ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), המשיכה היום את הדיונים במתווה הגז הטבעי. ביוזמת היו"ר כבל התרכז הדיון בהיבטים המדיניים והביטחוניים של המתווה. עם זאת, כפי שפורסם מוקדם יותר בחדשות ספונסר, היו"ר כבל פתח את הדיון בהודעה דרמטית, והטיל פצצה כשאמר כי "שר הכלכלה, ח"כ אריה מכלוף דרעי, מתכוון להגיש בקשה להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים".
היו"ר כבל סיפר כי אתמול נפגש עם שר הכלכלה דרעי, שר האנרגיה, ח"כ יובל שטייניץ והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט לבקשתם. "הם ביקשו להיפגש איתי ולהציג לי כמה עניינים ולהודיע לי ששר הכלכלה מתכוון להגיש לי בקשה להפעיל את סעיף 52. שר הכלכלה בכבודו ובעצמו. אם שר הכלכלה יניח את הבקשה לפי סעיף 52 מתייתר הדיון להעברת סמכויות במליאת הכנסת ומתייתרת הטענה הפרוצדורלית של ישראל ביתנו, וזה לפי המידע הגלוי", אמר ח"כ כבל.
היו"ר כבל הוסיף כי השלושה ביקשו לברר מתי בכוונתו לזמן את הוועדה, לאחר שתוגש בקשה כזו. ח"כ כבל אמר שהשיב להם כי מאחר שהפעלת סעיף 52 היא ראשונית, אז עד שלא יסתיים תהליך השימוע ועד שהמתווה לא יהיה שלם הוא לא מתכוון לעשות שום קיצורים. "לא נביא זאת להתייעצות לפני שהממשלה תסיים את השימוע ותגבש מתווה סופי", הבהיר.
ח"כ שלי יחימוביץ’ (המחנה הציוני) התייחסה לדברים ואמרה: "העובדה שיש כוונה להריץ את האישור במהירות שיא מעידה ששמיעת הציבור היא פיקציה זה ויתור מוחלט על עמדות הציבור ועל עמדות הרגולטורים הכי חזקים שקולם לא נשמע, בעיקר של הממונה על רשות ההגבלים פרופ’ דיויד גילה ושל ראש רשות החשמל אורית פרקש שהודרה מהתהליך". היא הוסיפה כי היא סומכת על היו"ר כבל שיעשה ככל יכולתו שלא לעשות צחוק מהציבור והביעה צער ואכזבה על עמדתו של שר הכלכלה דרעי. "יש כאן יריקה בפרצופו של הציבור", אמרה.
היו"ר כבל הביע גם הוא אכזבה ואמר כי דרעי הוא "האדם האחרון שאתה מצפה ממנו שיעשה זאת". במהלך הדיון הודיע ח"כ כבל כי השר דרעי ביקש לעדכן אותו כי יחתום על המתווה רק לאחר שיתקבל אישור לכך במליאת הכנסת.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, התייחס להבטחה ליציבות רגולטורית של 10 שנים שנכללה במתווה. היא ציינה כי המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד ליכט התייחס לכך בשתי חוות דעת לשתי ועדות ששינסקי, בהם כתב כי איסור כבילת שיקל הדעת של הרשות המנהלית הוא אחד מעקרונות היסוד של המשפט המנהלי, ולכן אף אחד לא יכול להניח שמדיניות שהטיבה אתו לא תשתנה. לדבריה, לפי חוות הדעת של עו"ד ליכט ניסיון לעגן התחייבות ליציבות רגולטורית אינה מקובלת במדינות מפותחות.
לסיכום, אמרה עו"ד בנדלר: "התוצאה הסופית עלולה להיות פגיעה במשילות ויכולת מוגבלת להגיב כראוי למצבים משתנים, ככל שיהיו, לשם הבטחת האינטרס הציבורי בצורה מיטבית, ואני מציעה לממשלה לשוב ולשקול אם אכן יש מקום להוראות היציבות בנוסח החריג המוצע ולתקופה כה ארוכה".
