הרשות לניירות ערך פרסמה היום נוסח מעודכן של הצעות חקיקה לעידוד הנפקות בישראל. בהודעת הרשות נכתב כי בשנים האחרונות חוותה ישראל כמו מדינות מערביות רבות ירידה משמעותית בהיקפי ההנפקות לראשונה בבורסה (Initial Public Offering -IPO). נוסף על כך, בשנים האחרונות היינו עדים למגמה לפיה חברות ישראליות בחרו לבצע הנפקת הון לראשונה בבורסות זרות, בעיקר בארה"ב (וגם חברות ציבוריות שנסחרו בישראל שבחרו חלף המסחר בישראל ברישום למסחר בבורסה זרה).
בשנת 2012 פורסמה "מפת הדרכים" של הרשות אשר מבוססת על שלושה יסודות שלובים זה בזה וכוללים רגולציה, דה- רגולציה ופיתוח שוק. במסגרת זו יזמה הרשות שורה ארוכה של תיקוני חקיקה במסגרת שתי סדרות של הקלות שמטרותיהן הקלות והתאמות של הרגולציה בהיבטי גילוי ודיווח.
מתוך הכרה בחשיבות של הנפקות ראשונות לכלכלה בת קיימא ובמסגרת השיקולים המנחים במתווה "מפת הדרכים" של הרשות משנת 2012, מקדמת הרשות סדרת הקלות שלישית, שעניינה ביצוע התאמות בדין ובסביבה הכללית האופפת הנפקות ראשונות של הון וחוב לציבור, באופן שיעודד חברות לראות בבורסה כאפיק פיתוח וגיוס הון ראוי ומתאים לצרכיהן. אלו בתורן יעודדו צמיחה מקרו- כלכלית, לרבות יצירת מקומות עבודה במשק. כל זאת, מבלי לגרוע משמירה על עניינם של ציבור המשקיעים, כאשר משטר הגילוי והממשל התאגידי יוותרו ברובם על כנם.
בחודש יוני 2015 פורסם להערות הציבור מתווה לסדרת ההקלות השלישית. בהתאם לנוהל יזום אסדרה לפיו פועלת הרשות מובאים בנספח א’ עיקרי הערות הציבור והתייחסות סגל הרשות אליהן.
הצעות ההקלות כוללות ארבעה נדבכים - היבטי ממשל תאגידי, אכיפה מנהלית, הליכי הנפקה ודיווח. במסגרת ההקלות מוצע לקבוע פטורים מסויימים לחברות המנפיקות ניירות ערך לראשונה לציבור למשך תקופת הסתגלות שתעמוד, ככלל, על חמש שנים. מוצע לקבוע כי ההצעות תחולנה גם ביחס לחברות שביצעו הנפקה לראשונה לציבור במהלך תקופה של שנה עובר להפיכתן של ההצעות בנייר זה לדבר חקיקה. תחולה זו תמנע קיומו של "אפקט מצנן" מפני ביצוע הנפקות לראשונה במהלך תקופת הביניים עד חקיקתן.
ההצעות בסעיף זה גובשו בתיאום ובשיתוף עם משרד המשפטים, והן עוסקות בארבעה נושאים: תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה וקרובו; תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה; כהונת אדם וקרובו כיושב ראש ומנכ"ל ומינוי ועדת מאזן.
תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה וקרובו - מוצע לקבוע כי חברה אשר התקשרה עם בעל שליטה או קרובו המכהנים בה כנושא משרה בעסקת תגמול שתוארה בתשקיף ותואמת את מדיניות התגמול של החברה תידרש להביאה לאישור מחדש רק לאחר חמש שנים ממועד הפיכת החברה לציבורית. בנוסף, אם אושרו כדין עסקאות תגמול עם בעל שליטה או קרובו לאחר הפיכת החברה לציבורית ואלו תואמות את מדיניות התגמול, אזי אישורן מחדש ידרש במועד המאוחר מבין שלוש שנים ממועד האישור הקודם או חמש שנים ממועד הפיכת החברה לציבורית.
תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה – מוצע לקבוע בענין זה כדלקמן: חברה שתקבע את מדיניות התגמול שלה עובר למועד שבו הנפיקה ניירות ערך לציבור ומדיניות תגמול זו תתואר כדין בתשקיף ההנפקה לראשונה תידרש להביאה לאישור מחדש רק בחלוף חמש שנים ממועד הנפקתה לראשונה.
תנאי כהונה והעסקה של מנכ"ל במהלך חמש שנים ממועד הנפקת ניירות הערך לראשונה, שאינם שונים מהותית מתנאי הכהונה וההעסקה של המנכ"ל שכיהן במועד ההנפקה הראשונה לציבור ואשר תוארו כדין בתשקיף ההצעה לראשונה לציבור, יהיו פטורים מאישור האסיפה הכללית, ובלבד שהם תואמים את מדיניות התגמול. החברה תוכל לקבוע כי בהתאם למאפייניה אין היא זקוקה לועדת תגמול וניתן לקיים בה את תפקידיה של ועדת התגמול בועדת הביקורת, ובלבד שהרכב הועדה יענה על דרישות החוק ביחס לכל אחת מועדת הביקורת וועדת התגמול.
