מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון - הגברת השקיפות של דיוני הוועדה לפטורים ולמיזוגים), התשע"ה-2015 של ח"כ זהבה גלאון ומשה גפני.
מוצע שבפרוטוקולים של הוועדה לפטורים ומיזוגים המתפרסמים לציבור, אשר עוסקים בישיבות שעניינן בקשות פטור מהסדר כובל או בקשות למיזוג, יירשם גם תקציר הדיונים, בנוסף לרשימת המסמכים שהובאו בפני הוועדה וההחלטות שנתקבלו, בדומה לפרוטוקולים המתפרסמים כיום לישיבות הוועדה שעניינן פטורי סוג.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סעיף 2(א) לחוק ההגבלים העסקיים, מגדיר הסדר כובל כ"הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר". אדם המנהל עסקים שהוא צד להסדר כובל עובר על החוק, אלא אם כן בית הדין להגבלים עסקיים אישר את ההסדר או שהממונה על ההגבלים העסקיים, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, פטר את הצדדים להסדר מהחובה לקבל את אישור בית הדין כאמור או שקבע פטור סוג שההסדר נכלל בו.
"האיסור החוקי על הסדרים כובלים הוא משמעותי מאוד ונועד להבטיח שהתחרות במשק תישמר, שחברות שונות לא ינסו לטרפד אותה ולהעלות את המחירים לצרכנים. על כן, כל בקשה לפטור מקבלת אישור להסדר כובל מבית הדין להגבלים עסקיים צריכה להישקל בזהירות, ולהבטיח כי האינטרס הצרכני לא נפגע".
ח"כ זהבה גלאון: "בשנים האחרונות הממונה על ההגבלים העסקיים אישר כמעט כל בקשה לפטור מהסדר כובל, מה שהעלה אצלנו חשש שהוועדה לא משמשת כמבקרת אלא משמשת כחותמת גומי. ההצעה מחייבת את הוועדה לפרסם החלטותיה ומחילה עליה שקיפות".
שר הכלכלה אריה דרעי השיב: "רשות ההגבלים דנה בנושאים הכי מרכזיים במשק היום. נושא השקיפות זה לא עניין של עושים טובה, הדיונים והשיקולים יהיו אחרת כשיש שקיפות. לכן גם סרבתי להשתמש בסעיף 52 כדי שתהיה שקיפות. אסור לברוח מאחריות אבל כדאי שהציבור והכנסת יהיו גם שותפים להחלטה".
56 ח"כים תמכו ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכלכלה להמשך טיפול.
הצעה נוספת שאושרה היום בקריאה טרומית בכנסת היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי אבטלה לעצמאיים), התשע"ה-2015 של חברי הכנסת אלי כהן ורועי פולקמן. להצעה זו הוצמדו הצעות דומות של חברות וחברי הכנסת מיקי לוי, סופה לנדבר, אילן גלאון ואראל מרגלית.
מוצע לקבוע זכאות לתשלום דמי אבטלה לעובדים עצמאיים וכן הוראות לעניין חישוב דמי האבטלה לעובד עצמאי, מספר התקופות שבהם יוכל עובד עצמאי לקבל דמי אבטלה וכן מתי יראו עובד עצמאי כמובטל.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום, ענף האבטלה בחוק הביטוח הלאומי קובע זכאות לדמי אבטלה לשכירים אשר חדלו מעבודתם וזאת, בתנאים המפורטים בחוק. עם זאת, חוק הביטוח הלאומי אינו מזכה, בשום תנאי, עובדים עצמאיים אשר נפלטו ממעגל העבודה בקבלת דמי אבטלה. הפלייתם של העצמאיים ושלילת זכאותם לדמי אבטלה אינה מתיישבת עם תכליתו של החוק והעקרונות העומדים בבסיס תורת הביטחון הסוציאלי.
"פתיחת עסק קטן כרוכה לרוב בסיכון כספי ההשקעה הראשונים וכן בחוסר וודאות לגבי הצלחת העסק, במקרה שנאלץ העצמאי לסגור את העסק יורד חלק ניכר מהשקעתו לטמיון, הוא סובל לרוב מהכנסות נמוכות אם בכלל בתקופה שקדמה לסגירת העסק ונאלץ להתמודד עם היעדר רשת בטחון בתקופה לאחר סגירת העסק שכן אינו זכאי לדמי אבטלה. העסקים הקטנים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ומייצרים מקומות תעסוקה במהירות גבוהה יחסית וכשכך על המדינה לעודד יזמים לפתוח עסקים קטנים ולתת להם רשת בטחון בדמות דמי אבטלה במקרה של סגירת מה העסק".
ח"כ אלי כהן הציג את ההצעה ואמר: "החוק היא לתקן את אחד העיוותים המרכזיים הקיימים בין מעסיקים לשכירים. כמו ששכיר זכאי לדמי אבטלה גם עצמאי זקוק לסיוע בתקופה קשה זו. החוק מפלה בצורה לא מבוטלת בין שכירים לעצמאים. כיום בישראל יש 490 אלף עסקים קטנים ובינוניים מתוכם 240 אלף שלא מעסיקים אף אחד. למעשה אין שוני בין אותו שכיר ולבין אותו עצמאי ולכן אנחנו צריכים להבטיח שיש להם את אותם תנאים. 30 -40 אלף עסקים נאלצים לסגור את העסק שלהם כמידי שנה. אנחנו חייבים לדאוג להם לרשת ביטחון סוציאלית".
שר הרווחה חיים כץ השיב בשם הממשלה: "גם הממשלה חושבת שהגיע הזמן לתת דמי אבטלה לעצמאיים ולכן ההצעה תאושר בטרומית בלבד ואנחנו נגיש הצעה ממשלתית בהסכמת המציעים, שתפטור את הבעיה. אנחנו מקווים שעצמאיים כלל יצטרכו דמי אבטלה אבל אם הם יצטרכו אנחנו נדרג שיקבלו באותם תנאים".
77 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת העבודה והרווחה להמשך טיפול.