פועלים: ענקיות טכנולוגיה ימשיכו לרכוש חברות ישראליות, המיזוגים בין חברות קטנות יתרחבו

"לצד המשך מגמה של רכישת חברות היי-טק ישראליות על ידי ענקי הטכנולוגיה הבינלאומיים, אנחנו צופים התרחבות של מגמת מיזוגים בין חברות קטנות, במטרה ליצור חברה גדולה יותר שתוכל להיות יעד להנפקה או לרכישה גדולה". כך מעריכים עומר קרייזל, מנכ"ל פועלים שוקי הון, וערן זק, ראש הבנקאות להשקעות בחברה. בראיון משותף לגלובס הם מדברים על המגמות בשוק המיזוגים והרכישות ובשוק ההנפקות של חברות טכנולוגיה וממליצים לבעלי ומנהלי החברות כיצד להיערך נכון לתהליכים אלו.

- איך נראה כעת שוק ההנפקות בארה"ב, והאם הוא יושפע מהזעזועים האחרונים בשוקי ההון?

זק: "התנודתיות שראינו בשווקים משפיעה זמנית על שוק ההנפקות, וחלק מתהליכי ההנפקות נעצרו, אבל ההערכה היא שכאשר התמונה תתבהר, שוק ההנפקות יחזור לתפקד. במהלך 2015, עד שהחלו הירידות בבורסות, שוק ההנפקות היה פתוח, למרות שהציג נתונים פחות טובים מאשר אלו של 2014. השנה השתתפנו, יחד עם וויליאם בלייר, ב-6 מתוך 13 הנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק, ראשוניות ומשניות, והציפייה היא שכמות ההנפקות ב-2015 תרד לעומת השנה הקודמת. ב-12 החודשים האחרונים התחום החזק ביותר היה Healthcare (בריאות, ט.צ.) שייצר יותר מ-40% מההנפקות, אבל אם מסתכלים קדימה על חברות שמתכננות הנפקה ועל הנפקות שכבר נמצאות בצנרת, רואים שה- Healthcare חוזר לגודלו הנורמלי, כ-20% בעוד הטכנולוגיה מגיעה לכ-25%.

"יש חברות שהשוק מקבל יותר טוב מאחרות. לדוגמה, חברת Outbrain נערכת כבר תקופה ארוכה יחסית להנפקה. בינתיים המתחרה שלה, Taboola, ביצעה גיוס פרטי, וגם Outbrain, אחרי שהבינה שחלה ירידה בשווי של חברות אד-טק (טכנולוגיה בתחום הפרסום) - בגלל סנטימנט שלילי לתחום - בחרה לבצע גיוס ממשקיע מוסדי. יש תחומים אחרים, כמו אבטחת מידע, שהם יותר חמים, כמו הנפקת CyberArk שעלתה חזק וביצעה כבר שתי הנפקות המשך מאז ההנפקה הראשונית".

- זה אומר שלחברות טכנולוגיה ישראליות יש יותר הזדמנויות בתחום המיזוגים והרכישות?

קרייזל: "הקריטריונים להנפקת חברות טכנולוגיה עולים בהתמדה. לכן, אנחנו צפויים לראות לא מעט מיזוגים ורכישות, והעסקאות לא חייבות להיות במזומן. ייתכן שנראה עסקאות שבהן חברות גדולות בולעות חברות קטנות או מיזוגים בין חברות קטנות, לעיתים בעסקאות של החלפת מניות. צירוף של שתי חברות קטנות יכול להגביר בעתיד את הסיכוי להנפיק את החברה הממוזגת.

"בנוסף, רואים מגמה של גיוסים לקרנות צמיחה שמשקיעות בחברות שנמצאות בשלבי צמיחה יותר מתקדמים. מגמה זו יכולה לסייע לחברות ישראליות שהתקשו עד כה לגייס. רוב חברות הצמיחה זקוקות לגיוס בהיקף של 25-50 מיליון דולר, כדי להאיץ את קצב הצמיחה שלהן. כשהשוק מבשיל, זה משפר מאוד את הסיכויים שלהן להגיע להנפקה. השקעות אלו יוצרות הזדמנויות השקעה לקרנות שמתמחות בתחום".

זק: "יש תחומים, כמו אד-טק, שחברות אינן מצליחות להתרומם מעבר לשווי מסוים. בעבר, כדי שחברה תהיה מלהיבה, היא הייתה צריכה להגיע לרמת מכירות שנתית של 30-40 מיליון דולר. כיום, השוק פחות מתייחס לחברות עם מכירות מתחת ל-100 מיליון דולר. לכן, חברות כאלו מחפשות יותר פתרונות בצורת מיזוגים, וזו מגמה שצפויה לדעתנו להתחזק. דוגמה כזו מהתקופה האחרונה היא רכישת סופרסוניק על ידי איירונסורס בעסקת מניות".

