הפעילות הכלכלית המשיכה לגדול בחודשים האחרונים בקצב דומה לזה שמאפיין אותה בשלוש השנים האחרונות, תוך גידול מהיר בצריכה הפרטית, קיפאון ביצוא וירידה בהשקעות. שיעור האבטלה המשיך לרדת ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה התייצב ברמה גבוהה. כך עולה מסקירת ההתפתחויות הכלכליות במשק בחודשים אוקטובר 2014 עד מרץ 2015, שפרסם היום בנק ישראל.
מהסקירה עולה עוד כי עד נובמבר 2015 הממשלה פועלת באמצעות תקציב המשכי, וההוצאות עד כה דומות לתוואי המתאים לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק. הגירעון הצפוי ב-2015 – 2.5—2.8 אחוזי תוצר – דומה לתקרת הגירעון הקבועה בחוק.
לדברי בנק ישראל, קווי היסוד של הממשלה החדשה כוללים תכניות שעלותן התקציבית ניכרת והם אינם מפרטים את המקורות למימון הוצאות אלה.
הגירעון הצפוי ב-2016, על בסיס תכניות ההוצאה שאישרה הממשלה והתכניות הכלולות בקווי היסוד, ובהינתן שיעורי המס הנוכחיים – עומד על כ-3.3 אחוזי תוצר, ובשנים 2017 עד 2020 הוא עומד על כ-3.5 אחוזי תוצר, משמעותית מעל יעד הגירעון.
ההוצאות המתוכננות של הממשלה – על סמך התכניות שאישרה, כולל אלה הכלולות בקווי היסוד – גבוהות בכ-10 מיליארדי ש"ח מתקרת ההוצאות ל-2016 וב-14 מיליארדים מהתקרה ל-2020. זאת בהנחה שמעתה ועד 2020 הממשלה לא תחליט על אף הוצאה חדשה בלי לצמצם הוצאה אחרת באותו סכום.
בבנק ישראל מציינים כי "לאור ההתאמות הגדולות הדרושות כדי לעמוד ביעדים הפיסקליים הקיימים, רצוי שהממשלה תבחן אם יעדים אלה מתאימים לסדרי העדיפויות שלה, ואם להערכתה היא תוכל להתמיד בהם. עם זאת, כדי לשמר את האמינות הפיסקלית, חשוב שיעד הגירעון שייקבע לא יעלה על 2.5 אחוזי תוצר, כדי שיבטיח ירידה מתמשכת, ולו מתונה, של יחס החוב לתוצר.
"נוסף לכך, על הממשלה להחליט אם להמשיך להקטין את משקל הוצאותיה בתוצר בהתאם לכלל ההוצאה הקיים, אף שמשקל זה נמוך בהשוואה למדינות המפותחות האחרות, או להעלות את התקרה ולהגדיל במקביל את הכנסותיה, בכפוף ליעד של הפחתה מדודה של יחס החוב לתוצר. אם ההוצאות וההכנסות יימשכו על פי המתוכנן כעת, יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ליותר מ-70 אחוזים", הוסיפו בבנק.
"כדי להימנע מהתאמות חוזרות ונשנות של ההוצאה, בגין פערים בין האינפלציה החזויה לאינפלציה בפועל, רצוי לעבור לתקצוב נומינלי, שיתבסס על מרכז יעד האינפלציה", ציינו.
לדברי הבנק, "יעד מרכזי שהממשלה החדשה הציבה לפעילותה הוא הפחתת מחירי הדירות והרחבת ההיצע, וכבר בראשית דרכה היא אימצה צעדים משמעותיים שנועדו לזרז את תהליכי התכנון ולמתן את המחירים. חלק מהסוגיות המעכבות את התקדמות התכנון והבנייה ניתן לפתור באמצעות הפניית מקורות תקציביים לבניית תשתיות תומכות, הקלת חסמים והעברת מתקנים ממשלתיים וציבוריים מאזורי הביקוש. הממשלה כבר אישרה כמה תכניות כאלה, ויישומן עשוי לדרוש תוספת הוצאה ניכרת. חשוב שהממשלה תיערך לכך בעת הכנת התקציב הקרוב ותפנים הוצאות אלה בתוואי הוצאותיה לשנים העוקבות, כדי למנוע עיכובים ביישום התכניות.
"חשוב שתקציב הממשלה יציג בצורה מלאה ושקופה את הוצאותיה לטיפול בהרחבת היצע הדיור, ובכלל זה יטפל בפינוי הקרקעות במרכז הארץ בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. במידה שנדרשות הוצאות חד-פעמיות למטרה זאת, עדיף שיירשמו כתוספת חריגה להוצאה התקציבית ולגירעון בהתאם לכללי החשבונאות, ולא באמצעות סעיפים חוץ-תקציביים", אמרו בבנק ישראל.