צוות בריס, להסדרת הפעילות הפיננסית החוץ מוסדית, בראשות היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, פרסם את תזכיר החוק. שר האוצר הסמיך את סגנו, יצחק כהן, לקדם את יישום המלצות צוות בריס.
משה כחלון, שר האוצר, אומר היום כי "הסדרת השוק הפיננסי החוץ מוסדי היא שלב חשוב בפיתוח התחרות בתחום זה, ותיתן בידי האזרח חלופה ראויה לבנקים". יצחק כהן, סגן שר האוצר: "אין בכוונתנו לאפשר לגורמים מפוקפקים לנצל את תמימותו של הציבור ואת הוואקום הרגולטורי שנוצר בתחום נותני שירותי מטבע. נפעל בהקדם האפשרי לביסוס רגולטור שייקח אחריות על הסדרת השוק".
עו"ד יואל בריס, ראש הוועדה: "הסדרת הרגולציה בתחום זה הכרחית. לצרכנים מגיע שירותים פיננסים הוגנים ומפוקחים שפועלים במסגרת החוק. בכוונת משרד האוצר להוביל את השינוי ולהביא לאסדרה שתעשה סדר בשוק שירותי המטבע ומתן האשראי".
הצוות ממליץ על קביעת רגולטור שירכז תחתיו את הטיפול בנותני שירותי מטבע ואת הטיפול בנותני שירותי אשראי חוץ מוסדיים. הסדרת התחום שהיום אינו מוסדר ואינו מגן כראוי על הצרכן ושיש בו מעורבות של גורמים עברייניים, תאפשר את התפתחותו כענף חוקי הפועל לרווחת העסקים והאנשים הפרטיים הנצרכים לשירותים אלו.
"צוות בריס" שמונה על ידי מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, יעל אנדורן, פרסם אתמול תזכיר חוק שכותרתו "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ה-2015". תזכיר החוק עוסק במקטע הראשון מתוך שלושה מקטעים שהגדיר הצוות להסדרת הרגולציה על נותני שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים.
בחודש מרץ 2014, הוקמה "הוועדה לבחינת הרגולציה על נותני שירותי מטבע" על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה. בראשות הוועדה עמד המשנה ליועמ"ש (כלכלי-פיסקאלי) עו"ד אבי ליכט. הרקע להקמת הוועדה הוא היעדר הסדרה בתחום, שתוצאתו הבולטת היא כניסת גורמים עבריינים לענף שירותי המטבע ויצירת תשתית להעלמת מיסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. המלצות ועדת ליכט היו הקמת רגולטור ייעודי אשר יהיה אחראי על נותני שירותי מטבע, וכן על נותני שירותי אשראי שאיננו בפיקוח.
צוות בריס הוקם על מנת ליישם את דו"ח ועדת ליכט ומנה נציגים ממשרד האוצר ובהם אגף תקציבים, אגף שוק ההון ואגף הכלכלן הראשי, נציגי בנק ישראל ממחלקות המחקר ומהפיקוח על הבנקים, נציגי משרד המשפטים, רשות המיסים, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות ההגבלים העסקיים.
עיקרי המלצות הצוות שמעוגנות בתזכיר החוק שפורסם הן: קביעת רגולטור שיפעל ליצירת שוק אמין, בטוח ויציב; קידום עניינם של הצרכנים; קידום התחרות בתחומים שעליהם הוא אחראי, ועידוד החדשנות בתחומים אלה; הגדרת המושגים שבהם עוסק תזכיר החוק, בכלל זה: "שולחני" – נותן שירותי מטבע בשמו החדש, ו-"נותן שירותי אשראי". כמו כן, הגדרת השירותים שעליהם יפקח הרגולטור.
החלת חובת רישום לנותן שירותים פיננסיים, ובנוסף, חובת רישוי לנותן שירותים פיננסיים בעל היקף פעילות גדול. מטרת הדרישות הללו הסדרת השוק בהיבטים הצרכניים, הקניית אמינות עסקית ויציבות ואגב כך הרחקת גורמים בלתי רצויים, על ידי מניעת כניסתם לענף.
כללי הפיקוח על נותני השירותים הפיננסיים בהיבטים הצרכניים, בהיבט של ניהול העסק – הזכויות והחובות של נותן שירותים פיננסיים, וכן סמכויותיו של המפקח על נותני שירותים פיננסיים.