- האם נמשיך לראות בעיקר רכישות של חברות הזנק ישראליות על ידי ענקיות בינלאומיות, כמו גוגל ופייסבוק, או עסקאות מסוג אחר?

קרייזל: "עבור חברות בינלאומיות גדולות, רכישות כאלו הן הדרך שלהן להיכנס לשוק המקומי והן מהוות בסיס להקמת מרכזי הפיתוח שלהן בישראל. לרוב החברות הגדולות, כמו בדוגמאות שציינת, יש כבר מרכזים כאלו. כיום רואים התעניינות רבה גם מצד ענקי טכנולוגיה מסין, כמו עליבאבא וביידו. בנוסף להשקעה בחברות ישראליות, החברות הסיניות גם נכנסות לשוק הישראלי באמצעות השקעה בקרנות הון סיכון בישראל. זה פותח בפניהן גישה לפלטפורמה רחבה של פעילויות טכנולוגיות בישראל ויוצר הזדמנויות חדשות לחברות המקומיות".

זק: "צפויה להימשך המגמה של רכישות על ידי החברות הענקיות, ובמקביל נראה גם מצבים של חברות ישראליות שמתקשות לפרוץ מעבר לשווי מסוים, ולכן יחפשו להתמזג עם חברות אחרות בסדרי גודל דומים. לגבי המעורבות של הסינים אפשר לציין, שאם בעבר הם חיפשו רק חברות וטכנולוגיות שיכולות להתאים לשוק הסיני, כיום הם יותר פתוחים להשקיע בחברות או בקרנות שמשקיעות בחברות שפונות בעיקר לשוק האמריקאי. כלומר, הם רוצים לשים יד על החידושים, בין אם הם מיועדים לשוק האמריקאי או לשווקים אחרים".

- כאשר אתם יושבים מול חברת טכנולוגיה ישראלית שרוצה לבחון אפשרות של מיזוג, מהו התהליך שאתם ממליצים לה לבצע?

זק: "תחום הטכנולוגיה שונה מתחומים אחרים. כשמדובר בחברה תעשייתית רגילה יש תהליכים מתודיים מוכרים, כגון ביצוע הערכת שווי בשיתוף החברה, הכנת חומרי שיווק, פנייה למספר רחב של קונים פוטנציאליים וניהול תהליך מכירה מובנה במטרה למקסם את הערך. בתחום הטכנולוגיה כללי המשחק שונים, מאחר שחברות היי-טק לא רוצות להיתפס ככאלו שנמצאות על המדף.

"ההמלצה שלנו לחברות טכנולוגיה היא לבצע תהליך אותו אנחנו מכנים Soft Process. מדובר בתהליך ארוך, שיכול לקחת שנה או יותר, שבו מנסים ליצור עניין בקרב קונים פוטנציאליים, במטרה לקבל מהם הצעה ראשונית, ואת ההצעה הזו אנחנו מנסים למנף מול קונים אחרים. כדי לעניין קונים פוטנציאליים, צריך ליצור איתם שותפות עסקית כלשהי. אם אין בקרב הקונה הפוטנציאלי מישהו מהחטיבה התפעולית הרלוונטית שמכיר את החברה והתנסה מולה בעבודה משותפת, יהיה קשה יותר לעניין את הקונה בעסקה.

"לכן, התרומה שלנו מתחילה בזיהוי הקונים הפוטנציאליים ועזרה לחברה ביצירת רשת הקשרים ושיתופי הפעולה שיסייעו בעתיד לממש את המכירה. אנחנו נעזרים בתחום זה ברשת הקשרים הבינלאומית הענפה של השותף האסטרטגי שלנו, בנק ההשקעות וויליאם בלייר. בשלב הבא אנחנו מנסים להביא הצעות רכישה ומנהלים תהליך ממוקד מול הקונים הפוטנציאליים. הניסיון שלנו מלמד כי תהליך כזה גורם להעלות את ערך העסקה לעומת ההצעה הראשונית בעשרות אחוזים ויותר".

- לאיזה חברות, מבחינת סדרי גודל, אתם ממליצים להתחיל בבניית רשת קשרים כזו עם שותפים אפשריים?

