בדיון ראשון של ועדת הפנים והגנת הסביבה על שיטת חישוב הארנונה, אמר היו"ר, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) כי יפנה לשר הפנים להקים ועדה שתבנה כללים אחידים, "לא איש הישר בעיניו יעשה". בהתייחסו לאגרות בכללותן, אמר כי יבחן את חוקיותן; משרד האוצר: כל מהלך חייב להיות אחיד, עוד אין לנו שיטה מועדפת; משרד הפנים: לא יהיה מנוס מלבצע שינויים בתחום הארנונה ומשרד האוצר יצטרך לשפות רשויות מקומיות בתקופת המהלך.
חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רינת בניטה הציגה מסמך נתונים שהוכן לקראת הדיון: "לאורך השנים גדלה מערכת מיסוי הארנונה והיא עומדת על כ-3% מהתמ"ג נכון ל-2013. ככל שרשות מקומית נמצאת באשכול נמוך יותר ניתנות יותר הנחות. לעומת זאת שיעור חיוב של ארנונה לעסקים לנפש נמוך באשכולות 1-3 ובאשכולות 9-10, כי רשויות חזקות לא זקוקות לארנונה גבוהה מעסקים ולחלשות אין מקורות של ארנונה עסקית".
ח"כים רבים שהשתתפו בדיון הצטרפו לקריאת יו"ר הוועדה לקבוע כללים שיתייחסו למצב הסוציו-אקונומי וקבלו על התנהלות משרד הפנים: ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): "הרשויות הערביות חסרות עסקים ואז אין ארנונה שמביאה רווחה לתושבים. העיוותים הם בלתי סבירים. ראש עיר נדרש לפעמים לשקול שיקולים זרים כך שההנחות יינתנו לפעמים לפי קודים של אינטרסים".
ח"כ דוד ביטן (הליכוד): "הסכנה המרכזית היא הצעות האוצר להלאים את הארנונה ולהפוך את הרשויות לפושטות יד מול האוצר". ח"כ דני עטר (המחנה הציוני): "עלות גביה של שקל ארנונה ברשויות חזקות היא אפסית ולהיפך". ח"כ טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): "הגיע הזמן לבחון דרכים אחרות לחיזוק הרשויות המקומיות ולתקצב לטווחים ארוכים יותר. צריך להתייחס למצב הסוציו-אקונומי בהנחות".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "חייבים לתת הנחות ברשויות הערביות ואז אין להם הכנסות מארנונה. מחייבים אותם לשיעור גבייה של 80%. במצב כזה אתה רק מוציא כסף ללא הכנסות. מטריד מאוד שהארנונה הממשלתית 90% ממנה לרשויות היהודיות, בגלל שרוב המשרדים ואזורי התעשייה לא במגזר".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "מענק האיזון הוא הצד השני של הארנונה. אין שום מוטיבציה למועצה או עיר להעלות ארנונה, כי בהעלאה של 100 ₪ מוריד משרד הפנים 70 למענק איזון. תוספת של מיליארד שקל לשלטון המקומי תשפר את איכות החיים לכל המדינה".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "באותה עיר, אותו אזור ואותו סוג דירה אחד ישלם פי שניים, לפי מספר הנפשות בדירה. אין בזה כל היגיון.
חברת הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו): "בצוק איתן, משפחות לחיילים בצו 8, שנשארו בערד, באו לבקש פטור זמני מארנונה. במקום שיהיה פתרון מיידי, קיבלתי תגובה ממשרד הפנים "קיבלנו את פנייתך". בזה נסתיים העניין. תגובה כזו לא מקובלת".
ח"כ בני בגין (הליכוד), שאל מה לוח הזמנים לביצוע רפורמה. "עברו 10 שנים מאז דוח ברזילי וחשוב שנדע איפה אנו חיים. חייבים להגדיר שלבי ביניים במהירות, כדי שלא נחזור לדיון בעוד שנתיים".
יו"ר השלטון המקומי, וראש העיר מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס: "מ-85’ לשלטון המקומי אין שום סיי בארנונה בגלל צווי ההקפאה. פגיעה בטייס האוטומטי הקבוע בחוק, משמעה קריסת הזרוע הביצועית של השלטון המקומי. הרשויות לא יוכלו לשלם את הוצאות השכר העולות, למאות ואלפי עובדי הרשויות והקפאת הסכמי השכר עם ההסתדרות שיביאו בהכרח להשבתת המשק. צריך לעשות סדר בצו הארנונה, סעיפים אחידים ומימון תואם. הכנסת מתחלפת וכל פעם מגיע שר חדש עם רפורמה חדשה. מרגע זה לא נשתף פעולה עם אף אחד עד שלא יסבירו לנו את המקורות".
ראשי רשויות טענו כלפי משרד הפנים על התקנות הכובלות ועל חוסר היכולת לתפקד: ראש מועצת סאג’ור, ג’אבר חמוד: "יש לפעול לצדק חלוקתי, שילד שנולד בחצור, עראבה או ת"א יזכה לאותה חבילת שירות. ראש העיר דימונה בני ביטון: "האמירה לגבי הטייס האוטומטי פופוליסטית. עוד 4-5 מיליון ₪ לרשויות חלשות תאפשר להן להרים עצמן. עופר בן אליעזר, ראש מועצת רמת ישי: "הארנונה לא מכסה את סל השירותים, את העלויות שלנו. אז באים מפעלים ומשרדי ממשלה ומשלימים את החסר".