הדירקטוריון וועדת התגמול יהיו רשאים להעניק מענק משתנה בשיקול דעת לנושאי משרה שהינם כפופי מנכ"ל בלבד (כיום ישנה מגבלה לפיה המענק יהיה חלק לא מהותי מהתגמול).
כהונת אדם וקרובו כיושב ראש ומנכ"ל - מוצע לקבוע כי יושב ראש הדירקטוריון אשר כיהן כמנהלה הכללי עובר להנפקת החברה לראשונה או שקרובו כיהן כמנהלה הכללי עובר להנפקת החברה לראשונה וניתן לכך גילוי במסגרת התשקיף, יהיה רשאי להמשיך בכהונה עד תום חמש שנים ממועד ההנפקה. כמו כן, אם אושר באסיפה הכללית מינוי יושב ראש הדירקטוריון או קרובו כמנהלה הכללי של החברה במהלך השנתיים שלאחר הנפקתה לראשונה, יהיה האישור תקף עד תום חמש שנים ממועד זה.
ועדת מאזן – מוצע כי חברות יהיו פטורות ממינוי ועדת מאזן עד חלוף חמש שנים ממועד הנפקתן לראשונה ובלבד שהחלטות לאישור דוחות כספיים בדירקטוריון יתקבלו על ידי מנין חוקי ורוב תומך הכולל גם דירקטורים העומדים בתנאי הכשירות לכהונה בועדת מאזן, בהתאם לכללי הכשירות הקבועים בתקנות, וכן במקביל לקביעה מבהירה לפיה במקרה של יישום הפטור תפקידיה של ועדת המאזן הינם מתפקידי הדירקטוריון.
ההקלות בממשל תאגידי יוחלו כאמור לגבי חברות ציבוריות וחברות אגרות חוב.
הקלות באכיפה מנהלית – כפי שפורט במסמך שפורסם להערות הציבור, הרשות רואה חשיבות רבה בפיתוח המסחר בבורסה והגברת יעילות שוק ההון ובכלל זה עידוד הנפקות לראשונה של חברות בשוק הראשוני. נוכח זאת ולאור ההכרה בצורך בהפנמת הכללים על ידי נושאי המשרה בחברה המנפיקה ניירות ערך לראשונה, מוצע כי במסגרת מדיניותה תפעל הרשות באורח מקל בקשר עם הפרות של נושאי משרה בתאגיד מדווח, שלא כיהנו בתפקיד בכיר בתאגיד מדווח עובר למועד ההנפקה, במהלך תקופה של שלוש שנים ממועד ההנפקה לראשונה.
כפי שפורט במסמך שפורסם להערות ציבור בכוונת הרשות לנקוט במספר צעדים:
א. התרת מפגשים עם משקיעים מסווגים טרם תחילת הליכי הנפקה – יבוא מודל " testing the water" מתוך ה- JOBS Act האמריקאי לדין הישראלי. לצורך כך, תפורסם עמדת סגל לפיה חברות המתכוונות לבצע הנפקה ראשונה של הון או חוב לציבור יהיו רשאיות לקיים מגעים בכתב או בעל פה עם משקיעים מסווגים עוד קודם להגשת טיוטות תשקיף או במקביל להגשתן לרשות. מגעים אשר מטרתם לבחון את העניין של המשקיעים האמורים בהצעה המתוכננת.
ב. תיעדוף בדיקה על ידי סגל הרשות בהצעות מניות לציבור לראשונה –סגל הרשות יקבע עדיפות לטיפול של סגל הרשות בתשקיפי חברות המנפיקות לראשונה וכן למנות גורם שישמש כמוקד מענה ישיר לחברות המבצעות או שוקלות ביצוע הנפקה לראשונה לציבור.
ג. חתימת חתם על טיוטת תשקיף - תוסר חובת חתימת המיועד לשמש כחתם מתמחר על טיוטת תשקיף המפורסמת לציבור במקרה של הנפקה לראשונה לציבור. ההצעה מצויה בהליכי חקיקה במסגרת הצעת החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחום הטכנולוגיה – העילית (היי- טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ה –2014.
3.2 ביחס להליכי חקיקה יוצעו גם מספר תיקוני חקיקה של התקנות מכוח חוק ניירות ערך:
א. אפשרות פרסום תשקיף מדף במועד ביצוע הנפקה לראשונה –מוצע לקבוע כי חברה תהיה רשאית לפרסם תשקיף מדף כבר במועד הנפקת ניירות ערך לראשונה. לצורך כך נדרש תיקון של תקנות ניירות ערך.