הישג נוסף למדינה בבוררות מול כיל ומפעלי ים המלח (מי"ה): בפסק בוררות משלים, שניתן אתמול (ד’) על-ידי שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן ועורכי הדין אלכס הרטמן ורם כספי, התקבלו רוב טענות המדינה באשר לאופן חישוב התמלוגים שכיל צריכה לשלם עבור שימוש העבר במינרלים שהיא מפיקה בים המלח ובאתרים אחרים שהינם משאבי טבע של המדינה.
גלובס מזכיר כי פסק הבוררות המרכזי בסוגיית התמלוגים ניתן ב-19 במאי 2014, ובמסגרתו נקבע כי כיל חבה בתשלום התמלוגים. לאחר פסק הבוררות הגיע שלב מתן החשבונות שבו פרטו הצדדים באסמכתאות את הסכום שהמדינה צריכה לקבל מכיל לטענתן לאור החבות שנקבעה.
כיל ערכה חישוב וטענה כי למדינה מגיעים 90 מיליון דולר כתמלוגים משנת 2000 ועד למועד התשלום – דצמבר 2014. אלא שלדעת המדינה החישוב לא שיקף את מה שנקבע בפסק הבוררות והבוררים נדרשו לפסוק בנוגע למספר מחלוקות בנוגע לאופן החישוב, שנפלו בין הצדדים.
"בפתח דבריי אעיר כי לאחר מתן הפסק החלקי ולקראת תחילת הדיון בשלב השני של הבוררות, הוחלף ייצוגה של כי"ל בעורכי דין שלא ניהלו את השלב הראשון. (עוה"ד רון ברקמן החליף את עו"ד עדי קפלן). לשיטתי, חלק מטענותיהם בשלב השני מתייחסות לסוגיות שעניינן בשאלת החבות והיו צריכות להידון ונדונו והוכרעו בפועל בשלב הראשון", כתבה השופטת שטרסברג כהן בפסק המשלים. לדבריה, לפיכך, "בשלב זה לא ניתן לפתוח מחדש את שאלת החבות על תשלום התמלוגים הן על מוצרי יסוד והן על מוצרי המשך".
להלן הנושאים שהיו שנויים במחלוקת וההכרעה בהם: חישוב על מוצרי המשך של כיל כאשר החומר מים המלח הוא זעום: כיל טענה שכאשר רק אחוזים בודדים מחומרי הגלם המצויים במוצר ההמשך שהיא מוכרת מופקים מים המלח, אזי היא לא צריכה לשלם תמלוגים בגינם. הבוררים דחו את טענתה וקיבלו את טענת המדינה כי על כיל לשלם תמלוגים על כלל מוצרי ההמשך ללא קשר לשיעור חומר הגלם מהמוצר המופקים מים המלח.
טענה נוספת של כיל שנדחתה בפסק המשלים הייתה כי עליה לשלם תמלוגים על מוצרי חברות הבת בהתאם לשיעור האחזקות בחברה-הבת. הטענה נדחתה בפסק הבוררות המשלים, ונקבע כי על כיל לשלם את מלוא התמלוגים ללא קשר להיקף האחזקות.
"משמתקיימת שליטה של כיל בחברות הקונצרן, מחויבת מי"ה לשאת במלוא סכום התמלוגים, לא קשר למבנה אחזקותיה בהון המניות בחברות הקונצרן", נקבע בפסק. עוד טענה כיל כי יש להפחית מהתמלוגים הוצאות אנרגיה, הוצאות על טיפול בחומרי גלם ואחסון של חומרי גלם. גם טענה זו נדחתה ברוב קולות של עו"ד אלכס הרטמן והשופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן שקבעו כי ההוצאות הללו אינן מותרות בניכוי. טענה נוספת שהעלתה כיל נגעה לסדר החישוב בעניין ההפחתות מהסכום שצריך לשלם עליו תמלוגים. גם טענה זו נדחתה על-ידי הבוררים.
בסוגייה אחת שהייתה במחלוקת התקבלה עמדת כיל. הבוררים קיבלו את טענת החברה כי כאשר היא עורכת העברה של חומר גלם מישראל לסין והייצור נעשה בסין אזי היא רשאית להתחשב בערך ההובלה בחישוב התמלוגים ולהפחית את הוצאות ההובלה מהתמלוגים.
עוד נקבע בפסק המשלים כי בהמשך ישלימו הצדדים טיעונים באשר לריבית ולהצמדה של תשלומי התמלוגים. זאת, הואיל וגם נושא זה עודנו שנוי במחלוקת בין הצדדים. לפי הערכת המדינה, לאור פסק הבוררות המשלים תצטרך כיל לשלם תמלוגים בגין עבר בסך כפול מזה שהתכוונה לשלם לאור החישובים שערכה לאחר פסק הבוררות העיקרי. כלומר כ-180 מיליון שקל. יצוין כי כל הקביעות בפסקי הבוררות יחולו גם בעתיד ולכן מדובר בהחלטה משמעותית ביותר.
המדינה מיוצגת בידי עו"ד גיל אוריון. מי"ה בידי רון ברקמן.