ועדת הכלכלה דורשת מהמשטרה: הגבירו אכיפה על האופניים החשמליים

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום (ג’) בהסדרת השימוש בקורקינטים ובאופניים החשמליים, על רקע העלייה בדיווחים על נפגעים בתאונות בהם היו מעורבים רוכבים על כלים חשמליים.

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), שמילא את מקומו של היו"ר, פתח את הדיון והזכיר כי לפני כשנה אישרה הוועדה תקנות שיסדירו את השימוש באופניים החשמליים, לאחר שורה של דיונים מעמיקים שעסקו בנושא גיל הרוכבים, מהירות הנסיעה, שאלת הרישוי והביטוח וסוגיות נוספות. למרות זאת הוא השתמש במילים חריפות והגדיר את מה שקורה כיום על המדרכות כ"סכנת נפשות ממדרגה ראשונה". הוא התייחס להמלצות לתקן את התקנות והבהיר כי "הבעיה המרכזית היא שהתקנות הקיימות לא נאכפות, לכן גם אם הן ישודרגו דבר לא ישתנה ללא אכיפה".

ח"כ מירב בן ארי (כולנו) אמרה כי צריך לטפל בנושא האכיפה ולהעביר את הסמכויות מהמשטרה לרשויות המקומיות. "אני בעד האופניים אבל לא בצורה כזו של זלזול בתקנות התעבורה" אמרה. היא דרשה לקבל החלטות בנושא בתוך 30 יום והבהירה כי כתבה הצעת חוק בנושא. ח"כ עפר שלח (יש עתיד) טען גם הוא כי התקנות לא נאכפות. ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הציע להתחיל את האכיפה מחנויות האופניים, כדי לייצר הרתעה מספקת כך שלא יימכרו כלים לא חוקיים. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה מנגד כי אופנים חשמליים נותנים פתרון תחבורתי שמחליף את כלי הרכב המסוכן והמזהם, וצריך לעודד את השימוש בהם. היא הזהירה משינויים שיכולים, לדבריה, "להחריב את התחום ולהרוס אותו".

ח"כ וקנין הזכיר את ההבטחות שניתנו לוועדה בכנסת הקודמת, בהם בין היתר ההצהרה של מנכ"ל משרד התחבורה לצאת בקמפיין הסברה. עוד הוזכר כי משרד התחבורה התחייב להביא בפני הוועדה תקנות להסדרת השימוש בקורקינטים חשמליים והמשרד לביטחון פנים היה צריך לטפל בחקיקה להעברת סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים, אך הדברים טרם בוצעו. סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, אמר כי המשרד אמור לצאת בקרוב בקמפיין הסברה והוסיף כי תקנות הקורקינטים נמצאות בתהליכי גיבוי סופי וייעשה מאמץ להגיש אותם לוועדה עד האחד ביולי 2015.

סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, טענה כי "לא צריך לתקן שום דבר, צריך לאכוף את הקיים, אם אין אכיפה והסיכוי להיתפס הוא קטן אז אין הרתעה ואין טעם בחוקים נוספים". מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, רותם פלג, אמר כי החקיקה בעניין הפקחים התעכבה בשל הבחירות, והוסיף כי השר גלעד ארדן מתכוון לקדם אותה באופן מהיר. עם זאת, מנכ"ל פורום ה-15 איתן אטיה, טען כי הצעת החוק שמגבש המשרד לביטחון פנים לא דומה כלל לסיכומים עם הרשויות המקומיות. "פקח צריך לקבל את אותן סמכויות כמו של שוטר, אחרת לא נוכל לאכוף", אמר.

ראש מחלקת תביעות במשטרת ישראל, ניצב משנה שרית פילפסון, טענה כי "כולם מסכימים שהתקנות היום לא נותנות מענה אופטימלי". ח"כ וקנין התפרץ לדברים ודרש תשובות בעניין האכיפה והאם המשטרה בכלל דנה בעניין. "אני לא רואה אכיפה בכלל", אמר. נצ"מ פיליפסון השיבה כי ב-2014 נרשמו 3,100 דוחות לרוכבים וב-2015 נרשמו עד היום כ-1,500 דוחות.

מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ברפואה דחופה, פרופ’ קובי פלג, הזהיר כי אם המגמה שנרשמה מאז תחילת השנה תימשך, אז שנת 2015 תיגמר עם 850 מאושפזים מתאונות עם אופניים חשמליים ועוד 8,500 איש יפגעו. הוא התייחס גם לחשיבות חבישת הקסדות ואמר כי כל ההרוגים מקרב הרוכבים היו ללא קסדות ומי שחבש קסדה לא נהרג. מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר כי צריך להבהיר האם האופניים החשמליים עם כלי רכב או צעצוע – ואם זה כלי רכב יש להתייחס אליו ככזה, לקבוע מגבלות גיל, לערוך מבחני רישוי, לחייב ביטוח, להורידו לכביש ועוד.

ח"כ וקנין סיכם את הדיון ואמר כי "המצב הנוכחי לא יכול להימשך. עד להסדרת שינויים בתקנות המשטרה נדרשת להגביר את האכיפה ולוודא שילדים מתחת לגיל 14 לא עולים על אופניים חשמליים. כמו כן נדרשת המשטרה להוריד את הרוכבים מהמדרכות". הוא הוסיף וקרא למשרד התחבורה לצאת בהקדם בקמפיין הסברה והוסיף כי הוועדה תקיים ישיבה נוספת שתעסוק בנושא האכיפה של משרד הכלכלה בחנויות ובעניין הביטוח.

בנושא אחר אך דומה, דרש היום יו"ר ועדת הפנים מהרשויות המקומיות לאכוף איסור החנייה על המדרכות, וטען כי הן "שייכות להולכי רגל ולא לפתרון מצוקות חנייה".

בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה, לציון יום העיוור בכנסת, עלתה מצוקה גדולה של נכים בעקבות אי-אכיפה של חניית מכוניות על מדרכות. היו"ר, ח"כ אמסלם, אמר כי "לא ייתכן שנכה יהיה נתון לחסדי הרשות המקומית" וביקש ממשרד הפנים להסדיר הנחיה כוללת שתחייב הקצאת מקומות חנייה לנכים בסמוך למקום מגוריהם.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), פתח את הדיון שעסק בהקצאות חניות לעיוורים בסמוך למגוריהם ובהסרת מכשולים במדרכות על-ידי הרשויות המקומיות: "צריך לייצר פרוזדור במרחב בציבורי לבעלי המוגבלויות". הוא ביקש ממשרדי הממשלה להתייחס למקורות שיעודדו את הרשויות לעשות זאת.

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "האפשרות שהותיר המחוקק לרשויות לקבוע הסדרים מיוחדים לא הוכיחה עצמה בכל הרשויות ונוצרת מציאות מפלה בין נכים בערים שונות. אני מקווה להשלים את הצעת החוק שהגשתי בנושא בכנסת הזו". ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): המבחן של כולנו הוא של המאמץ וההשתדלות למען שילובם של לקויי הראיה ושאר בעלי המוגבלויות. הבעיה המרכזית היא של אכיפה". חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו): "סבי היה עיוור, אבל עם יכולת ראיה וחזון שאין לאף אחד. באירופה רואים אנשים עם מוגבלויות ברחוב ובישראל זה לא קורה בגלל בעיית תכנון שלא מאפשרת להם להשתלב".

יוסי בנישתי מהשלטון המקומי במשרד הפנים: המשרד הוביל סקר נגישות ב-196 רשויות מקומיות, הקצה 34 מיליון ₪ לרשויות במצב סוציואקונומי 1-3, שהן רשויות קטנות בד"כ. לשאלת היו"ר ח"כ אמסלם, כמה קיבלה כל רשות, השיב שהיו רשויות שקיבלו 500,000 שקלים. התקצוב הוא תקצוב חסר כי לפי הסקר העלויות מגיעות ל-618 מיליון לאותן רשויות כולל מבנים של הרשות המקומית, סביבת רחוב ושטחים ציבוריים פתוחים (לא כולל מבני חינוך)". הוא הוסיף כי "שר הפנים הקודם חתם על התקנות והכנסת התפזרה, כך שהשר הנוכחי צריך לחתום שוב על תקנות הדרכים".

