בסקירה שפרסם הכלכלן הראשי באוצר ועוסקת בעיקר בירידה ביצוא מישראל מוצא שלא רק שער החליפין וירידה בביקושים העולמיים פוגע ביצוא הישראלי אלא גם השחיקה בתחרותיות המבנית, כלומר העלייה בשכר. להלן הסקירה:
בשנים האחרונות חלה האטה בגידול יצוא הסחורות הישראלי, כאשר בחודשים אחרונים נרשמה ירידה של ממש. כלל היצוא הישראלי צמח בשלוש השנים האחרונות בקצב ממוצע של 1.8 אחוזים, כמחצית מקצב התרחבות הסחר העולמי באותה תקופה ונמוך מקצב הגידול של התוצר בישראל בתקופה זו. המשמעות – שחיקה של נתח היצוא של ישראל בסחר העולמי, ופגיעה בקצב הצמיחה של התוצר בישראל.
נהוג להסביר את החולשה ביצוא הסחורות הישראלי על ידי ביקושים עולמיים ותנודות בשערי החליפין. הסביבה העולמית מספקת פחות ביקושים ליצוא הישראלי – הסחר העולמי צומח בקצב איטי יותר ומשקים מפותחים רבים עדיין סובלים מירידה בהיקף הפעילות הכלכלית לעומת הפוטנציאל. במקביל, התחזקות השקל פוגעת בטווח הקצר בתחרותיות יצוא הסחורות הישראלי. עם זאת, ניתוח כמותי שערכנו מראה כי הסיבות הללו מסבירות רק חלק מהחולשה ביצוא הסחורות.
להערכתנו ההסבר המרכזי הנוסף לחולשה ביצוא טמון בשחיקה בתחרותיות מבנית. בתוך כך, הפיכתה ההדרגתית של ישראל למדינה מפותחת והשינויים הרגולטוריים הובילו לייקור עלויות העבודה המקומיות, זאת כאשר עלויות העבודה במשקים המפותחים האחרים נותרו ללא שינוי משמעותי בשנים האחרונות. השחיקה בתחרותיות משתקפת גם בהרעה במדדי התחרותיות של המשק הישראלי.
מגבלה נוספת להתרחבות היצוא עשויה לנבוע מצד ההיצע. במסגרת זאת, היצוא הישראלי מתמקד בענפים המתקדמים (כגון אלקטרוניקה ותרופות בצד הסחורות, ותוכנה ומו"פ בצד השירותים). ענפים אלו דורשים כוח אדם מיומן, אשר מצוי בשנים האחרונות במחסור הולך וגובר. הגידול ביצוא השירותים (הכולל בעיקר את התוכנה, מו"פ ותיירות) שפיצה חלקית על הירידה ביצוא הסחורות בשנים האחרונות, הגביר את הדרישה לכח אדם מיומן.
תפקידה של הממשלה מתמקד ביצירת סביבה עסקית תומכת והתמודדות עם חסמים לסחר בינלאומי ככל שאלה קיימים. כמו כן על הממשלה לפעול להגדלת היצע כוח אדם המיומן, שהינו מפתח לצמיחת הייצוא בישראל.