בבנק לאומי מציינים כי שיעור האבטלה במשק ירד ברביע השני של השנה ל-5.0% לעומת 5.4% ברביע הקודם (נתון מנוכה עונתיות) – שיעור נמוך בראייה היסטורית. בגילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), עמד שיעור האבטלה על 4.3% לעומת 4.7% ברביע הקודם.
הירידה לשיעור אבטלה נמוך כל כך מצביעה על קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה. עם זאת, הדבר טרם בא לידי ביטוי בהאצה בקצב עליית השכר הנומינאלי במשק, וככל הנראה אף לא במיצוי מלוא פוטנציאל ההשתפות בכוח העבודה. משמע, ייתכן וטרם הגענו לנקודה זו, ועל כן אין כעת חשש מלחצים אינפלציוניים בגין קרבת המשק לתעסוקה מלאה.
במקביל לירידת שיעור האבטלה לרמה נמוכה בראייה היסטורית, חלה עלייה מחודשת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (ראה/י תרשים). כך, ברביע השני של השנה עמד שיעור ההשתתפות על 64.1% לעומת 63.9% ברביע הקודם. התפתחות זו, מלמדת כי הירידה בשיעור האבטלה חלה עקב התרחבות הפעילות הכלכלית שהביאה לגידול בתעסוקה. העלייה בשיעור ההשתתפות לוותה בעלייה של כ-42 אלפי מועסקים (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בעלייה החדה ביותר מאז הרביע השלישי של 2013, המשקפת קצב גידול מהיר יחסית של כ-4.8% במספר המועסקים, במונחים שנתיים, זאת לעומת ממוצע של כ-2% בארבעת הרביעים הקודמים. זאת ועוד, מרבית המועסקים שנוספו היו בגילאי העבודה העיקריים ונקלטו לעבודה במשרה מלאה. על כן, ההשפעה של הגידול במועסקים על הביקושים המקומיים ברביעים הבאים עשויה להיות גבוהה יותר.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה במשק ירד השנה ל-5.2% (בממוצע) לעומת 5.9% ב-2014. המשך המגמה החיובית בכלל האוכלוסייה ובפרט בקבוצת גילאי העבודה "העיקריים" לצד ריביות נמוכות, מגמת ירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, בשילוב עם שיפור בציפיותיהם של משקי הבית לתקופה הקרובה, צפויים להוסיף ולתמוך בצריכה הפרטית ולחזק את מעמדה כמנוע צמיחה יציב של המשק, בתקופה בה ישנה חולשה בסחר החוץ של ישראל.
שיעור האבטלה במרכז הארץ נמוך בפער ניכר מיתר האזורים: שיעור האבטלה ירד, כאמור, לשפל של יותר משלושה עשורים ברביע השני של השנה, אך השינוי בשיעור האבטלה לפי מחוזות לא היה אחיד. בחינת נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לפי מחוזות מגורים, מעלה כי קיים פער של עד 3 נקודות אחוז בשיעור האבטלה בקרב חמשת המחוזות המרכזיים בישראל.
ניתן לראות בתרשים, כי במחוזות תל אביב והמרכז שיעור האבטלה (ברביע השני של השנה) היה נמוך בפער ניכר מיתר האזורים, בהתאם למגמה מתחילת שנת 2012 (ראשית הסקר הנוכחי), והם בעיקר היו אלה שהובילו לשיעור האבטלה הנמוך במשק כולו. שיעור האבטלה במחוז תל אביב ירד ב-0.9 נקודת אחוז (לעומת הרביע הראשון של 2015) לשפל של 3.4%, בעוד במחוז המרכז חלה ירידה מתונה יותר של 0.4 נקודת אחוז לרמה של 4.3%. כמו כן, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במרכז הארץ גבוה מאשר ביתר המחוזות ועומד על כ-70%. לאור זאת, ניתן לומר כי שוק העבודה במרכז הארץ (המהווה כ-48% מסך כוח העבודה במשק) נמצא קרוב מאוד למצב של תעסוקה מלאה. ביתר המחוזות שיעור האבטלה נע בין 5.5%-6.5% בהובלת מחוז ירושלים (המהווה כ-10% מסך כוח העבודה), בו חלה הירידה המשמעותית ביותר ברביע השני של השנה (כ-1.2 נקודות אחוז), זאת בהמשך למגמה שהחלה ברביע השלישי של 2014. אולם, יש לציין כי רמת האבטלה הנמוכה נובעת בחלקה גם משיעור ההשתתפות הנמוך במחוז זה (כ-54%). במקביל, נרשמו ירידות מתונות יותר במחוזות הצפון והדרום (המהווים כ-30% מסך כוח העבודה). לעומת זאת, במחוז חיפה (המהווה כ-13% מסך כוח העבודה) נרשמה עלייה בשיעור האבטלה בשונה מיתר המחוזות ובניגוד למגמה בארבעת הרביעים האחרונים.
לסיכום, ניכרת שונות רבה בהתפתחות שיעורי האבטלה ושיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בין מרכז הארץ ליתר המחוזות, ובראשם מחוזות הצפון והדרום. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במחוזות הצפון והדרום עומד על כ-60% - שיעור הנמוך בכ-10 נקודות אחוז ביחס למרכז הארץ (מחוזות תל אביב והמרכז). התפתחות זו מלמדת כי ישנם בישראל עדיין אזורים בהם שיעורי התעסוקה נמוכים – דבר המהווה חסם לעליית הצמיחה הפוטנציאלית של המשק. על כן, וכדי לשפר את פוטנציאל הצמיחה של ישראל, יש לנקוט בצעדים כגון: הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה ושיפור הנגישות של מרכזי התעסוקה ליישובי הפריפריה, במטרה לתמוך בצמיחה בת-קיימא של המשק, תוך העלאת פריון העבודה, צמצום תחולת העוני ורמת אי-השוויון.