מנהל התכנון שבמשרד האוצר מסיים בימים אלו את הכנתו של פרק חופי הים התיכון בתכנית המתאר החדשה – תמ"א 1. את הצוות מרכזת רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי במינהל התכנון, וחברים בו עובדי מינהל התכנון באגפים השונים. את הצוות מלווה מקצועית מוטי קפלן, מתכנן מומחה בתחום שטחים פתוחים ותיירות. המלצות הצוות גובשו תוך התייעצות עם הצוות ולאורך התהליך הוטמעו הערות רבות וטיוטת ההמלצות, תובא לדיון בולנת"ע.
המלצות הצוות הוצגו בשבועות האחרונים בפני פורום הבין משרדי הכולל בין היתר את נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות, משרד התשתיות, רשות הטבע והגנים, רשות הספנות ועוד.
במסגרת החלטת הממשלה מחודש מרס 2012 (18.3.12) הוחלט על ביצוע של תמ"א 1 שעיקרה פישוט, האחדה והבהרה של תכניות המתאר הארציות הנושאיות, ליצירת כלי עבודה נגיש, אחוד ויעיל לקידום מדיניות התכנון הארצית.
בתמ"א 1 מוקדש לנושא החופים פרק מיוחד שיצור איזון בין הצרכים לשימושים שונים לאורך החופים, לצד שמירתם וטיפוחם לציבור ולדורות הבאים.
חופי הים מאופיינים בערכי טבע, תרבות, מורשת, תיירות, נופש ופנאי המצויים בתחומם, לצד תפקודי תשתית - נמלים ומעגנות, תחנות כח, מתקני התפלה וקוי תשתית לסוגיהם. לאור מורכבות וחשיבות הנושא ממליץ הצוות המקצועי במינהל התכנון על שתי כיוונים עיקריים לטיפול בנושא החופים במסגרת תמ"א 1:
קביעת עקרונות התכנון:
חופי הים הם "נחלת הכלל", מרחב פתוח להנאת הציבור, ולשמירת ערכי מורשת וטבע.
עידוד שימושים התומכים בתפקודי החוף כמרחב חברתי, חינוכי, אקולוגי ונופי, תוך שמירה על איכות החוף והמים, דוגמת ספורט ימי, חינוך ימי, ולינת שטח.
רציפות לאורך החוף ומעבר חפשי, נגיש ורציף לאורכו של החוף לכלל הציבור. שמירת מעברים פתוחים בין השטחים הגובלים בחוף לחוף הים.
הבטחת שטחים לתשתיות חיוניות שמקומן בחוף, כגון: נמלים, מעגנות ומתקנים הנדסיים המחברים את המרחב הימי לסביבה היבשתית.
אבחנה בין סוגי חופים שונים. לכל סוג אופי, איכויות, רגישות משלו, וכל סוג חוף אמור לתת מענה לשלל הביקושים השונים, הן מצד הציבור הרחב והן לצרכי תשתיות לאומיות. בשל כך התכנית מגדירה שלושה סוגי חופים:
חוף עירוני - למרגלות ערי החוף. עיקר תפקודו ביצירת חזית עירונית הקושרת בין העיר והים, אספקת שרותי פנאי ונופש, חינוך ימי וספורט לתושבי הערים, תיירים ונופשים.
חוף כפרי - שמירת מרחב החוף ופיתוח נקודתי למרגלות יישובים כפריים ואתרי נופש ופנאי.
חוף שמור - שמירת ערכי הטבע והמורשת לאורך החופים וחשיפתם בדרך מבוקרת לציבור.
לכל סוג חוף נקבעו הוראות מפורטות, המגדירות את מרחק הבניה מהחוף לשימושים שאינם תורמים לחוף או נשענים עליו (כגן מגורים), במרחק מינימלי של 100 מ’ מקו המים. שימושים ציבוריים התורמים לחוף ולציבור כגון: מזנון, טיילת, מסעדות, מבנים לחינוך ימי וכדומה, הורחקו למינימום של 30 מ’ מקו המים, ונקבע איסור בניה בטווח של 30 מ’ מקו המים.
פרק החופים המוצע בתמ"א אחת יאפשר שמירת ערכים טבעיים, נופיים ותרבותיים של חוף הים ועורפו, תוך שמירה קפדנית על רצועת איסור בניה לאורך החוף לצד הסדרת שימושים רצויים ונדרשים לחוף, מתן מענה לצרכי פנאי, תיירות ובילוי, ספורט וחינוך ימי וכן מתן מענה לתשתיות חיוניות בסמיכות לים.