רמי תנעמי, ראש מועצת בית דגן: "התקנות מאוד כובלות אותנו. אני יישוב סוציו-אקונומי 7 ומשרד הפנים לא מאפשר לי להגדיל ארנונה. תבדקו את הבקשות שלנו בשיקול דעת ובבחינת מצב אזורי התעשייה ואל תגבילו אותנו אוטומטית". ראש מועצת חוף השרון, אלי ברכה: איפה שאין פיתוח אין היטל השבחה ואז אין סיכוי להדביק את בניית התשתיות. הדיון חייב לגעת בכל המקורות הכספיים- ארנונה, מענקי איזון והיטלי השבחה".
ראש מנהל השלטון המקומי במשרד הפנים, מרדכי כהן: "לא יהיה מנוס לבצע שינויים בתחום הארנונה. העיוותים העיקריים הם ריבוי הסיווגים, עולם התעריפים שיאפשר שינוי בהתאם למצב הרשות וטיפול בשיטה אחידה. יש לזכור שאי אפשר לעשות זאת באבחת חרב. גם משרד האוצר יצטרך לשפות רשויות מקומיות בתקופת המהלך, למנוע זעזוע.עוד אמר כי "ההתנגדות העקרונית לסל שירותים היא של משרד האוצר. אנחנו מאוד בעד סל שירותים בסיסי".
רכז פנים באגף התקציבים באוצר, אריאל יוצר: "כל מהלך חייב להיות אחיד, כי רשויות חזקות יפחיתו את התעריפים וזה יהפוך אותן לאטרקטיביות יותר ויגדיל פערים. יש שלוש חלופות ועוד אין לנו אחת מועדפת: להמשיך עם השיטה הקיימת ולהסדיר כשלים, טיוטת ברזילי – שיטת המע"מ, או שיטת השווי- גוזרים שיעור מסוים של ארנונה משווי הנכסים. השיטה צריכה לעמוד במבחן הישימות ולאפשר עצמאות לשלטון המקומי".
סמנכ"לית איגוד לשכות המסחר, ישראלה מני: "אנחנו יושבים שעתיים על רפורמות ואף אחד מראשי הערים לא מזכיר את הצורך לדבר עם מי שמשלם. איפה התפקיד שלכם ביוקר המחיה? אני מוכנה ללכת על נטו נטו. אי אפשר לעשות רפורמה מבלי להגיע איתנו להסכמות". יו"ר השלטון המקומי, ביבס התפרץ לדבריה: "תפסיקי לעשוק את הציבור. לא יכול להיות שמי שמתעשר על גבנו צריך להצטדק בפניו".
אלעד גורן, נציג "המאבק הארצי לעושק הארנונה": אנחנו מבקשים חישוב אחיד למטר מרובע. אני בדירה של 107 מטר ומחויב על 185 זה אבסורד. הוא פנה לראשי הערים: "אתם מפילים אחריות אחד על השני ואני קורא לרגולטור לבחון לאן הולכים הכספים".
היו"ר, ח"כ אמסלם סיכם את הדיון: "לא יכול להיות שכל עיר תעשה מה שהיא רוצה ושאין קשר בין הגבייה למצב הסוציו-אקונומי. זה לא איש הישר בעיניו יעשה. אפנה לשר הפנים למנות ועדה עם נציגי כל המגזרים, שתבנה כללים ותקנות לתעריף אחיד ארצי. יכול להיות דיפרנציאלי, אבל עם כללים ברורים". עוד הוסיף כי "את סוגית ההנחות יש להסדיר ביו הרשויות אוצר מכיוון שהן ניתנות ע"פי חוק. האוצר חייב לשבת עם ראשי הערים ולבנות מאצ’ינג להנחות". בנוגע לפטור מארנונה לנכים, אמר כי יקדיש דיון נפרד לנושא, והוסיף כי "נכה שיש לו 100% אין שום סיבה לטרטר אותו בכל שנה ועל שר הפנים לבחון את הנושא".
לגבי התשתיות הממשלתיות שיושבות ולא משלמות ארנונה, אמר כי "לא ייתכן שחברות כמו חברת החשמל, בזק, חברות גז שמרוויחות, פטורות מארנונה. זה יהיה חלק מעבודת הוועדה לבחון איך לטפל בכך שישלמו ארנונה כמקור תקציבי נוסף על האזרח".
בסיום דבריו תקף היו"ר, ח"כ אמסלם את נושא האגרות בכללותו: "האגרות צריכות להיעלם מהעולם. אזרח לא צריך לשלם אגרת שמירה. עוד מעט יצטרכו לשלם על הליכה ברחוב. זה לא יכול להיות מושת על האזרח. אני מבקש לבחון את חוקיות כלל האגרות. אם יש צורך תשפו את העיריות".
הוא הודיע כי יקיים דיון בעוד שלושה חודשים, בו תוצג עמדת הוועדה שיקים משרד הפנים למערכת הכללים האחידה.