במסגרת פורום שוק ההון 100 DUN’S שערכה הבוקר דן אנד ברדסטריט ישראל, אמר יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, כי "לבורסה הישראלית יש תפקיד ספציפי והוא לשרת את הכלכלה המקומית, ושום דבר אחר. בישראל יש אולי חברה אחת גדולה - טבע, אך מצד שני, כמות מטורפת של חברות הזנק ששוק ההון הישראלי לא מצליח לספק את צרכיהן.
"אנחנו דוחפים לכניסה של חברות חדשות לבורסה, אבל מצד שני יש פה אופי של להיות רעים, וכאשר 2-3 חברות רצו לבוא להנפיק כאן, התקשורת שחטה אותן", הוסיף ביינארט.
עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס נשואה: "תהליך התייבשות הבורסה הוא תהליך של מספר שנים, במקום לפתור את הבעיה, נשאבו לצדדים הטכניים וחושבים שמשם תבוא הישועה".
אהרון סמרה, יו"ר איפקס הנפקות: אחת הבעיות הגדולות של השוק הזה בשנים האחרונות הוא שנעלמו פה הרבה שחקנים שברחו לשווקים אחרי. מס’ בתי ההשקעות קטן והאקויטי קטן מאוד אנחנו עדים להרבה מאוד חברות זרות שבאות אלינו לגייס חוב, אצלנו זה עסקאות ענק ובעולם אלו עסקאות קטנות.
הפורום נפתח בהשפעות המצב הביטחוני על שוק ההון. יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "אנו לא חשים בשום שינוי, ההיפך, אנחנו שומעים על הרבה חברות ברוקראז’ זרות שרוצות ומתעניינות להגיע לשוק ההון הישראלי".
עו"ד גיא גיסין, מייסד ושותף מנהל גיסין ושות’ עורכי דין ציין: "התגברות הקשיים של הגופים הישראליים להתנהל בעולם זו הבעיה המרכזית של הסכסוך המעמיק. גם לגופים הפיננסיים הישראליים זו בעיה שתתגבר ולא ירחק היום שזה ישפיע גם על שוק ההון הישראלי".
משתתפי הפאנל התייחסו בין השאר גם לאופן ניהול מדיניות הריבית של בנק ישראל. ענת לוין, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח: "חוסר השקט העולמי, ובעיית הפליטים משפיעה על הכל. בעולם כבר מבינים שהניסיונות לפעולות מוניטרייות לבעיות מבניות לא אפשריות. תסתכלו על המחזור הכלכלי של ה-7 השנים האחרונות של ישראל אנחנו עם צמיחה "אפס". הניסיון הזה להשתמש בריבית לעידוד הצמיחה לא לקחה בחשבון בעיות מבניות. לן כלי הריבית כרגע הוא כלי שאי אפשר לעבוד איתו יותר. הנגידים בכל העולם מבינים את זה וגם הנגידה שלנו. ברמה המקומית אנחנו צריכים להסתכל על הדולר-שקל, בנק ישראל מחזיק יתרות אדירות ואין ספק שבנק ישראל צריך לשקול להוריד את הסיכון הזה".
יוסי לוי, מנכ"ל מור בית השקעות: "הנגידה מעבירה מסרים מבלבלים והיא צריכה לחשוב לעומק על הדברים שהיא אומרת והמסר מאוד חשוב".
ד"ר גל אביב, מנכ"ל ומייסד בלנדר: "הודות לסביבת הריבית הנמוכה, תעשיית הפינטק מתחזקת, אם זה בנושא חסכונות ואשראי. הגידול לא היה קורה אם לא הייתה הריבית הנמוכה ואין ספק שהתעשייה הזו רק תתחזק".
אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש: "אני מסכים עם הביקורת על ההתנהלות בארץ. הריבית ירדה לרמה נמוכה כצעד חירום. הנגידה כאן מזגזגת כמו ארה"ב. כל העיניים בנושא הריבית צריכות להיות נשואות לארה"ב. המסרים כאן לא היו טובים והייתה תחושה של זגזוג".
ענת לוין, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח: "אין צורך לדבר על ריבית אלא על שינוי מבני. הם השינויים שצריך להסתכל ולשנות אותם ולא הריבית. צעדי החירום שנעשו היו טובים לתקופה מסוימת אבל כעת צריך לעודד את כל שומרי הסף לצאת מהתפיסות הישנות שלהם לתפיסות חדשות".
