ביקורת נמתחה היום (א’) בוועדת הכספים על הדרך שבה מתכוון האוצר להקצות כספים לתכנית חסכון ארוך טווח לילדי ישראל.
חברי הכנסת הביעו הסתייגות מכך שהם נדרשים לאשר את העיקרון של הגדלה זעומה בקצבאות הילדים ובמקביל את העיקרון של הקצאת כסף לחיסכון לכל ילד עד גיל 18, בעוד המנגנון ליצירת החיסכון טרם נקבע ונותר להכרעת צוות מקצועי מיוחד באוצר. חברי הכנסת דורשים שהחיסכון יהיה אישי עבור כל ילד וייזקף לחשבון מיוחד על שמו. אף שרוב חברי הכנסת בירכו על העיקרון של חיסכון ארוך טווח לילדים, אחדים הדגישו דווקא את החשיבות של הגדלה משמעותית יותר של הקצבאות על חשבון החיסכון לטובת הילדים כבר בהווה.
רפרנטית ביטוח לאומי באגף תקציבים באוצר, יעל אגמון, ציינה כי "העלאת קצבאות הילדים ותכנית החיסכון לכל ילד עד גיל 18 המתוכננות במסגרת חוק ההסדרים עלותן 2.64 מיליארד ₪. סך כל הסכום לקצבאות ילדים עמד עד 2014 על כ- 7 מיליארד ₪ ולאחר מכן ירד לקצת פחות מ- 5 מיליארד ₪".
רכזת תחום רווחה וביטוח לאומי באגף תקציבים באוצר, רבקה לויפר: "מתוך 2.64 מיליארד ₪ 1 מיליארד ₪ הולכים להגדלת הקצבאות ו- 1.64 מיליארד ₪ לתכנית החיסכון. לגבי הקצבאות: ילד ראשון במשפחה יקבל 200 ₪, מתוכם 150 ₪ קצבת ילדים ו- 50 ₪ לחיסכון. ילדים שני, שלישי ורביעי, יקבלו כל אחד 188 ₪ לקצבה ועוד 50 ₪ לחיסכון. זאת בעוד מינוי 2013 קיבלו 140 ₪ לקצבה בלבד". לשאלת חברי הכנסת ציינה לויפר, כי "חשבון החיסכון יהיה על שם הילד. עד 2017 הכסף הוא רישומי ויימצא באוצר. יכול להיות שזה צריך להיות בגוף מוסדי או בגוף אחר. קיים צוות מקצועי שיגיש המלצות בנושא. הצוות יעסוק רק במנגנון הפיננסי שעדיין צריך ליטוש".
חברי הכנסת מתחו ביקורת על כל המהלך. ראשית, דרשו שהחיסכון יהיה רשום על שם הילד בחשבון מיוחד שנזקף לזכותו ולא בקרן כזו או אחרת שתנוהל ע"י האוצר. שנית, רבים מקרב חברי הכנסת ציינו, כי היו מעדיפים את הגדלת הקצבאות על-פני העמדת חיסכון.
ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "המלצות הצוות המקצועי חייבות לקבל את אישור ועדת הכספים. אנחנו חייבים לוודא שכספי החיסכון אכן יעמדו לרשות הילד". לעצם עניין החיסכון אמר אלאלוף: "אנחנו חברה ששכחה שחסכון זה בניית העתיד. בצרפת יש מה שנקרא ’פנקס חסכון’ שעליו המדינה נותנת ריבית מהגבוהות במשק. המדינה מוסיפה על ריבית השוק. הנושא הזה מאוד מהותי ולטובת הילדים. החיסכון לילד לגיל 18 חשוב לא פחות מהאוכל בהווה. במדינות רבות החליטו לאמץ את הרעיון הזה".
ח"כ אליעזר מוזס (יהדות התורה): "מדובר פה בלקחת חסכון של הורים ל- 10 ילדים ואומרים בעוד 18 שנה תקבלו בחזרה. אבל הם צריכים כבר היום זה הלחם והחלב. אומרים טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ, כאן מוכרים לנו פרה על הגג. בלי אגרות חוב ממשלתיות שהורים יקבלו ליד הכסף יילך למקומות אחרים".
