משרד הכלכלה מוסר כי ה- OECD הוציא אמש סקירה בנושא מצב תעסוקת ערביי ישראל, ומשבח צעדים שהובילו משרד הכלכלה וממשלת ישראל בשנים האחרונות בנושא זה.
לדברי שר הכלכלה, אריה דרעי, "שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה ניצב בראש סדר היום של משרד הכלכלה בראשותי. לדבר משמעויות כבירות מכיוון שהגברת התעסוקה מהווה מנוף להגברת הצמיחה וחיזוק הכלכלה, זאת כמובן בנוסף לחיזוק והעצמת העובדים מקרב החברה החרדית והערבית".
בדו"ח שהוכן במסגרת הליך של שיתוף פעולה ומידע עם לשכת הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מציין הארגון כי ישראל שרדה היטב את המשבר הכלכלי עם שיעורי אבטלה נמוכים, אך עדיין יש 2 קבוצות פגיעות עם אחוזי השתתפות נמוכים בשוק העבודה: ערבים וחרדים.
הארגון בדק את מרכזי ההכוון התעסוקתיים הייעודיים לאוכלוסייה הערבית ולבדואים בישראל שהוקמו ע"י משרד הכלכלה בשיתוף הג’וינט בשנים האחרונות, ומדגיש כי מדובר בכלי חשוב לקידומן התעסוקתית של אוכלוסיות אלו.
הדוח גם מוצא שרמת הכישורים בקרב אוכלוסיות אלו עודה נמוכה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה הערבית בישראל וכי על הממשלה להשקיע עוד בהדרכה מקצועית והכשרות שונות.
בין ההמלצות שהציג הארגון לישראל: חיזוק החיבור בין מערכת החינוך הערבית לשוק העבודה שיאפשר לבוגרים מעבר קל יותר ומציאת עבודה התואמת את הכישורים שלהם, עידוד יזמות עסקית והשקעה בעידוד והענקת תמריצים לאוכלוסייה הערבית בתחום, צמצום הפער בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בתעסוקה והסטת משאבים לקידום הנושא.
משרד הכלכלה הקים בשנים האחרונות 21 מרכזי הכוון בשיתוף עם ג’וינט ישראל ומשרד ראש הממשלה, המרכזים מהווים "One Start Shop" לבלתי מועסקים מהחברה הערבית הנמצאים מחוץ לעולם העבודה על מנת להביא להשתלבותם והכוונתם לתעסוקה הולמת. המרכזים מספקים שירותי הכוונה ויעוץ תעסוקתי, הכשרה והכוונה להשלמת השכלה ולהשכלה גבוהה, הכנה לעולם העבודה, השמה הולמת וליווי תעסוקתי לאורך זמן. ההשמות מתבצעות ע"י פיתוח קשרי מעסיקים ולעיתים בסיוע בהסעת עובדים מיישובים ערביים למקומות התעסוקה.
תעסוקה וכישורים באוכלוסייה הערבית בישראל: בעוד שמדינות רבות באזור ה-OECD סובלות מאחוזי אבטלה גבוהים, ישראל שרדה בהצלחה יחסית את המשבר הכלכלי האחרון עם השפעה אפסית על שיעורי האבטלה. למרות הצמיחה הכלכלית של המשק הישראלי, עדיין יש שתי קבוצות מוחלשות שצריכות טיפול יסודי יותר – ערבים וחרדים.
שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל עומד על 66% אך בקרב האוכלוסייה הערבית עומד על 52% בלבד ואף קריטי יותר – 50% מערביי ישראל נמצאים מתחת לקו העוני. סקירה חדשה של ה-OECD בודקת מה עשתה ממשלת ישראל בשנים האחרונות בנושא תעסוקת ערבים ואלו עוד אתגרים יש בדרך.
אחד מהחידושים שהציג משרד הכלכלה בשיתוף הג’וינט הישראלי בשנים האחרונות היו מרכזי הכוון תעסוקתיים לאוכלוסייה הערבית שאמורים לרכז את כלל השירותים שאוכלוסייה זו צריכה לשם הטמעה טובה יותר בשוק העבודה.
