ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה היום (ד’) דיון בהצעה לסדר היום על שכונת הארגזים בדרום ת"א ביוזמת ח"כ אורן חזן (הליכוד) ופנייתם של הח"כים יוסי יונה (המחנה הציוני) ואילן גילאון (מרצ).
ח"כ חזן אמר בדיון: "לא ייתכן מצב בו המדינה מפקירה סמכויות לידי בעלי אינטרסים בעלי ממון. צריך לעצור את העוולות שנערכות לאורך שנים. לא ברור לי איך מעבירים זכויות ללא שום התחייבויות".
ח"כ גילאון: "יש פה פרשה יותר חמורה מגבעת עמל. מדובר בכביש שצריך לחצות את השכונה ולהפוך את תשתיות. מה יקרה בתקופת הביניים? מה יהיו זכויות התושבים? מדובר במשפחות חלשות יותר ביכולת ללחוץ והמדינה חוזרת על אותה שיטה. אסור להשאיר את התושבים מול עורכי הדין לבד. זה לא כוחות". הוא קרא "לעצור את הפינויים הצפויים בשבוע הבא, ולפעול למציאת פתרונות הוגנים לכל המפונים".
ח"כ יונה: "יש לשים קץ להסדר שבו השכונה על אדמותיה בתיה ותושביה עוברים כחומר לידי זכיינים. יש להבטיח שהפתרון לתושבי השכונה יכלול דיור חלופי בפרויקט הבינוי בשכונה או פיצוי כספי הולם המאפשר להם תנאי דיור שאינם נופלים ברמתם מתנאי הדיור של השכונה המתחדשת".
ח"כ יואב בן צור (ש"ס): המינימום צריך להיות דירה מול דירה. אני מתנגד למסירת הכוח לבעלי הממון, אסור למדינה להוציא זאת מידיה, אבל אסור לתת לשרלטנים לתפוס טרמפ ולגרום נזק למי שמגיע לו".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "מדינת ישראל שלחה גם את ההורים של רעייתי להתיישב בקיבוץ בגליל ואף אחד לא מעלה על דעתו לבוא ולומר להם שיתפנו. זו אפליה מוזרה, מקוממת ולא ניתנת להצדקה בשום רמה. אותה מדינה ששלחה אנשים ב-48’ לכל מיני מקומות צריכה להתייחס לכולם באותה צורה".
עו"ד שרית קליין מהייעוץ המשפטי במרחב העסקי ת"א, רמ"י, אמרה כי "מדובר במכרז פומבי בשלהי 1998. היה סקר מחזיקים בבתים, ללא שנבדקו זכויות בטאבו. למכרז צורפה רשימת זכאי פינוי פיצוי ונקבע שהרשימה מנחה לתת מענה לכל אלו שלא פתחו את הדלת. הזכאים- מי שגר ב-1996".
לשאלת היו"ר ח"כ אמסלם האם יש משמעות לגודל המשפחה או גודל הדירה, השיבה עו"ד קליין: "הלכו לפי בית אב ולא לפי מספר חדרים. הרשימה מנחה, כלומר לא סופית. יש בה הערה כללית שהיזם מחויב לפצות כל מי שנמצא 10 שנים לפי הוכחות שיגיש ושאין לו דירה אחרת בבעלותו. קבעו גם את חבילת הפיצוי. לא זורקים אותם לרחוב. כל מי שזכאי יקבל דירת 4 ח’ בפרויקט, 50,000$ ו-500$ לחודש לשלוש שנים מהשלב שיפנה".
היו"ר ח"כ אמסלם: "מישהו צריך לשלם את הכסף ואם הרשימה לא סגורה, איך היזם אמור להשתתף במכרז ולתת תג מחיר בלי לדעת כמה עולה לו הפינוי? זה חתול בשק. האחריות לתושבים היא של המדינה. איפה אתם בתמונה?" עו"ד קליין השיבה כי היזם נבדק לאורך כל התהליך והוסיפה, "אני מאמינה בזכויות של הזכאים לא בזכויות של הפולשים משנת 2000".
