחודיות שאינן מקובלות בשווקים גדולים בעולם ומחייבות התאמות ושינויים בייצור שעלותם גדולה מאוד.
בצד תוכנית החומש לבחינת הנטל הרגולטורי, מוחלת חובת הליך מדידת השפעות רגולציה לכל רגולציה חדשה כמקובל ב-OECD, הליך אשר בוחן את נחיצות הרגולציה החדשה והשפעתה על המשק החברה והכלכלה. במסגרת זו הממשלה מפרסמת לראשונה את נושאי החקיקה הרגולטורית שהיא מתכוונת להביא בשנה הקרובה.
במסגרת הסקירה המיוחדת לממשלה, משיק משרד ראש הממשלה אתר רגולציה ממשלתי שבו יפורסמו: ספר הרגולטורים הממשלתי הכולל מיפוי של כ-200 רגולטורים הפועלים בממשלה, תכניות החומש המשרדיות שמוצגות כעת לממשלה. בנוסף, כל משרד מפרסם גם את הנושאים בהם המשרד מתכוון לקבוע רגולציה חדשה באמצעות חקיקה. האתר אשר מרכז תחתיו את כל הרגולטורים והרגולציות החדשות ישרת את העסקים ואת הציבור. כמו כן כולל האתר את 2 ספרי המדריך על פיהם מונחים משרדי הממשלה לפעול – מדריך הפחתת הנטל הרגולטורי המוחל כאמור על הרגולציה הקיימת ומדריך להערכת השפעות של רגולציה חדשה.
דוגמאות לרגולטורים שיטופלו בשנת 2015 -משרד הכלכלה: מינהל הממונה על התקינה – יבוא; המפקח על היהלומים – יבוא ויצוא יהלומים; משקולות ומידות – מתן אישורים לשחרור מכשירי מדידה מיובאים מהמכס. משרד הבריאות: אגף אמצעים רפואיים – רישום, יבוא ויצוא של מכשור רפואי; אגף רוקחות – אסדרת פיקוח על תמרוקים, אישור ויבוא תמרוקים. משרד החקלאות: פיקוח תכשירים וטרינריים – רישום תכשירים כימיים לחיטוי והדברה; פיקוח מוצרים מן החי – פיקוח על כל משחטות העופות בארץ. משרד המשפטים: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - הנגשת בנייני הציבור ושירותים; רשם הפטנטים – רישום סימני מסחר, כינוי מקור ומדגמים. משרד התשתיות הלאומיות, אנרגיה ומים: אגף משאבי תשתית - היתר יבוא (נצילות אנרגטית); המשרד לביטחון פנים: כיבוי והצלה - רישוי עסקים, משטרת ישראל - רישוי עסקים. המשרד להגנת הסביבה: איכות אוויר ושינוי אקלים – מתן היתרים לפליטה לאוויר; חומרים מסוכנים – מתן היתרים להחזקת חומרים מסוכנים. משרד הבינוי: רשם הקבלנים - סיווג קבלנים.
רגולציה היא כלי מרכזי לקידום הכלכלה והחברה וקיומה של מערכת רגולטורית מפותחת הוא הבסיס למדינה מתקדמת, המגינה על אינטרסים ציבוריים חיוניים, ומאפשרת את קיומו של שוק מודרני, יעיל וצומח. בהתאם להמלצות ה-OECD, ועם קבלת ישראל כחברה לארגון, קיבלה ממשלת ישראל שורה של החלטות שמטרתן להביא להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים ולטיוב תהליך קבלת ההחלטות לקביעת רגולציה חדשה. על פי מדד ה-PMR - Product Market Regulation)) של ה-OECD משנת 2013, אשר בודק את מידת התחרותיות בשווקים, מדינת ישראל נמצאת במקום ה-33 מתוך 34 מדינות חברות, בין תורכיה למקסיקו.
המטרה של החלטות אלה היא ליצור סביבה של "רגולציה חכמה" (Smart Regulation), אשר מאזנת בצורה מושכלת בין הגנה על האינטרס הציבורי לבין אינטרסים ציבוריים נוספים לרבות סביבה עסקית תומכת צמיחה, תעסוקה, רמות מחירים תוך כדי הפחתה של הנטל הרגולטורי. כשקיימת רגולציה עודפת על המגזר העסקי, העלות העודפת מתגלגלת בסופו של דבר לאזרח ביוקר המחיה.
התכנית להפחתת הנטל הרגולטורי שבהחלטה 2118, מיום 22.10.2014, כוללת שני מרכיבים מרכזיים: הראשון, טיוב הרגולציה הקיימת במסגרת של תכנית חומש, הכוללת את כל הרגולטורים במשרדי הממשלה, כפי שמופיע בספר הרגולטורים הממשלתי. המרכיב השני מטמיע תהליך של ’הערכת השפעות רגולציה חדשה’ (RIA – Regulatory Impact Assessment). הערכה זו משמעה כי כל רגולטור, בבואו לקבוע רגולציה חדשה, צריך להביא בחשבון שורה של שיקולים (המובאים בהחלטה), כך שהחלופה שתיבחר, בסופו של דבר, תהיה כזו המפחיתה את הנטל הרגולטורי.
תהליך ההערכה יתבצע באמצעות מדריך הערכת השפעות רגולציה אשר גובש על ידי משרד ראש הממשלה. מדינות ב-OECD שהחילו חובת RIA: ארה"ב, גרמניה, קנדה, הולנד, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, אוסטריה, שוויץ, שבדיה, דנמרק, נורבגיה, ספרד, איטליה, יפן, דרום קוריאה, מקסיקו, פולין, פורטוגל, צ’כיה, פינלנד, יוון, הונגריה, איסלנד, אירלנד, ניו זילנד וטורקיה.