ד"ר עודד ערן, המשמש חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר כי מבחינה בינלאומית צריך להיזהר מההפרזה בחשיבות הנושא. "אנחנו לא שחקן בינלאומי משמעותי, אנחנו גורם אזורי חשוב ביותר. היו"ר כבל ביקש לדעת האם יחסיה של ישראל עם ירדן ומצרים מבוססים על סיפור הגז, וערן השיב כי היחסים בנויים בעיקר על שיקולים ביטחוניים. עם זאת הוא ציין כי "הגז כמו המים חשובים ביותר ליציבות המשטר בירדן".
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אלון ליאל, הוסיף כי יצוא הגז לא יכול לשנות דרמטית את מעמדה האזורי של ישראל. "אני מהבוגרים של המזרח התיכון החדש, שבו חשבנו שהנושא הכלכלי יכול להוביל למציאות אחרת – הנושא הכלכלי לא יכול בפני עצמו לשנות את המציאות האזורית של ישראל", אמר.
נחום גוטנטג מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל אמר כי זה מדאיג אותו שלמתנגדי המתווה קוראים "פופוליסטים ובולשוויקים". לדבריו, "המתנגדים הם מהימין ומהשמאל, צעירים ומבוגרים, עניים ועשירים. מצאנו שהמתווה מנוגד לאינטרסים של העם והמדינה וההוכחה הכי טובה לכך היא העדר השקיפות, ויתור על הגז והמשילות ושימוש בהפחדות".
מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, התייחס להיבטים גיאופוליטיים ואמר כי "הגז הוא כלי מרכזי לשלום עם שכנותינו". ח"כ יחימוביץ’ אמרה כי "זה מופרך שמנכ"ל של חברה עסקית יסביר לנו את שיקולי הביטחון של מדינת ישראל" וכינתה זאת "שיבוש מוחלט". היו"ר כבל הגן על זכות הדיבור של אבו ואמר כי "הוא מציג את הדברים מנקודת מבטו ומותר לו גם אם הוא מדבר שטויות". אבו הוסיף והתייחס למחיר הגז ואמר כי מ-2014 ל-2015 ירד המחיר במשק הישראלי ב-10%.
מנהל מרכז איין רנד בישראל, בועז ארד, אמר כי מי שצועק נגד המתווה סיסמאות כמו שוד, רמאות וגזלנות מעוות את הדיון ומביא לתוצאה הפוכה ממה שהיה רוצה. "הצעקות שהגז הוא של כולנו הן חוסר הבנה של המושג משאב", אמר. בעקבות קריאות לעברו הזדעק ח"כ שרון גל ואמר כי "אי אפשר שכל פעם שמישהו יגיע משהו בעד המתווה יצעקו עליו". ארד סיכם כי הוא תומך במתווה לא כי הוא הכי טוב, אלא כי צריך לשים סוף למחול השדים.
נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה, אמר כי כל מטרת המתווה זה להכשיר את עניין היצוא. "אחרי ששכנעו שיש אינטרס כלכלי שכנעו שיש גם אינטרס ביטחוני", אמר הוא תהה כי "90% מעתודות הגז בעולם נמצאות בידי איראן, קטאר ורוסיה, ואם נייצא גז ונצטרך משאבי אנרגיה בעתיד האם אפשר יהיה לרכוש גז מאחת משלושת המדינות הללו".
ראש ענף ביצוע הערכות מצב במועצה לביטחון לאומי, אבנר שמחוני, אמר כי לישראל יש גז לעוד הרבה שנים קדימה וכי המל"ל רואה צורך חיוני בקידום עצמאות אנרגטית קודם כל לצרכי המדינה. גלעד ברנע ביקש לדעת מה עמדת המל"ל באשר לעובדה שמאגרי הגז נמצאים בידיים של חברות פרטיות שלא כולן ישראליות, אולם שמחוני לא התייחס לכך.