ח"כ אראל ח"כ מרגלית (המחנה הציוני): "זה נכון שבקדנציה הקודמת הורידו כאן בוועדת הכספים את הקצבאות וזה הוריד לפחות 50 אלף משפחות מתחת לקו העוני ואנחנו נלחמנו בכך. עכשיו עושים משהו בכוונה טובה. תוספת וגם חסכון לגיל 18. רק האופן שבו זה נעשה מעורר חשדנות. אנחנו חוששים שעושים לנו פה תרגיל. בכל מדינה שבה יש הפרשה לילד זה תמיד כמו קופות גמל וזה פטור ממס ומגדילים למי שמוסיף מעצמו". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "תביאו עוד 50 ₪ לחודש לכל אחד מאלה שהולכים לשרת את מדינת ישראל מגיל 18 עד 21 כשהוא לא יכול לממש את זכותו על הכסף בגיל 18. יש כסף, יש 30 מיליארד ₪ עודף גבייה".
ח"כ רחל עזריה (כולנו): איך שמשפחות מתנהלות עכשיו זה בקושי השוטף ואין לנו חסכון, אין דבר שמאפשר ביום פקודה לצאת עם משהו. החיסכון הוא מהלך נכון ודווקא כאימא לארבעה ילדים אני אומרת את זה. דווקא היעדר חיסכון יוצר את הפערים מי יוצא לחיים ויש לו איזה סכום התחלתי ולמי אין". ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו): "לומר שהחיסכון הזה הוא הפתרון לעוול הגדול שקרא כאן בקדנציה הקודמת ע"י קיצוץ הקצבאות זה אבסורד. זה לא שאנחנו מחזירים את הקצבאות למצב של בטרם הקדנציה הקודמת. ולגבי החיסכון הכל תלוי מי יהיה שר האוצר הבא ואם לא יחליט גם לקצץ בקצבאות וגם בחיסכון".
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "החיסכון זה בניגוד להסכם הקואליציוני. אם רוצים לחסוך כסף וזה חשוב, שיוסיפו כסף אך לא על חשבון הלחם והחלב לילדים בהווה. שלא יהיה אף הבדל בין אף ילד לילד מתי מוציא את הכסף, כל ילד צריך להוציא באותו גיל בין אם 18 בין אם 21". מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן: "יש להחזיר הקצבה ל- 175 ₪ וחסכון 25 ₪. חיסכון זה אכן טוב, אבל צודקים חברי הכנסת שמדגישים את החובה לדאוג לילדים כבר עתה בהווה".
בסיכום פנה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לנציגי האוצר ואמר: "יש לקחת אפילו 30 ₪ ושיהיה מטצ’ינג, האוצר ישים כסף ותהיה אפשרות להורים להוסיף משלהם. אין היום תכנית חיסכון לטווח הבינוני שהורה יכול לחסוך לטובת הילד שלו כי יש מיסוי. אנחנו רוצים שאדם יוכל לשים כסף בחיסכון מהכסף שלו מול מה שהאוצר מביא. תשנו את המדיניות שלכם לגבי המיסוי של תכניות חיסכון לילד". בעניין הקמת הצוות המקצועי וההמתנה עד 2017, אמר גפני: "אני יכול לחשוד שאתם רוצים להחזיק בכסף עד 2017 ולא הולכים באמת על חיסכון לילדים. אנחנו רוצים התחייבות שילד שנולד היום יהיה לו בעוד 18 שנה: 10,800 ₪ בחשבון שלו או יותר עם תוספות הצמדה ועם תוספות מצד ההורים ללא מיסוי. רק כך נוכל לאשר את החוק הזה.
בנוסף, שלא תקבעו ועדה שתקבע מה עושים עם כספי החיסכון. לא יתכן שהאוצר יהיה הבעלים של הכסף הזה. בגיל 18 הילד יוכל להוציא למטרות שהוא יבחר ושיהיה ברישומים על שמו". גפני ציין עוד: "אנחנו רוצים את הכסף של הקצבאות כדי שלמשפחה יהיה גם את הכסף ללחם ולחלב".