מיטב: בנק דיסקונט הרוויח 158 מיליון ₪ ב-Q2 לעומת צפי ל-162 מיליון ₪. הכנסות המימון הפתיעו לטובה וחיפו על עלייה בהפרשות לחומ"ס שהייתה בניגוד למגמה במערכת כולה.
החטא הקדמון- צמיחה מהירה מדי : היום הבנק משלם מחיר כבד על צמיחה מהירה מדי בשנים 2005-2008. בשנים אלו תיק האשראי צמח ב-54% (לעומת 35% בלאומי) והעמלות התפעוליות קפצו ב- 34% (לעומת 26% בבנק לאומי). צמיחה מהירה באשראי מקומי הביאה למחסור בהון - דבר שהוביל להקטנת נכסי הסיכון החל מ-2009, והפגיעה הנגזרת בהכנסות המימון עדיין מורגשת. בתחום כרטיסי האשראי צמיחה מהירה ובלתי מבוקרת הביאה להסתבכות עם ויזה ומאסטרקארד העולמית ואובדן הכנסות בתחום הסליקה הבינלאומית. הרחבת תיק האשראי בארה"ב תרמה (ביחד עם המיתון) לעלייה בהפרשות לחומ"ס.
תשואה על ההון אינה מייצגת: לחיצה על הבלמים מקשה על מימוש מלוא הפוטנציאל בבנק ולכן התשואה על ההון נעה סביב ה- 5% ברבעונים האחרונים. בהנחה שהנפקת המניות המתוכננת מחזקת כראוי את בסיס ההון ניתן לצפות לתשואה על ההון באזור ה-8% תוך חזרה לצמיחה מבוקרת בכל תחומי הפעילות.
מחכים להצפת ערך ותוכנית אסטרטגית חדשה: השמועות בשוק מדברות זמן רב על הרצון של בעלי השליטה לצאת מההשקעה. לדעתנו, בהעדר קונים, הדרך היחידה להנזיל את ההשקעה הינה מימוש חלקי של נכסי הבנק. אפשר להנפיק/למכור את דיסקונט ניו יורק ב-1.0-1.2 על ההון ולהכניס משקיע אסטרטגי לויזה כ.א.ל באזור 1.5- 2.0 על ההון. פעילויות אלו משוערכות לפי הונם העצמי בספרי הבנק ומהוות כשליש מהשווי המאזני של הבנק. לכן, ברור שבמקרה של מימוש, מניית דיסקונט תקפוץ (ראה ניתוח בגוף העבודה).
בשורה התחתונה: ניתן להציף ערך בדיסקונט, אבל אנחנו מחכים להצהרת כוונות (ויכולת ביצוע) מצד בעלי השליטה ולכן עדיין מוקדם להעלות המלצה. המשקיעים צריכים לחכות להנפקת הזכויות והשקת התוכנית האסטרטגית הרב שנתית. המשך הסטאטוס קוו אינו מבשר טוב לשווי המניה.