עו"ד רינה מיוחס מפרקליטות המדינה: "הצפי לכמות הפינויים אינו מדויק ולכן נאמר שיש רשימה לפי הסקר, אך מתוך ניסיון, מתווספים אנשים שלא היו בסקר. היזם לוקח בחשבון שיהיו לו עוד הוצאות כך שזה לא לגמרי חתול בשק. ח"כ גילאון: "איזו תשובה זו שמשאירה את הדברים בידי היזם? המדיניות שלכם היא לפלג את האנשים. זו עזות מצח".
דפנה כהן מנהלת מרחב עסקי ת"א בפועל בר"מי: "משנות ה-90 מכרזי מגורים יצאו עם זכויות עתידיות. המכרז נמצא מספיק זמן באוויר והיזם יכול לבחון עם רשויות התכנון". היו"ר ח"כ אמסלם: "אתם מוכרים זכויות בנייה בפועל וערך הקרקע הוא נגזרת של זכויות אלו. זה אולי הכסף הכי גדול שמסתובב על המגרש. כמדינה יש לכם מה לומר". כהן: "כיום האמירה היא שלא לשווק קרקע עם מחזיקים כדי לא לתמרץ אותם".
אהוד כרמלי, ס’ מנהלת אגף התכנון בעיריית ת"א: "אנחנו מחויבים קודם כל לתושבים. העירייה נקלעה למצב שלא על דעתה. זה מצב אומלל ואין לנו דרך להשפיע קניינית. המדינה צריכה לקבוע קריטריונים למי מפוצה וכמה, ונהיה הראשונים להוביל כל החלטה".
בא כוח היזם, שובל עופר: "לפי המכרז אנחנו יכולים להגיש תביעת פינוי רק אם הצענו את ההצעה המטיבה עם התושב. מי שדרש שהרשימה לא תהיה סגורה הם התושבים בבג"ץ. הפיצויים שקבועים במכרז טובים לאין ערוך ממקומות אחרים".
היו"ר ח"כ אמסלם: "הוועדה מבקשת לעצור את ההליכים המשפטיים כנגד התושבים עד לבחינת הנושא בכללותו. על רמ"י לקיים דיון מעמיק על שיווקי הקרקעות לפינוי בינוי. הדיון מעיד על כך שנקודת הפתיחה הייתה שגויה גם אם היה רצון טוב. תבואו עם לב נקי כי אלו הקליינטים שלנו. תשנו החלטתכם איפה שטעיתם. אין בזה בושה. עוד אמר כי יפנה "להקים צוות בינמשרדי של משרד האוצר, המשפטים, השיכון, עיריית ת"א ונציגי התושבים. המדינה לא צריכה להשאיר את התושב מול הקבלן כאילו היא לא צד בעניין.
"מה זו הבדיחה הזו לצאת לדרך עם 170 משפחות ולהוסיף? הצוות יצטרך לסגור את הרשימה ולתת תשובות לתקופת הביניים. נקיים דיון עוד 3 חודשים ונגיע לבקר בשכונה".
דיון נוסף שקיימה היום ועדת הפנים והגנת הסביבה עסקה בחשדות לשחיתות במועצה הדתית בירושלים, ביוזמת חברות הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ורחל עזריה (כולנו).
חברת הכנסת עזריה: "ממידע שהגיע אלי יש חשש לשחיתות ואי סדרים במערך הכשרות במועצה הדתית ירושלים ועל התנכלות לעובד שהתלונן על השחיתות כולל איומים שקיבל לפיטורין. חשוב לשמוע מה יש למועצה הדתית לומר לגבי הטענות הללו, ולוודא שעובדים שמתריעים בפני שחיתות יזכו להגנה".
חברת הכנסת לביא: "מגיעות אליי תלונות רבות על התנהלות לא תקינה, משגיחים שלא באים לעבודה, העסקת קרובי משפחה. אני רוצה לדעת מה המועצה עושה להגן על חושפי השחיתויות ומה היחס בין הרב הראשי לראש המועצה הדתית. אמורים לתת מענה לכשרות בירושלים וכאן חוטאים פעמיים כי מועלים בתפקיד הציבורי ופוגעים בכשרות. יש אנשים שחוששים למסור מידע".
רפ"ק איזיק סימון, רמ"ח הונאה במחוז ירושלים אישר כי הוגשה תלונה לפני כשבועיים. "אנחנו בשלב בדיקה מול הפרקליטות ושאר הגורמים". לאחר דברים אלו ביקש לצאת מהדיון בשל הימצאות הנושא בחקירה".