משתתפי הפורום התייחסו אף להתייבשות הבורסה בת"א. יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "צריך לזכור שבישראל אין חברות גדולות מלבד אולי חברה אחת, טבע. מצד שני יש פה כמות מטורפת של חברות טכנולוגיות ולצערי שוק ההון בישראל לא מספק אותן. והרבה פעמים חברות ישראליות יוצאות החוצה מחוסר ברירה ואי יכולת של שוק ההון הישראלי לספק את צרכיהן. יש חוסר התאמה מטורף בנוגע לחברות האלו. הן לא יכולות לעמוד בעלות רגולטורית של 2-3 מיליון ש"ח בשנה".
אהרון סמרה, יו"ר איפקס הנפקות: "אחת הבעיות הגדולות של השוק הזה בשנים האחרונות הוא שנעלמו פה הרבה שחקנים שברחו לשווקים אחרי. מס’ בתי ההשקעות קטן והאקויטי קטן מאוד. מצד שני, אנחנו עדים להרבה מאוד חברות זרות שבאות אלינו לגייס חוב, אצלנו זה עסקאות ענק ובעולם אלו עסקאות קטנות".
יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "המבנה הרגולטורי בישראל בעייתי. המבנה בסופו של דבר מקטין את ההגנה לאותה גברת כהן מחדרה. אנחנו דוחפים לכניסה של חברות חדשות לבורסה, אבל מצד שני יש פה אופי של להיות רעים וכש-2-3 חברות רצו לבוא להנפיק כאן אז התקשורת שחטה אותן. בשבועות האחרונים אנו רואים תופעה של חברות זרות שרוצות לבוא אלינו לרישום כפול.
ענת לוין, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח: "אני מקווה מאוד שהתיאום הרגולטורי לא יחמוק. זה נדרש וכולנו צריכים לקרוא לו. לא יכול להיות שבשוק שלנו אין שוק ריפו. זה שוק אדיר בעולם שאצלנו לא מתקיים. בשביל לפתח אותו חייבת פה התאמה של כל הרגולטורים. זה פשוט מתבקש".
עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס נשואה: "תהליך התייבשות הבורסה הוא תהליך של מס’ שנים, במקום לפתור את הבעיה, נשאבו לצדדים הטכניים וחושבים שמשם תבוא הישועה". כן היה ראוי שיתקיים תהליך שיביא לפתרונות הולמים".
יוליה מרוז, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות: "בתי ההשקעות צריכים לראות בתקופה הנוכחית תקופה של הזדמנויות. אבל כדי שיהיה שינוי נדרשים צעדים משמעותיים מצד הרגולטור. אנחנו הצגנו את עמדתנו בוועדת שטרום. אנחנו חושבים שמתבקש לראות בבתי ההשקעות קבוצה של שחקנים שיש להם פוטנציאל לעודד השקעות. המפקחת צריכה לשקול צעדים דרמטיים יותר ולהוציא את שוק הפנסיה מ-5 השחקנים הגדולים ולאפשר לבתי השקעות להיכנס לתחום הזה".
ענת לוין, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח: "צריך שינוי במודל הפנסיה. צריך לשאול איך רוצים שהמשק ייראה עוד 20-30 שנה ואז להתחיל לגזור את הצעדים. המודל הקיים דורש שינוי וחשיבה לעומק ואיך אנחנו רוצים שהחברה תיראה".
אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש: "משרד האוצר היום מאוד מוטה לצרכן. חסר מרכיב של קרן פנסיה ברירת מחדל שלצערי זה לא מתרומם. זו גם הזדמנויות לתקן את הריכוזיות של השוק הצומח ביותר. חסר לי עוד כלים טכנולוגיים חדשים לשפר את השוק, מאוד מאוד קשה להרים את זה והרגולציה פה צריכה לשחרר לנו".
בפאנל התייחסו גם לנושא דירוג האשראי הצרכני. עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס נשואה: "יש כאן רצון של המדינה להגברת התחרות. החשש שלי שהניסיון לטפל בחברות כרטיסי האשראי יתפקשש, מכירת חברת כרטיסי אשראי היא לא הפתרון הבלעדי. צריך לתת לתת לנו את האפשרות להקים את המיזמים למתן אשראי צרכני יחד עם דירוג אשראי צרכני".