ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), המשיכה היום לדון במתווה הגז הטבעי, בהמשך לדיון הראשון שקיימה הוועדה בנושא בשבוע שעבר. היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי הוועדה תמשיך לעסוק במתווה מדי שבוע ולקיים "דיון ציבורי אמיתי", כלשונו.
"בכוונתי שלדיונים הבאים יגיעו שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר הכלכלה אריה דרעי, וגם אנשי ביטחון שיסבירו בדיון הבא איך הם מתייחסים לכל הפרשה שבה הקבינט לא מקבל עדכונים דחופים בעניינים אחרים אבל מתעסק בנושא הגז", אמר. הוא הוסיף כי בכוונתו לבקש ממבקר המדינה, יוסף שפירא, להופיע בפני הוועדה. "עד שהממשלה תפנה לוועדה בבקשה להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים נמשיך לקיים דיון ציבורי אמיתי ונביא לידיעת הציבור כמה שיותר מידע על המתווה. כל הסיפור שמהלכים עלינו אימים שהגז יישאר באדמה הוא רחוק מלהיות נכון", אמר היו"ר.
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי "כיום מחיר הגז צמוד למחיר ההמבורגר בארה"ב. המתווה יביא בוודאות למחיר גז עולה כל רבעון או כל שנה על פני 15 השנים הקרובות, ואז גם מחירי החשמל ילך ויעלה בעוד שכמעט בכל העולם המחירים יורדים. לא תשרור תחרות של ממש ולא יובטח ביטחון אנרגטי. מי שטוען שיש פיקוח מחירים משקר, כי מה שמוטל על החברות זה לדווח פעם בשנה על המחירים וזה לא פיקוח. צריך להחליף את האות ז’ באות ה’ ולהחיל פיקוח לא לפי פרק ז’ אלא לפי פרק ה’", אמר. ח"כ טרכטנברג הציע תיקונים למתווה ואמר כי צריך להוריד את מחיר הבסיס של הגז מתחת ל-5.4 דולר ליחידת חום ולהצמיד אותו לשקלול של 75% מחיר גז בשווקים רלוונטיים ו-25% מחיר נפט.
דובר מטה מאבק הגז, יוסי דורפמן, האשים כי "המתווה נכתב בצורה מושחתת, שבכירי ממשל נפגשים עם בכירי חברות הגז, ללא תיאום וללא פרוטוקולים, לכן צריך מתווה חדש לחלוטין. מנכ"ל אדם טבע ודין, עמית ברכה, אמר כי בוועדה מתקיים שימוע ציבורי אמיתי בעוד שמה שעושה משרד האנרגיה, לדבריו, "לא עומד בשום כלל בסיסי של מנהל תקין". אמנון פורטוגלי ממכון ואן ליר אמר כי מה שנקרא סעיף היציבות הרגולטורית "יגביל את הכנסת לחוקק חוקים ונותן לתאגידי הגז כוח למנוע חקיקה דמוקרטית ומוציא את הדמוקרטיה מחוץ לחוק. רק בישראל ובגינאה המשוונית, שגם בה פועלת נובל אנרג’י, הממשלה מוכנה לוותר על הליכי חקיקה וזה סיכון שלוקח כל גוף עסקי".
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, סיניה נתניהו, אמרה כי המתווה חושף את המשק לסיכונים מבחינת היתירות האנרגטית, והוסיפה כי "לא ברור איזה נסיבות השתנו שמחייבות פתיחת ההחלטה בנושא היצוא". היו"ר כבל דרש מנתניהו תשובה ברורה לשאלה האם המשרד תומך במתווה או לא, ונתניהו אמרה: "התשובה היא לא" והוסיפה כי המשרד נחשף למתווה יחד עם הציבור וכי יש בו מספר רב של בעיות. היו"ר כבל אמר כי הדברים חמורים ודרש מהמשרד להציג אותם בפני הממשלה. הוא אף הוסיף כי ישוחח עם השר בעניין.
מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי ולשעבר הממונה על רשות ההגבלים, דרור שטרום, התייחס לכוונת הממשלה לעקוף את הממונה ולהפעיל את סעיף 52 בחוק ההגבלים. "הדרמה היא לא על מה נכון לכלכלה, אלא מאבק בין אמת לשקר. כאשר רוצים ליצור מונופול יש רק מקום אחד שתפקידו לבדוק טענות המצדיקות זאת – בית המשפט להגבלים עסקיים, ואם יש שיקולים של חוץ וביטחון צריך להגיש תצהיר לבית המשפט ולהיחקר עליו". לדבריו, בית הדין לא יעכב הליכים ויכול להכריע תוך שנה וחצי בעניין כזה. "סעיף 52 זה שמיטת הקרקע תחת הפיקוח השיפוטי מפני מונופולים וקרטלים", אמר.
הוא הוסיף כי הממונה הפורש דיויד גילה כתב במכתב הפרישה שלו שהוא לא נקט בהליכים משפטיים כי איימו עליו שלא יפתחו את לווייתן. לדברי שטרום, שותפות הגז היו צריכות בעצמן כבר ב-2011 ללכת לבית הדין ולטעון שהן אינן הסדר כובל.
"אני סבור שאין פה שיקול מכריע שמחייב אומה ליצור מונופול של 100% לדורות. יש שתי אפשרויות לתרחיש עתידי והסטטיסטיקה מעידה שבעוד 15 שנה לא יקרה כלום, לעומת זאת ניתן לקבוע במתווה כי בעוד 15 שנה נופלת גיליוטינה והמונופול מתפצל", אמר. הוא הוסיף כי "סעיף 52 זה לא סעיף פקידותי של עקיפת הממונה, יש מקום להשתמש בו רק כשיש כוח שעה קריטי שלא מאפשר קיום דיון משפטי. לא צריך להפעיל את הסעיף כדי לעקוף הגנה ממונופול אמיתי זה זילות של הסעיף".
ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) שאל האם ראש הממשלה עקף את המערכת המשפטית ושטרום השיב: "המערכת המשפטית נעקפת".
ח"כ עיסאוי פריג’ (מרצ) אמר כי נפתחת תיבת פנדורה של תהליך קבלת ההחלטות והוסיף כי אסור לפסול הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) אמרה כי ברור שההתנהלות היא רעה ויש ניסיון לייתר את בית המשפט. "אנחנו עדים להתפרקות מכל כללי המוסר והתקינות של המערכת החוקית, מי שומר על האינטרס שלנו החתול על השמנת", שאלה ח"כ לוי אבקסיס. היא ביקשה לדעת מי יכול לבקשת התערבות בית המשפט ושטרום השיב כי רק הממונה על רשות ההגבלים או היועץ המשפטי לממשלה יכולים לפנות.
ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) טען מנגד כי מתנהל דיון פוליטי במסווה של דיון כלכלי מעמיק וכי הוא לא זוכר כזה דיון חד צדדי. "הנסיבות שבגללן הנושא על השולחן הן כי הוא לא היה מפותח בישראל, צריך לזכור שהציבור שותף ביותר מ-50% ולכן צריך לאשר את המתווה כמה שיותר מהר", אמר. ח"כ גל טען כי אין לו שום אינטרס בנושא והיו"ר כבל העיר: "מה שיפה זה שלכל מי שיושב פה יש אינטרס חוץ ממך". ח"כ גל אמר כי "בסוף צריך להסתכל על האינטרס הציבורי והוא 150 מיליארד דולר שיגיעו למשק ב-20 השנים הקרובות". עם זאת הוא הביע התנגדות לדרך שבה זה נעשה בממשלה "תוך בריחה מאחריות", לדבריו.
מנהל תחום כלכלה ותעריפים במשרד האנרגיה, קונסטנטין בלוז, אמר כי אין מחיר גז עולמי שניתן להצמיד אליו. הוא הוסיף כי רוב המומחים מדברים על כך שמחיר הגז בארה"ב יעלה בשנים הקרובות, מאחר שיש ירידה של 85% בקידוחי נפט וגז לעומת 2008. "יש מקור אחד של תחרות וזה עודף היצע, אם יהיה עודף היצע גבוה תהייה תחרות. פיקוח לא גרם לתחרות בשום מדינה חופשית בעולם ולא הוביל לירידת מחירים", אמר.
היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תמשיך בשבועות הקרובים, מדי יום שני, לדון במתווה. "הגז לא באדמה ואנחנו לא הולכים לשום מקום", הבהיר.