מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס’ 161), התשע"ה-2015, של ח"כ מיקי רוזנטל.
ההצעה נועדה להגביל את השכר של מי שמייצג אדם בפני המוסד לביטוח לאומי וכן כל אדם או גוף אחר שגובה שכר בעד טיפול, לרבות בעד ייעוץ מוקדם להגשת תביעה למוסד. בגין פתיחת תיק התביעה תיקבע הגבלה לשכר בהמשך הליך החקיקה, ובעבור הטיפול בתביעה ניתן יהיה לגבות עד 8% מסך כל התגמולים שיתקבלו בפועל מהמוסד, ולתקופה של עד חמש שנים. עוד מוצע לקבוע כי אם תיפסק קבלת התגמולים, יפסק גם תשלום השכר בעד הטיפול. מוצע לאפשר לשר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לשנות בצו את השיעורים המרביים האמורים. כמו כן, היה ושילם מבוטח שכר העולה על שיעור השכר המרבי האמור, יהיה המבוטח רשאי לתבוע את החזרת ההפרש.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לאחר שכל חייהם שילמו אזרחי ישראל דמי ביטוח לאומי, ברגע האמת, כאשר הם נזקקים לשירותיו של המוסד לביטוח לאומי, ניצבת מולם מסכת בירוקרטיה המצטיירת כמפותלת וסבוכה. לאור הדימוי האמור של המוסד לביטוח הלאומי ובהיעדר ידע מקצועי של האזרח הפשוט, נגררים אזרחים לחפש פתרונות. את מצוקת מבקשי הקצבאות, למדו בעלי מקצוע לנצל. אותם גורמים מתווכים מציגים עצמם כמי שיודעים להתמודד מול הבירוקרטיה ומציעים לסייע לנזקק לממש את זכויותיו. הגורמים המתווכים מנצלים את החרדה של האזרח מהמוסד לביטוח לאומי ומשדלים אותו לשכור את שירותיהם. כך למעשה, נוצר מצב בו נאלץ האזרח לשלם על זכות שבמצב הרצוי היה אמור לקבל ללא תמורה. חמור מכך, כספים שהוקצו למימוש זכויות רפואיות נגבים בסכומים בלתי סבירים על ידי גורמים מתווכים.
על פי רוב, גובים הגורמים המתווכים סכום התחלתי גבוה בעד "פתיחת תיק". סכום זה לא מוחזר בשום מקרה, גם אם בסופה של תביעה לא מקבל התובע קצבה. בשלב הבא, הגורמים המתווכים גובים "דמי טיפול" כאחוז מגובה הקצבה – בגובה של כ-20%. לעיתים קרובות מבקשות החברות לקבל את הסכומים הללו למפרע. באופן זה, אזרח שזקוק לכסף שהוקצב לו מהמוסד לביטוח לאומי למטרות בריאותיות, נדרש לשלם סכומים גדולים לנותן השירות מראש, עוד לפני שקיבל את מלוא כספו. כך, כסף רב שמוקצה לאזרח לזכויות בריאותיות אינו ממלא את ייעודו ונגבה על ידי הגורם המתווך."
בקריאה שנייה תמכו בהצעה 22 ללא מתנגדים. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 25 ללא מתנגדים.