ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מתייחס הבוקר לתפקודו של שר האוצר הנכנס בנוגע לשוק הדיור: "כחלון, בניגוד גמור לקודמו בתפקיד לפיד, הגיע לאוצר עם תפיסה חברתית מגובשת ועם רעיונות טובים להגדיל משמעותית את היצע הדיור למי שנזקק לו. לצערי, תוך פחות מחודשיים של כהונה, הפך כחלון, שלא בטובתו, לגיבור בטרגדיה יוונית".
לדברי כהן, "דווקא הוא גרם, בהעדר משנה סדורה של תכנית שתחלץ את שוק הדיור מן הבוץ, לסחרור חסר תקדים של שוק הדיור במהלך החודשיים האחרונים, לכ-26 אלף דירות שנמכרו כמעט בכל מחיר אפשרי ומה שגרוע מכך, לפי נתוני משרדי, למגמה של עלייה נוספת במחירי הדיור, הן באיזור הביקוש במרכז הארץ והן בפריפריה.
"הטראגי מכל הינה העובדה שדווקא החלטות שגויות דוגמת הכפלת מס הרכישה, שנועדו לכאורה לבלום רכישת דירות על ידי משקיעים, פגעו בראש וראשונה דווקא בשכבות העממיות שנזקקות לדיור להשכרה, ושכעת המגמה המסתמנת בעליל היא של עליית מחירי השכירות בדירות אלה. הטעות של כחלון, בדומה לקודמו לפיד שהכריז על מעמ אפס ללא יכולת ליישם הצהרה זו, היא בכך שבמקום להחליט החלטות ספוראדיות שרק בלבלו את השוק והגבירו את הרתיחה שלו, היה צריך, וחייב, לגבש תכנית אסטרטגית מקיפה שבסיסה היה אמור להעניק פתרון לבעיית הבעיות של שוק הנדל"ן – ההיצע המתדלדל והולך.
"העובדה שעד כה, קיץ 2015, לא הצליחו כל ממשלות ישראל בעשור האחרון לפתור את בעיית הבעיות של שוק הנדל"ן, ’תקרת הזכוכית’ של 40 אלף התחלות בנייה לשנה, והמחסור בדיור, לפי נתוני משרדי, כבר חצה את רף ה-100 אלף דירות חסרות, ממחישה יותר מכל את העובדה שללא טיפול שורש מקיף בנושא הגדלת ההיצע, שוק הדיור רק ימשיך לאבד שליטה, וברמות מחירים גבוהות ביותר.
"על מנת שלא נגיע, חלילה, למצב של יוון, ולא יהיו אלפי, אולי רבבות, לוקחי משכנאות ללא יכולת החזר, המלצתי אחת - הגדלה דרמטית של היצע הדיור באמצעות מכרזי קרקע מוזלים ומפוקחים שתוציא הממשלה הן באיזור הביקוש והן בפריפריה. שתיים, יישום לאלתר של הרפורמה בחוק התכנון והבנייה והקטנת הביורוקרטיה למינימום. שלוש, גיבוש תכנית ממלכתית מקיפה להתחדשות עירונית. ארבע, הוזלת תקורות הבנייה באמצעות הבאת עובדים זרים, הורדת מיסוי על תשומות בנייה ויישום שיטות בנייה מתקדמות. חמש, יישום תמא 38/4 שתאפשר זכויות בנייה הרבה יותר נרחבות לעומת היום. ללא יישום 5 יתדות אלה, עשויה הטרגדיה היוונית של כחלון להיות דומה לטרגדיה היוונית של ציפראס".