יו"ר המועצה הדתית יהושוע ישי: "מר מלכה פנה לפי הפרסומים למשטרה, למבקר המדינה ולנציב שירות המדינה. לא קיבלתי אף פעם פניה על בעיה מסוג אלו שהעליתם פה. הדברים נמצאים בבדיקת מבקר המדינה ודרכו קיבלתי את תלונת העובד. המשגיחים אינם עובדי המועצה ואני לא יודע על קרבת משפחה. בנושא ההגעות טיפלתי בכל התלונות ומשגיחים רבים פוטרו. התלונות והפרסומים מגמתיים. בין השאר הואשמתי שאני מעסיק קרובי משפחה ואין לי לא אחים, לא הורים ולא דודים. את מי בדיוק אני מעסיק?. צו ההגנה הזמני פקע ב- 21.7 ואני לא מזדרז לענות. זה לא היה קורה אם הייתי כה להוט לרדוף מישהו. אני מאפשר את הבדיקה עד תומה".
חברות הכנסת לביא ועזריה דרשו בתגובה לדבריו כי יגיד שהוא מוכן להגן על המתלונן. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "כמי שרוצות לפגוע במערכת הכשרות, מה אכפת לכן שהמשגיחים לא מתפקדים?". חברת הכנסת עזריה: "במערך הכשרות בי"ם יש בעיות ויש לנו אחריות למאות אלפים ששומרים על כשרות ורוצים אוכל כשר בבתי הקפה. כאנשים שסומכים על הכשרות אל תגנו על הבעיות, תפתרו אותם".
ח"כ יואב בן-צור (ש"ס): "בכל משרד ממשלתי יכולים להיות כשלים ואין טעם לעשות כזה טררם מפרסום שעוד לא נבדק. בהכירי את ראש המועצה ואת המועצה עצמה שכיהנתי כראש ממונה שלה, הוא זוכה להערכה רבה. בכל מקום יש חיכוכים. היזהרו חכמים בדבריכם".
מבקרת העיריה מלכה דרור: המועצה הדתית היא תחת מבקר העירייה. העירייה מתקצבת 60% מתקביצבה וב-2014 60 מיליון שקל. קיבלתי את התלונות ומאחר והן תחת מבקר המדיניה והמשטרה, עד עכשיו לא התקבלה החלטה לערוך בדיקת עומק ונמתין להחלטתם.
העובד שהתלונן, ערן מלכה: "מהלכים אימים על עובדים. קיבלתי איומים כספיים ופוליטיים. יש פה לצערי הרב עשן כבד וסמיך שמראה שיש שריפה ולא אש. ראש המועצה הבריא את המועצה מגירעון למאוזנת ועל כך כל הכבוד, אבל אני בספק אם הוא מודע לכל מה שקורה תחתיו. לא יכולים לעבור לסדר היום על דברים אלו".
תני פרנק מתנועת נאמני תורה ועבודה: "יש כאן רב נבחר שנכנס לתפקידו ונאלץ לשלוח מכתב למשרד לשירותי דת בטענה שלא נותנים לו לעבוד". היו"ר ח"כ אמסלם: "אם הבעיה היא בחיתוך סמכויות, על משרד הדתות לעזור. האם יש חלוקת סמכויות מובנית בין רב ראשי ורב עיר ? יש קשר פורמאלי?" משה דגן סמנ"ל בכיר לשירותי דת: במשרד הדתות רב המועצה אחראי על הפן האדמיניסטרטיבי ועל הפן ההלכתי- הרב הראשי, אין כללים פורמאליים. ומבחינת יחסי אנוש הדברים צריכים להתברר.
היו"ר ח"כ אמסלם סיכם: "אני מוקיע כל שחיתות, נגן על כל מי שחושף שחיתות ואני שמח שהמבקר נתן את ההגנה. ראוי לקיים דיון בנושא בוועדה לביקורת המדינה. אני סומך על גופי ישראל, נמתין לתוצאות הבדיקות ונגיב בהתאם. הוא ביקש ממשרד הדתות להעביר לידיו "את כל כללי היחסים בין הרב הראשי לרבני העיר, מה הסמכויות ואם יש גוף שפועל בניגוד לסמכויות".