כיום פועלים ברחבי המדינה שבעה מרכזי הכוונה תעסוקתית לאוכלוסייה הערבית בהשקעה של 210 מיליון ש"ח, המאפשרים הכוונה תעסוקתית, למידת כישורים ושת"פ עם ארגונים בחברה הערבית. ארגון ה-OECD מציין את חשיבותם המכרעת, בעיקר ביכולת שלהם לתת דגש לצרכים הייחודים לאוכלוסייה זו אך מדגיש שיש צורך בחיבור טוב יותר לפעילות הכלכלית ברמה המקומית.
כדי שמרכזים אלו יצליחו, מדגיש הארגון, יש לחברם לתחבורה המקומית ולמעונות יום לילדים שהם עדיין חסמים קריטיים בשילוב ערבים ובעיקר נשים ערביות בשוק התעסוקה. הארגון קורא לפתח עוד יותר מרכזים אלו ולהפוך אותם למרכזי יזמות וליצור שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים הפועלים בקרב האוכלוסייה הערבית.
אחד מהכלים החשובים לשוק תעסוקה מכליל יותר הוא השכלה ובעיקר השכלה גבוהה וישראל היא מקרה ייחודי במדינות ה-OECD כיוון שאחוז הבוגרים בהשכלה הגבוהה עומד על 46% לעומת 33% בממוצע במדינות ה-OECD. לפי נתוני הארגון, השכלה גבוהה מבטיחה תעסוקה כיוון ש-85% מבין בעלי התעודות בישראל נמצאים בשוק התעסוקה לעומת 47% ללא השכלה גבוהה.
השכלה גבוהה מאפשרת כניסה מוגברת של נשים לשוק התעסוקה, גורם חשוב ביותר באוכלוסייה הערבית שבה רק 28% מהנשים משתתפות בשוק התעסוקה. כניסה מוגברת של נשים לשוק העבודה הגדיל את הקבוצה של משקי בית עם שתי משכורות אבל גם גרם לתופעה נוספת של "עובדים אבל עניים".
אחת מהבעיות בשוק התעסוקה הישראלי היא בקרב גברים ללא השכלה מרובה ששיעורם בשוק לא צמח כלל, מגמה שונה לחלוטין מאשר בשאר מדינות ה-OECD. ישראל הצליחה להגביר את השתתפות תעסוקת הגברים הערבים עד גיל 45 אך מגיל זה והלאה יש עלייה גבוה מאוד בשיעורי האבטלה ואחת הסיבות לכך שרבים מהגברים באוכלוסייה זו עובדת בעבודות יזע שבהן לגיל יש גורם מכריע.
כישורים הם כלי עיקרי לשילוב בשוק התעסוקה, לא רק במציאת עבודה אלא מציאת עבודה איכותית ובישראל, רמת הכישורים של האוכלוסייה הערבית עדיין נמוכה לעומת האוכלוסייה היהודית. לשם סגירת הפערים, מדגיש ארגון ה-OECD את החשיבות של תכניות להכשרה מקצועית והדרכות במקום העבודה, בעיקר בקרב אוכלוסייה זו. לשם כך מדגיש הארגון שעל מרכזים אלו לעסוק יותר בכישורים ובעיקר בכישורים בסיסיים כיוון שעובד ללא יכולות אלו, לא יוכל להחזיק משרה לאורך זמן.
כדי שפרויקט זה יצליח, הארגון שם דגש על שיתוף פעולה עם המגזר העסקי שאמור לספק הדרכות במקום העבודה. לא רק השוק העסקי חשוב אלא גם מערכת החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה שחייבת להיות מחוברת לצרכים של שוק העבודה ולתת לאוכלוסייה הערבית הכוונה תעסוקתית ומידע על דרישות השוק.
להלן ההמלצות מרכזיות של ארגון ה-OECD לישראל: 1. שיתוף פעולה מקומי ולאומי לשם יצירת אסטרטגית כישורים ותעסוקה יעילה יותר: ארגון ה-OECD קורא לממשל המרכזי לשתף יותר את הממשל המקומי הישראלי לשם הטמעה טובה יותר של אסטרטגיית התעסוקה לערבים.
