הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (א’) בתהליכי התייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון מדוח מבקר המדינה על סוגיות בנוגע לתקציב מערכת הביטחון ומשרתי הקבע בצה"ל.
יו"ר הוועדה, חברת הכנסת קארין אלהרר: זה שנים שאנו עדים לפרסומים שתקציב הביטחון מתנפח ורוב הציבור לא יודע למה. מסקנות ועדת ברודט נעלמו. תהליך ההתייעלות לא התקיים. גם כלפי דוח לוקר התעלמות מופגנת וזלזול במסקנות. צהל פועל על דעת עצמו מבלי לתת דין וחשבון. מדברים על ירידה בתקנים ומספרם עולה, לאן מנותב הכסף? ההרגשה היא של זריקת אחריות בין משרד הביטחון למשרד האוצר ולהפך".
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא: "העיתוי בקביעת הדיון הוא חשוב ויהיה לו גם דיון המשך לאחר שידונו הנושאים שהיום מתנקזים כאן יחד- תכנית גדעון של צהל, דוח ועדת לוקר ואחרון מבחינת סדר הזמנים הוא דוח המבקר".
רון ישראל, מבקר אגף ביקורת במשרד הביטחון: בדקנו שלושה תחומים ולא הושגה בהם התייעלות כמבוקש. סכום ההתייעלות לפי מה שהוצג לנו 3.8 מיליארד לעומת 10 מיליארד שהיו אמורים. נושא כזה משמעותי היה צריך להתנהל על ידי הדרג הבכיר שלא עקב אחר ההתייעלות. לאיזה תקציב צהל אמור להתכונן, למה שנקבע או למה שיגדל? היו"ר חברת הכנסת אלהרר הגיבה לדבריו: "עולות טענות קשות על התנהלות כספית, ובעיות שקיפות חמורות של מערכת הביטחון אל מול הממשלה ומשרד האוצר. מה ישתנה הפעם? כשיש חריגות בזמן אמת מהתקציב, מי יודע עליהם? מי מעדכן בזמן אמת על צורך בתקציב?"
מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל: "תקציב הביטחון לא התנפח עובדתית והדוח לא מדבר על שקיפות בכלל. אשמח שנדון גם בשני הדוחות האחרים מהם עולה שמערכת הביטחון לא מסתייעת. אגף התקציבים חשוף לחלוטין ומקבל מאתנו את חלוקת התקציב כולל המסווג. תקציב הביטחון הוא השקוף ביותר". הוא הוסיף כי "תקציב הביטחון כרגע נקבע על 54.9 מיליארד. דוח ברודט קבע 63.4- הפרש של 9 מיליארד. אנחנו רוצים לעבור למתאר של 5 שנים שיאפשר למערכת לכוון את עצמה לעתיד".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד): ההתייעלות לא התקיימה ויש לזה חלק בהכנתו הלקויה של צה"ל במלחמה של הקיץ שעבר. מתקיים פה ישראבלוף רב שנים. בין 3-5 מיליארד בשנה תוספת"
חברת הכנסת ענת ברקו (הליכוד) העירה כי "יש מקום להתייעלות אבל צריך לזכור שמשרד הביטחון עולה על משרדים אחרים ואסור לנהל דיון ציני בעניין".
המנכ"ל הראל: "אנחנו עומדים מעל היעד של ברודט. בהתייעלות היום עומדים על 4.4 מיליארד ₪ ודרך הקיצוצים סגירת היחידות וניהול השכר הגענו כבר ל 15.3, סה"כ 19 מיליארד. יעד ברודט היה 30 מיליארד. ב-2017 התהליכים שבוצעו יביאו אותנו עד 30 מיליארד לפחות. אם היו נותנים לי את ברודט היום לא הייתי דורש דבר". ח"כ שלח: "אין כל התייחסות לכוח האדם שעלה בלמעלה מ-12%. התייעלות בנושא לא הייתה". המנכ"ל הראל: "בדוח המסכם של מקינזי עברנו את יעד ההתייעלות שקבעו עבורנו. המטרה היא לעשות מקסימום ביטחון מכל שקל. אנחנו בתהליך הצטמקות חזרה".
רכזת ביטחון באג"ת באוצר, דניאלה פרתם: אנחנו לא מקבלים את המידע המספק בשביל להגיע לדיונים של ועדת ההיגוי. שיתוף הפעולה שעולה הרבה בדוחות, דורש הגברה של השקיפות. יש פערי תפיסה ומחלוקות בנושאים של איך התקציב נבנה, מי בונה אותו, איזה נתונים מופיעים במערכות ועוד. לשקיפות מלאה- צריכה להיות מערכת שמוזנת ע"י גורם אחד".
היו"ר חברת הכנסת אלהרר: "כל עוד אין מידע, הזימון לוועדת ההיגוי הוא פורמאלי בלבד. איך אפשר שמשרד האוצר יהיה יותר מעורה ופעיל? אם זה לא יקרה כל תקציב נימצא באותו מצב. אני תמהה איך אג"ת יכול לאשר תקציב בלי לראות הכל. מה יכול לייעל את התקציב?"
המנכ"ל הראל: "מערכת השכר של צה"ל נמצאת בחשבת הכללית, כל תלוש מהרמטכ"ל ועד איש הקבע האחרון. כמנכ"ל משרד התחבורה היה לי חשב שעסק גם בתקציבים. מכיוון שאצלנו הדברים מופרדים, הכל חשוף לאוצר אבל השאלה איפה. כל עוד אני מנכ"ל אין מצב בו אין או לא תהיה שקיפות לאוצר.. שמטו לנו את הקרקע מתחת לרגליים כי הפסיקו לתת לנו את תקציבי ברודט. חברת מקינזי קבעה שאנחנו הצבא היעיל בעולם ושאין אח ורע בעולם להתייעלות שלנו".
היו"ר חברת הכנסת אלהרר: "יש שיח חרשים בין האוצר למשה"בט שחייבים לשתף פעולה. נדרשת עוד התייעלות משמעותית ואני לא רואה איך אפשר לעשות זאת לטווח ארוך ללא תקציב מראש". היא ביקשה מהמבקר "לקיים בקרה שוטפת על אף שזה לא נהוג. יש פה הזדמנות לבקר אונליין ולשפר כשהמנכ"ל מראה נכונות ורצון לייעל". עוד אמרה כי תקיים דיון מעקב בכנס הבא ו"ככל שיהיה צורך נקיים דיון עם ועדות המשנה החסויות".
המבקר, השופט בדימוס שפירא השיב: אני מגלה כאן פעם ראשונה שבמסגרת התייעלות משרדי, החלטתי על ביקורות המשך אחת לשלושה חודשים, מחודש אוקטובר בבניין החדש, עם מערכת מחשוב משוכללת יותר, לא רק במשה"בט אלא גם במבוקרים אחרים".