בשבועות הקרובים, לאחר שתקבל את ההערות המקצועיות מלשכות עורכי-הדין, רואי החשבון ויועצי המס, תפרסם רשות המיסים הוראות לגביית מס ממקובלים, כך נחשף היום (שני) בישיבת הועדה לביקורת המדינה בכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר: (יש עתיד) שיזמה את הדיון, אמרה כי "כל אדם שווה בפני החוק, והדיון איננו נגד הדת, אלא מכבד אותה ורוצה שהעוסקים בה יהיו שווים בפני החוק. חלק מחצרות המקובלים מתופעלות בעשרות-מיליוני ₪, כאשר רבים מהם כופרים בעצם חובתם לשלם". אלהרר הבהירה כי "הוראות רשות המיסים חייבות להיות ברורות, וכרגע התחום עדיין פרוץ, כי ההבחנה בין מתנה לבין גמול מותירה עדיין שיקול דעת רחב מאד למי שיצטרך לשלם מס".
צבי ורטיקובסקי, נציג מבקר המדינה ציין כי חלק מהמקובלים צברו הון רב מאות מיליוני ₪, ומשום-מה אינן מחויבים במס, וכן גם כעשרים גופי כשרות בארץ. לדבריו, כיום ניתנת אפשרות לפרשנות שונה בנושא בין פקיד שומה אחד למשנהו.
משה אשר, מנהל רשות המיסים ציין כי אם יהיה חוק שכל מתנה שאינה-בין-קרובים חייבת במס, התחום יהיה פשוט בהרבה, "אך ישנן כבר חצרות מקובלים שהוסדרו על-ידנו במיסוי. בשנת 2014 בדקנו כ-120 מקומות את תעודות הכשרות, ונרחיב בדיקות אלו בשנה הקרובה. איתרנו כ-44 גופי כשרות שלא היו מדווחים, ורובם כיום בהליך בדיקת מסמכים ושומה מולם". תני פרנק, מ"נאמני תורה ועבודה" הוסיף כי חוק האונאה בכשרות אינו נותן מענה לבד"צים, ואין די בחוזר של רשות המיסים בעניין אלא יש לקדם חקיקה בפיקוח ובשקיפות על הבד"צים.
השר לשרותי דת, דוד אזולאי השיב כי למקובלים אין כל קשר למשרד לשירותי דת, וכן כי המשרד או הרבנות איננו מפקח על הבד"צים, וללא הכשר מהרבנות הבד"צ איננו יכול להעניק פיקוח או תעודה. לדבריו, "הבד"צים הם גופים גדולים ופרטיים ואני מתקשה להאמין שהם מתחמקים מתשלום מס. לבעלי העסקים נוח שהם משלמים ישירות למשגיח, כדי לשלוט בו, וזהו אינו מצב נורמלי. המצב האידאלי הוא מערך כשרות, בו המשגיח אינו מקבל את משכורת המושגח".
רוני חממה, מרשת פיצוחי חממה סיפר כי "יש קשר הדוק בין רב העיר לבין בד"צ מסוים. בלי רכישת הכשר של בד"צ מסוים, הרבנות באותה עיר לא מעניקה הכשר. באחד המפעלים שלי, איש אחד השגיח עבור שישה בד"צים שונים".
ח"כ דני עטר (המחנה הציוני) קרא להפוך הענקת תעודות כשרות לרשות ממשלתית מסודרת, כדי למנוע מינויים לא תקינים, או גביה-שאינה-שווה, ואילו ח"כ יואב בנצור (ש"ס) הבהיר כי להבדיל בין הענקה כתמורה לברכה או ייעוץ, או כהערצה למקובל.
ח"כ רחל עזריה (כולנו) הזהירה כי "אין מדובר בשוק חופשי לגמרי, ולעיתים הכשר הרבנות הופך להיות כלי כדי לחזק גוף כשרות פרטי" ואילו ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הוסיף כי "במשך שנים היו לחצים לא לגעת בתחום הזה, אך בשנתיים האחרונות רשות המיסים מובילה מהלך אמיץ בתפוח האדמה הלוהט, ויש לגבות אותה. לא ייתכן שיימשך המצב בו בד"צ הוא עמותה שכאילו פטורה ממס".
בהמשך, התקיים בוועדה דיון בעקבות דו"ח מבקר המדינה בעניין מורים המוסקים דרך חברות כוח-אדם ("מורי-קבלן"). הדו"ח מציג בין השאר בעיות משמעותיות בפיקוח של משרד החינוך ושליטתו במורי הקבלן, התנאים המחפירים בהם הם עובדים, פערים משמעותיים שנוצרים בין בתי הספר השונים בעקבות העסקת המורים על ידי גופים מתווכים והעדר נתונים לגבי היקף התופעה ותנאי ההעסקה של מורי הקבלן.
ח"כ אלהרר אמרה עם תום הדיון, שנגמר לאחר מספר דקות כי "ערב שביתה שתשתק את המשק, לא הגיונית ההתייחסות המזלזלת של משרד החינוך בנושא כל כך מהותי. התשובות שניתנו על ידי המשרד, ששוב תוקם ועדה בין-משרדית לטיפול בעניין מורי הקבלן, כפי שהבטיח המשרד בשנה שעברה, היא מגוחכת, ואינה ראויה לנושא כה-מכריע. התנהלות שכזו מצד משרד החינוך מוכיחה כי הוא עוצם את עיניו לתופעה הנוראית הזו. ישראל שנת 2015 אמורה לרתוח נוכח המצב המזלזל במורי הקבלן".
אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, אמר בדיון כי "נושא מורי הקבלן הוא אחד הביזיונות הגדולים של מדינת ישראל. השביתה תהיה קשה מאוד. אנחנו ניצבים מול ציניות, אטימות, וחוסר שליטה במדיניות ממשלתית. משרד החינוך נכנע לפקידות של משרד האוצר. אם המדינה לא תדאג לנושא הזה, אין לה זכות קיום".
לילי בן עמי, נציגת "הקואליציה להעסקה ישירה", אמרה בתום הדיון כי "היחס המזלזל של משרד החינוך, הוא קצה הקרחון לעומת היחס המשפיל והמבזה כלפי מורי הקבלן, התלמידים וההורים. אנחנו קוראים למעורבים בדבר לפעול בדחיפות להעסקה ישירה של מורי הקבלן בישראל".