2. פיתוח מערכת בקרה והערכה ברמה המקומית לשם הבנה מה עובד היטב, הסרת חסמים בשוק התעסוקה ועידוד יצירת עבודות. הארגון מציין שפעולות רבות נוצרות אך ממדי הבקרה חלשים מדי מכדי להבין מה עובד ומה לא. בהקשר של מרכזי הכוונה תעסוקתית יש לבחון אילו עבודות נוצרות בזכות מרכזים אלו, משך הזמן שהעובד מחזיק בעבודה לאחר קבלת השירות והאם הוא מקבל הדרכות נוספות במקום העבודה.
3. העלאה כללית ברמת הכישורים בקרב האוכלוסייה הערבית. הדגש המרכזי באוכלוסייה הערבית הוא נושא הכישורים הבסיסיים שחסרים כגון כישורי השפה כיוון שלאוכלוסייה הערבית, אנגלית אינה שפה שנייה אלא שלישית אחרי ערבית ועברית ויש לשים דגש על כך.
4. לייצר יותר הדרכות במקום העבודה והתמחויות. לפי נתוני ה-OECD רק 4% מקבלים התמחות בעסקים בזמן הלימודים שלהם.
5. הכוונה תעסוקתית ספציפית לקהל זה שיאפשר מעבר מוצלח מלימודים לעבודה. לאוכלוסייה הערבית דרישות שונות מהאוכלוסייה היהודית בעיקר כיוון שאינם משתתפים בשירות הצבאי ולכן המסלולים שלהם שונים ויש לשים דגש על כך.
6. לתת דגש חזק יותר על איכות ולא על כמות העבודות. 7. להמשיך לעודד יזמות בקרב אוכלוסייה הערבית. ארגון ה-OECD מציין לטובה את ההשקעה הממשלתית בעידוד יזמות ומדגיש את חממת ההיי-טק בנצרת. 8. להסיט עוד משאבים לשם יצירת צמיחה מכלילה יותר שתתרום לאוכלוסייה הערבית. ישראל משקיעה בין 0.2%-0.3% במדיניות תעסוקה אקטיבית, חצי ממוצע ה-OECD. כדי לעמוד ביעדי הממשלה 2020 ביצירת 700,000 עבודות חדשות (300,000 במגזר הערבי בפרט) על המדינה להשקיע יותר.
לסיכום, ציינו במשרד הכלכלה כי הסקירה הנוכחית של ה-OECD מדגישה שישראל צועדת בדרך הנכונה ושיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית ממשיך לעלות אך מדגיש שאסור להסתכל רק על כמות אלא גם על איכות כיוון שממדי העוני של אוכלוסייה זו לא השתנו כמעט. ארגון ה-OECD מדגיש שוב שללא השתתפות מוגברת על ערבים וחרדים בשוק העבודה, ישראל לא תוכל לסגור את פער הפרודוקטיביות למול המדינות המתקדמות בעולם שעומד על 25% פחות מממוצע ה-OECD.
אלה בר דוד, מנהלת תחום תעסוקת חברה ערבית בלשכת הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה: "משרד הכלכלה מוביל בשנים האחרונות מהפכה תעסוקתית המעודדת שילוב החברה הערבית בתעסוקה איכותית בשוק העבודה. אפשר כבר לראות את התוצאות בשטח, במיוחד בתחום העסקת הנשים והאקדמאים.
"משרד הכלכלה יזם פרויקטים יוקרתיים רבים שמטרתם להעצים את התעסוקה בחברה הערבית, בין השאר, הקמת מרכזי ההכוון התעסוקתי ’ריאן’ ביישובים הערביים המרכזיים, עידוד מעסיקים לשילוב ערבים בהייטק, בניית מעונות יום ועוד. פרויקטים אלה יובילו לשילוב האוכלוסייה הערבית במספרים יותר גדולים בשוק העבודה בשנים הבאות. אנו שמחים לראות שארגון ה- OECD מכיר ומוקיר את המאמצים הממשלתיים ורואה כיצד משרד הכלכלה פועל רבות למען קידום התעסוקה בחברה הערבית".