דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה, התקיים היום (ד’) בעקבות הצעה לסדר היום של חברי הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת), יעל גרמן (יש עתיד), ירון מזוז (הליכוד), איתן כבל (המחנה הציוני) ותמר זנדברג (מרצ).
חברת הכנסת גרמן אמרה בדיון: "למרות האמירות על ירידה בזיהום הנתונים מבהילים. לא מדובר רק בחיפה אלא על כ-600,000 שסובלים". היא הציעה "להתאים את ערכי הפליטה לערכי היעד, להחמיר אכיפה פיקוח וניתור של החומרים המזהמים ולעשות סקר סיכונים חדש בכל האזור, לכל המפעלים המזהמים, לעודד שימוש באנרגיה ירוקה, ולהרחיק את המפעלים המזהמים".
ח"כ חנין: "הייתה לי הזכות להציג את דוח ועדת המשנה שעמדתי בראשה ויו"ר הוועדה הקודמת השרה רגב אימצה אותו. זו צריכה להיות תכנית העבודה. במציאות התכניות מגדילות זיהומים ואסור לאשרן בניגוד אסטרטגי לכיוון שאנחנו רוצים לקדם. חברת נמלי ישראל מתנגדת להקמת פארק הקישון בטענה שהוא יגביל את השימוש בחומרים מסוכנים אז כדאי שנחליט מה עדיף- חומרים מסוכנים או מיליון בני אדם".
ח"כ דני עטר (המחנה הציוני): "איך היד לא רעדה כשנחתמו תכניות שמחריפות את המצב? יש להבין גם את הסכנה הביטחונית, כשטווח הטילים של חמאס וחיזבאללה מכסה את כל שטח המדינה".
ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): "כמי שחי באזור, צריך להכריז עליו כאזור מוכה אסון, ללא פשרות. רעייתי ז"ל נפטרה מסרטן. מותר לי כאדם שחווה טרגדיה, לחשוב אינסטנקטיבית שהסיבה היא המגורים במקום מזוהם כזה. שתיקת המדינה ומוסדותיה היא פשע כלפי האנושות".
ח"כ עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): "כרופא שגר באזור ועבד בחיפה, אני פעיל בנושא שנים רבות. האזור נגוע אפידמיולוגית לא רק בסרטן. תכנית יש והיא עולה כסף. גם בריאות האנשים עולה כסף. יש להתחיל בתכנית לאומית להצלת האזור. עוד אמר כי "יש לשמור על פארק הקישון בלי פשרות" והוסיף כי "הסוגיה הביטחונית חשובה, אבל היא לא יכולה לשמש עלה תאנה לאי העברת המפעלים".
ח"כ רוזנטל: "עד שנמצא את הסיבה לזיהום, אסור להגדיל את ההתפתחות התעשייתית ולהוציא מהאזור כל מפעל שאפשר". סגן השר מזוז: "בחמש השנים האחרונות איבדתי חמישה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שנפטרו ממחלת הסרטן. יש לחפש פתרונות כמו מועצה תעשייתית שנעשתה ברמת חובב".
חברת הכנסת זנדברג: "אין מחלוקת על הזיהום הגבוה ועל התחלואה ושכל אחד יעשה את הקשר. להכרזה על האזור כמוקד זיהום יש השלכות כלכליות ומשפטיות אבל בראש ובראשונה אנושיות".
ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה: "הנתונים בניגוד למה שנאמר מראים על ירידה בזיהום בצורה ניכרת וממשיכים לרדת. יש לנו 15 תחנות ניטור רציפות 24 שעות וכל 28 המזהמים מנוטרים. בשכונות הסמוכות אין חריגה מהתקן ואיכות הסביבה לא יותר גרועה ביחס למקומות אחרים בארץ. זה לא סותר את הטענה שיש לפתור את הבעיות הקשות במפרץ.
חברת הכנסת גרמן האשימה: "אתה מטעה אותנו". היו"ר ח"כ אמסלם: "אם התקנים בסדר ואין חריגות- איך יש זיהום?" ד"ר דרסלר: "נניח שהתקן קובע 10 יח’ ויש אצלי 8 יח’, עומדים בתקן אבל עדיין נותר זיהום שאני רוצה להוריד. אני לא מטעה אף אחד, אם הייתי חושב שזה צ’רנוביל, לא הייתי חי שם דקה אחת".
ד"ר צור גלין ראש אגף ניטור איכות אוויר, במשרד להגנת הסביבה: "מהממצאים שלנו אין זיהום אוויר במפרץ, אך אין להתעלם מפער המדידות לעומת עודף התחלואה. לכן, החלטנו על תכנית פעולה אגרסיבית. נחמיר את תקני פליטות המזהמים המותרות למפעלים בעשרות אחוזים". בתגובה לשאלות של חברת הכנסת גרמן, אמר כי משרדו הצטרף לדרישה של משרד הבריאות לניטור ערכי יעד".
ד"ר אהוד קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "אנחנו מקדמים עם המשרד להגנ"ס את הצעת המחליטים לממשלה, שתגדיל את הניטור האפידמיולוגי במימון המדינה".
ד"ר אריה ונגר מעמותת אדם טבע ודין: "חייבים להכניס יעדים מדידים וכמותיים להפחתת זיהום אחרת זו תהיה תכנית בכאילו. יש ליישם אמצעים טכנולוגיים גם במפעלים בינוניים וקטנים. יש מקורות זיהום נוסף על מפעלים ותחבורה, כמו זיהום קרקעות. אסור לדון בתכניות בנפרד, אלא כתכנית מתאר כוללת".
אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית, מקבוצת "אימהות ואבות מצילים את חיפה והקריות: כיום במפרץ 4,500 טון תרכובות אורגניות נדיפות ולפי התכניות להרחבת התעשייה ייכנסו 950,000 טון, פי 240".
חנה קופרמן, יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים: "מה שיש היום הוא קייטנה לעומת מה שיהיה. מסתירים את הקשר בין מתווה הגז לבין הרחבת התעשייה במפרץ".
היו"ר ח"כ אמסלם סיכם: "בזן, קרקעות הצפון ונמל חיפה- יש להסתכל על כולן כמקשה אחת ולתת הנחיה תכנונית כוללת כדי להתמודד עם הזיהום שייווצר. יש לעשות סקר סיכונים משמעותי ושהתכנית תתייחס גם לפיקוח והאכיפה. אבקש לקבל את תכנית העבודה ל-2015-2016 עד סוף אוגוסט וחייבים להיות בה פרמטרים מדידים עם אבני דרך שנוכל למדוד על ציר הזמן להפחתת הפליטות".