ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), קיימה היום דיון שעסק במצבו של מלון הנסיכה באילת, על רקע סכנה להמשך פעילותו. הדיון התקיים לבקשת ח"כ נאוה בוקר (הליכוד) שהסבירה כי ביקשה את הדיון מאחר שבגלל דבר אחד והוא למעלה מ-400 עובדים שעלולים למצוא עצמם בלי מקור פרנסה בגלל מחלוקת בין רגולטורים. היו"ר כבל הבהיר כי הוא נחוש לעשות את כל המאמצים להציל את המלון, כך שהעובדים לא יצטרכו לעמוד בפני פיטורים.
בעל המלון, אלכס טסלר, סיפר כי ב-2011 עבר המלון לניהול רשת ישרוטל, אך הממונה על הרשות להגבלים עסקיים לא אישר זאת ונתן ארכה למצוא מפעיל אחר. הוא הוסיף כי כאשר נמצאו מפעילים אחרים בנק הפועלים לא קיבל אותם והעמיד את חובות המלון לפירעון מידי וכעת הוא בסכנת סגירה. "העברנו לישרוטל 98% מהעובדים ובגלל חוסר אחריות נפלנו בין הכסאות", אמר טסלר.
ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אמר כי החלטת הממונה שגויה והיא ראויה לבחינה נוספת. לדבריו, מלון שמפונה הופך למפגע תברואתי ופוגע בעיר. מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת, יוסי פתאל, הוסיף כי "עמדת רשות ההגבלים נטועה בחוסר הבנה עמוק של תחום התיירות. המחשבה כאילו אילת היא שוק בפני עצמו מופרכת, כי התיירים באילת הם לא קהל שבוי. נפל פגם בסבירות ושיקול דעת הממונה". היועץ המשפטי של משרד התיירות, עובד קדמי, הוסיף כי 420 חדרי מלון שייגרעו זה מכה קשה לעיר אילת. לדבריו, תהייה לכך גם השפעה תדמיתית שלילית שתפגע בשיווק בחו"ל.
היו"ר כבל אמר כי משרד התיירות הוא שחקן מרכזי, והוסיף כי כששר התיירות רוצה משהו הוא יודע לעקור הרים. "אם השר חושב שזה נושא ליבה בכול הנוגע לתיירות באילת הוא חייב לעמוד על רגליו האחוריות ולהתייצב אצל הממונה", אמר ח"כ כבל והבהיר כי ישוחח עם השר כבר היום או מחר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי לאחר שבחנה את כל הפרטים היא לא מבינה כיצד התקבלה ההחלטה של הממונה והוסיפה כי "זה נראה כמו חלם". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "נציגי הממונה ידעו לגלות גמישות במתווה הגז ואפשר להפגין את אותה יצירתיות בשאלות הרבה יותר קטנות".
עו"ד יעל שיינין מהרשות להגבלים עסקיים אמרה כי הרשות פועלת לצמצם את הריכוזיות במלונות באילת, לנוכח המחירים הגבוהים שמשלמים הצרכנים. היא הוסיפה כי ברשות לא חושבים שהמלון ייסגר, מאחר שעוד שבועיים ייסגר המרכז לרכישתו. "מה שעתיד לקרות זה שכונס הנכסים ינהל משא ומתן עם המציעים לרכוש את המלון ומישהו אחר יקנה ויפעיל אותו", אמרה.
היא הוסיפה כי עוד ב-2011 התרחש המיזוג עם ישרוטל שלא הובא לאישור הממונה, ומאז נתן הממונה ארכה של 4 שנים להסדיר את הנושא. "הבעלים יכל לטעון שהניתוח של הרשות שגוי בערר שהגיש לבית הדין להגבלים עסקיים, אך הוא בחר למשוך את הערר", אמרה. שיינין הציעה להמתין עוד שבועיים, עד שלדבריה אפשר יהיה לדעת אם המלון ימשיך לפעול כעסק חי.
סגנית סמנכ"ל פיתוח במשרד התיירות, חנה איפרגן, אמרה כי "שוק מימון בתי המלון הוא ריכוזי. יש שני בנקים שנתונים אשראי, בנק הפועלים ובנק לאומי, והם מתואמים. כך נוצר מצב אבסורד של שוק תיירות תחרותי שמתקשה לפעול בשוק מימון לא תחרותי", אמרה. היא הוסיפה כי ברור שיימצא קונה, השאלה היא מה הוא יעשה, ולדבריה הוא ייהנה מכל הרווחים ולא יוריד מחירים.
היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר בצורה הברורה ביותר כי "לא יכול להיות שמלון הנסיכה באילת ייסגר, אין שום סיבה לכך". הוא הוסיף כי במקרה הזה כול הגורמים רואים את הנושא בעין אחת, בניגוד לעמדת רשות ההגבלים, והדבר מחייב בחינה מחודשת.
בעקבות זאת קרא היו"ר כבל לממונה לבחון את עמדתו מחדש, תוך שהוא שם דגש על הדברים שעלו בדיון, "כדי לא לגרום למצב שבו הניתוח יצליח אבל החולה ימות". הוא הוסיף כי בכוונתו לפנות באופן אישי לממונה בדרישה לבחון שוב את עמדתו וכן יבקש גם את חוות הדעת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין. "אני נחוש לעשות את כל המאמצים להציל את המקום, כדי שהעובדים לא יצטרכו לעבור שימוע נוסף", אמר היו"ר כבל שקרא לכל הגורמים לפעול יחד למנוע את הסגירה.
בהמשך לפרסומים שהיו בימים האחרונים בנוגע למלון הנסיכה באילת, ובהמשך לדיון בוועדת הכלכלה בכנסת, פרסמה היום רשות ההגבלים את התייחסותה לעניין.
"רשות ההגבלים העסקיים פועלת בנחישות לצמצום הריכוזיות בתחום המלונות באילת. הריכוזיות של הבעלות במלונות באילת, בפרט של הרשתות ישרוטל ופתאל, מעלה את המחיר שציבור הנופשים משלם על לינה באילת. הממונה סבור שלטובת הציבור והתחרות, אסור שמלון הנסיכה יישלט על ידי רשת ישרוטל, באופן שרק מגדיל עוד יותר את הריכוזיות וצפוי להעלות עוד יותר את מחיר הלינה באילת. יתר על כן, לפי הנתונים שבידנו, ישנו מספר גדול של גורמים (שאינם ישרוטל או פתאל) המעוניינים כיום לרכוש את המלון ולהפעיל אותו.
"במקרה זה, מסתמן כי ישנו ניסיון של הבעלים של המלון להפעיל לחץ פוליטי על מנת לגרום לממונה לאשר עסקה שתפגע בציבור הנופשים. זאת כנראה כדי שהבעלים יוכל לקבל סכום גדול יותר תמורת המלון. עוד משנת 2011, כאשר הפרו בעלי המלון את החוק ולא הביאו את העסקה עם ישרוטל לאישור הממונה, הממונה העניק פעם אחר פעם ארכות על מנת לא לפגוע ברצף הניהול של המלון, ולאפשר מכירה מסודרת של המלון לגורמים הרבים שרצו לרוכשו (אמנם, לא במחיר שהבעלים רצה לקבל). אילו הממונה היה סבור שהמלון ייסגר, לא היה מתנגד למיזוג. הממונה סבור כי המלון יימכר לגורם אחר, תחרותי יותר, שינהל את המלון באופן שיעזור להילחם בבעיית הריכוזיות והמחירים הגבוהים במלונות באילת", סיכמו ברשות ההגבלים.