פרופסור צביקה אקשטיין, אשר עד השנה 2011 שימש כמשנה לנגיד בנק ישראל, אמר בעניין מתווה הגז כי "יש חשיבות אדירה לוודאות רגולטורית כמה שנים קדימה. הכלכלנים במשרד האנרגיה צריכים לתת תשובה בעניין מחירי היצוא."
כל שנה של דחיית היצוא עולה למשק כ 3 מיליארד דולר. עד עתה נראה שנדחה היצוא בלפחות שנתיים וכנראה ההפסד ענק, הוסיף אקשטיין.
האם יש לפקח על מחיר הגז בישראל? אקשטיין סבור כי "כן, אבל הפוך ממה שמקובל בשיח היום. יש לדאוג שהמחיר יהיה לא גבוה ולא נמוך משמעותית ממחיר היצוא בניכוי הוצאות. הניתוח הכלכלי מראה שכל מהלך אחר של מחירים נמוכים במיוחד יפגע בנו יותר מאשר יועיל."
"לכן, חשוב שלממשלה יהיה צוות כלכלנים שבודק מה מחיר הגז באגן הים התיכון ספציפית. המרכיבים הכלכליים לקביעת מחיר הגז משמעותיים ומורכבים מאלו של הנפט." מסכם אקשטיין.
בעניין התקציב, אמר אקשטיין כי מדובר בתקציב סביר. ללא בשורה. אין בו רפורמות משמעותיות הנוגעות לדיור או לתחרותיות.
אקשטיין סבור כי מע"מ דיפרנציאלי זו שגיאה כלכלית. שיפור חלוקת ההכנסות באמצעות הקלה במחירים דרך מיסים זה שגוי - אנחנו יודעים ממחקרים שבסוף זה לא מגיע לאוכלוסייה שצריכה את הכסף.
יעד הגירעון סביר – למרות אבטלה נמוכה ותעסוקה גבוהה - המשק מתמתן. הייצוא קטן. לא נעשה שום דבר בתקציב כדיי להגיע ליעד גירעון של 4% כמו שמציעים.
"ספק שנצליח השנה להגיע לצמיחה של מעל 3%. אין טיפול בתעשיות מסורתיות, בשירותים, בבנייה - שם יכולים לראות פריון גבוה יותר. אין מדיניות מאסיבית המכוונת לצמיחה." טוען אקשטיין.
פרופ’ אקשטיין מציע להקצות מראש תקציב ייעודי לביצוע רפורמות, על מנת שלא נימנע מהן בשל לחצים תקציביים וכן מציע לבצע רפורמות משמעותיות, ביניהן: רפורמה בתעסוקה ופריון העובדים (העלאות שכר בחמישון התחתון); רפורמות בנושא של הכשרה מקצועית; רפורמה להפחתת הנטל הביורוקרטי על עסקים.