זק: "זהו תהליך שמומלץ לכל חברה, גם לחברה קטנה שעדיין לא חושבת על אפשרות של מיזוג, כי פתאום יכולה לצוץ הצעת רכישה שהחברה לא מצפה לה. כשמגיעה הצעה כזו, החברה צריכה להיות מוכנה למנף אותה וליצור דינמיקה תחרותית בין קונים פוטנציאליים. אם אין שותפויות מוקדמות, הסיכוי ליצור דינמיקה תחרותית כזו הוא מאוד נמוך. התזמון של יצירת הקשר תלוי בגורמים שונים. רוב החברות יעשו זאת אחרי שכבר ביססו מודל עסקי ויש להן מכירות, אבל יש תחומים, כמו סייבר ואחסון, שבהם מתבצעות עסקאות רכישה של חברות עוד לפני שיש להן דולר אחד של הכנסות, ולכן התהליך יתחיל בשלב מוקדם יותר בחיי החברה".

קרייזל: "אנחנו מזהים בקרב יזמים רבים שאנחנו פוגשים הבנה לצורך שהוא בניית חברה גדולה. בנייה נכונה כזו מאפשרת גמישות רבה יותר באופציות המימון לאורך הדרך, והיעד הסופי של היזם לא חייב להיות הנפקה. הצלחה בגיוס משקיעים בסבבי גיוס מתקדמים ו/או במימוש אסטרטגיית מיזוגים מאפשרת ליזמים לממש רווחים במהלך הדרך ולהפנות את זמנם ומרצם גם למיזמים נוספים. כולם יכולים רק להרוויח מכך".

שוק ה-IPO: שפל ארבע שנתי בסך גיוס בשוק הראשוני - כפי שקרייזל וזק ציינו, שוק ההנפקות הראשוניות בארה"ב נחלש משמעותית במהלך הרבעון השלישי של השנה. ברבעון זה התבצעו (ראו גרף) 34 הנפקות - ירידה שנתית של 43% - פועל יוצא של התיקון האחרון בשוקי ההון. סך הגיוס ברבעון זה עמד על 5.3 מיליארד דולר (שפל ארבע שנתי) לעומת 37.6 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד - שהיה רבעון שיא בסך גיוס בשנתיים האחרונות, וזאת לפי נתוני האתר IPO Home.

עוד עולה מנתוני האתר שחוקר את סוגיית השוק הראשוני כי לראשונה מאז 2011, התשואה הממוצעת על הנפקה ראשונית שבוצעה ברבעון השלישי הייתה שלילית ועמדה על 4%, ויותר חברות סיימו את הרבעון כשהמניות שלהן נסחרות מתחת למחיר ההנפקה מאשר כאלו שמניותיהן נסחרות מעל מחיר ההנפקה. לעומת זאת, התשואה הממוצעת על הנפקות הרבעון השני הייתה 14.5% ואילו זו של הרבעון הראשון הייתה 16.8%.

סקטור ההלת’קייר (בריאות) היה הדומיננטי בהנפקות של הרבעון השלישי, ולראשונה זה 15 שנה, היה אחראי ללמעלה ממחצית ההנפקות הראשוניות ברבעון זה. סקטור הטכנולוגיה לעומת זאת, יצר רק הנפקה אחת ברבעון זה - שפל של שש שנים.

שוק ה-M&A - המשך גידול במספר והיקף המיזוגים בעולם: אולי בגלל הירידה החדה בפעילות השוק הראשוני ברבעון השלישי של השנה, דווקא בשוק המיזוגים והרכישות העולמי נמשכה מגמת העלייה. לפי נתוני סוכנות הידיעות "בלומברג", ברבעון זה יצאו לפועל 6,928 עסקאות מיזוג, עלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סך עסקאות המיזוג עמד על 1.22 טריליון דולר, עלייה של 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

רבעון השפל של השנתיים האחרונות היה הרבעון השלישי 2013, בו יצאו לפועל 5,201 עסקאות מיזוג בסך כולל של 661 מיליארד דולר.

אך זה לא אומר שכל מיזוג מתוכנן אכן יוצא לפועל. לפי נתוני "בלומברג", מתחילת השנה נמשכו חזרה 94 הצעות מיזוג בהיקף כולל של 204 מיליארד דולר, ובוטלו 155 עסקאות לפני השלמתן בשווי כולל 105 מיליארד דולר. לפי התפלגות גיאוגרפית, רוב העסקאות הן בין חברות מצפון אמריקה, ואחריה ממוקמת אירופה ואחריה אסיה פסיפיק.

לפי התפלגות סקטוריאלית, רוב העסקאות הן של חברות מוצרי צריכה, ואחריהן חברות פייננס ואחריהן חברות אנרגיה.