היו"ר ח"כ אמסלם הגיב לדברים: "בעיר כמו ירושלים צריך לפחות 15 מיליון בשנה. אתה מדבר איתי על סכום של מעלית? אלו לא אמורים להיות הנתונים האמיתיים". הוא דרש התייחסות בנושא הקצאת מקומות חניה לנכים והתקנת תקנות לפרוזדור במרחב הציבורי. "צריכה להיות משנה סדורה לכל המתכננים- לרחובות חדשים שייבנו וכן לשטחים הבנויים. אין פה דבר וולונטרי. הרשויות הן הזרוע של הממשלה. זה לא הגיוני שדברים מהותיים נשארים לשיקול דעתו של ראש עיר, שיעדיף להביא 4 זמרים ביום העצמאות מאשר להנגיש. בחוק יש מספיק סנקציות ורק צריך לפעול ברצינות. משרד הפנים חייב להוציא הנחיות למתכננים בארץ. במדרכה יש אלמנטים שלא קשורים רק בתנועה- כמו רוחב המדרכה".

פאדי רשאד ממנהל התכנון - אגף הנחיות ותקנות בנייה: "לפי תקנות הקצאת מקומות החניה, שנמצאות בהכנה במינהל, לא תהיה סמכות לוועדה המקומית להפחית ממספר החניות הנגישות".

ד"ר שרה פרידמן מהמרכז לעיוור: "אני עיוורת הנעזרת במקל. המכוניות שחונות על המדרכה, אינן עצמים מעורפלים, אלא מדרכות שהפכו למגרש חניה בכל הארץ. התשובה שמקבלים היא שאין מפגע כי אין אכיפה. העיריות מספקות חניה לא חוקית לתושבים. זה הזוי וציני שמתמקדים בהנגשת מבנים כשאין שום צוות מקצועי או תכנית להורדת המכוניות מהמדרכה".

מריה כהן-אתגר, מהנדסת תנועה במשרד התחבורה: "תקנות התעבורה אוסרות על מכוניות לעלות על המדרכה או לחנות עליה. לגבי האכיפה- האחריות היא בידי המשטרה ויש סמכות לפקחים העירוניים. זה נשמע מוזר שאין אכיפה כי הסמכות היא בידי הרשויות המקומיות".

חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד): "אין ספק שהרשויות חייבות להשקיע ולא כל הרשויות הן הרצליה". היא הציעה לקיים דיון עם ראשי הרשויות ועם הממונים על נגישות והדגישה כי החנייה על המדרכות היא נושא קריטי.

היו"ר ח"כ אמסלם סיכם את הדיון בקריאה לכל הרשויות "לאכוף את נושא החניה באופן הדוק. המדרכה נועדה להולך רגל ולא לפתרון מצוקת חניה". הוא ביקש ממשרד פנים "להוציא אוגדן עם משרד התחבורה, להנחיות תכנון בשטח פרטי ובמרחב הציבורי בדגש על זכויות הדרך, שלא יצטרכו לרוץ בין המשרדים. רפורמה כללית שתכלול עקרונות הנגשה" ואמר כי יקיים דיון מעקב בנושא בעוד ארבעה חודשים.

בנוגע להקצאת מקומות החניה לנכים, אמר כי השתומם "שכל עירייה פועלת לפי ראות עיניה. גם פה משרד הפנים צריך לשבת עם העמותות ולהנחות את הרשויות בתקנים למרחק החניה ובזכויות לנכים. נקיים דיון מעקב בעוד חודשיים". בנוסף, קיבל את הצעתה של ח"כ גרמן ואמר כי יקיים דיון עם ראשי הרשויות על סוגית הנגישות מי מממן אותה ומה חלוקת האחריות בין משרדי הממשלה.